"אני כועסת שהדבר הזה לקח לי אותך, אבל גאה בך עד השמיים על הלוחמת שהיית"
ירין גרמאי, בת דודתה של שי גרמאי, שנהרגה בפעילות מבצעית בג'נין, סיפרה במסגרת פרויקט "רציתי לספר לך" על החיים בלעדיה ("אני חייבת אותך פה, אני עדיין לא מצליחה לעכל שאת לא איתנו") - ועל הגעגועים: "אני רוצה לחזור לרגעים שלנו יחד, לצחוקים ולשטויות שרק אנחנו נבין"
ירין גרמאי היא בת דודתה של שי גרמאי, שנהרגה בפעילות מבצעית בג'נין. במסגרת הפרויקט "רציתי לספר לך" היא סיפרה לה על מה שקרה בזמן שחלף מאז מותה.
הטקסט המלא של ירין:
אני ירין גרמאי, בת 20 מקריית גת, בת דודה של שי גרמאי, שנהרגה בפעילות מבצעית בג'נין ב-07.01.2024. רציתי לספר לך שאת מאוד חסרה לי, אם זה בארוחות שישי או בחגים אצל סבתא, שזה היה המפגשים הקבועים שלנו, שמהרגע שהיית באה ועד הרגע שהיית הולכת לא היינו עוזבות אחת את השנייה. בשרשרת שפה עליי יש פה תמונה שלנו, היא בשביל להזכיר לי את אותם הרגעים היפים שלנו ביחד, הרגעים שאני לא אשכח לעולם.
שי שלי, אהובה שלי, אתחיל בלהגיד שזכיתי בבת דודה כמוך – תודה עלייך, על כל הרגעים איתך שחרוטים לי עמוק בלב. את היית החברה הכי טובה שלי מגיל אפס, שמחתי שיש לי אותך, אני מתגעגעת לרגעים שלנו יחד, לצחוקים והשטויות שרק אנחנו נבין.
אני רוצה להגיד לך שאני כל כך גאה בך על הדרך שלך שעשית להגיע למג"ב; אני זוכרת את הרגע שאמרת לי שאת רוצה להיות לוחמת וצחקתי ואמרתי: את שי? את כולך עדינה – איך תסתדרי שם? זה לא מתאים לך... וכמה חודשים אחרי הראית לי שהתקבלת למג"ב. הראית לכולם שאת פייטרית אמיתית ולוחמת אמיתית ולא ויתרת לעצמך.
אני כועסת שהדבר הזה לקח לי אותך, אבל גאה בך עד השמיים על הלוחמת שהיית, שלא פחדת ועשית את זה כמו גדולה. את הגאווה שלי ושל כולנו. אני רק רוצה להגיד לך שאני אוהבת אותך למרות שלא אמרתי מספיק; היית הילדה הכי חייכנית ושמחה שיש, תמיד עם החיוך היפה והטהור שלך. הקרנת רק טוב לעולם הזה.
שי, אני חייבת אותך פה, לפעמים אני עדיין לא מצליחה לעכל שאת לא איתנו אבל יודעת שאת פה איתי תמיד ומרגישה אותך בכל רגע. שי, את תמיד בלב שלי, אני מבטיחה לך, את במחשבות שלי כל יום – אזכור אותך לנצח, את מלכת העולם שושה, את הגיבורה שלי ושל כולם; נמשיך להנציח אותך בכל דרך שרק אפשר, שכולם ידעו מי את ומה היית. תשמרי עלינו מלמעלה – אוהבת אותך ומתגעגעת בלי סוף.
"רציתי לספר לך" הוא פרויקט שבו קרוביהם של מי שנרצחו או נפלו במלחמת "חרבות ברזל" מתייצבים מול המצלמה לציון שנה לטבח 7 באוקטובר. הקרובים מספרים מה קרה מאז לכתם - ומה הם לא הספיקו להגיד להם במהלך חייהם. לכל הקטעים