החלוצות: חמש נשים שעשו היסטוריה - וסימנו את הדרך לבאות אחריהן
מגיבורה צבאית שנשרפה על המוקד, דרך שפחה שנלחמה על חירותם של אחרים - ועד המדענית שהאירה את הדרך. לרגל יום האישה הבין-לאומי הכירו חמש נשים שפרצו גבולות ושינו את פני החברה לתמיד
היסטוריה נוצרת על ידי אלו שמעזים לשנות – ונשים רבות לאורך הדורות עשו זאת באומץ, למרות כל המכשולים. חמש הנשים שבכתבה זו לא רק עמדו מול מוסכמות תקופתן, אלא גם עיצבו מציאות חדשה, שהשפעתה ניכרת גם כיום. לרגל יום האישה הבין-לאומי, נזכיר את תרומתן ונכיר מקרוב את הנשים ששינו את העולם.
מורסקי שיקיבו: מחברת הרומן הראשון בהיסטוריה
מורסקי שיקיבו, סופרת ומשוררת יפנית מהמאה ה-11, נחשבת למחברת הרומן הראשון בעולם – "סיפור גנג’י". בתקופה שבה השכלה וספרות היו נחלתם הבלעדית של גברים, היא פרצה דרך כשהשתמשה בכישרונה הספרותי כדי לתאר ברגישות ובעומק את חיי החצר היפנית. "סיפור גנג’י" נחשב עד היום לאבן דרך בספרות העולמית, והוא ממשיך להילמד ולהוות השראה לסופרים וסופרות בני זמננו. כתיבתה התאפיינה בסגנון לירי, רב-שכבתי וביקורתי כלפי החברה הפיאודלית שבה חיה. יצירתה נגעה בנושאים של אהבה, פוליטיקה וחברה, והפכה לסמל של כתיבה נשית בעלת עומק רגשי ואינטלקטואלי. לכבודה, יפן ייסדה את פרס "מורסקי שיקיבו", המוענק מדי שנה לסופרת מצטיינת.
דמותה מוכיחה שגם לפני כאלף שנה, קול נשי יכול היה לחולל מהפכה תרבותית של ממש. השפעתה על הספרות והתרבות היפנית מורגשת עד היום דרך לימוד יצירותיה בבתי ספר ואוניברסיטאות, השפעתה על סגנונות ספרותיים מודרניים ניכרת, ואף בהנצחתה באומנות, תיאטרון וטלוויזיה ביפן. בנוסף, נשים סופרות ביפן לאורך השנים ראו ורואות בה דמות מופת שהעניקה להן השראה לכתוב ולהתבטא בעולם שהיה במשך מאות שנים גברי בעיקרו.
ז’אן ד’ארק: לוחמת, קדושה וסמל לאומי
ז’אן ד’ארק, נערה צרפתייה מהמאה ה-15, הפכה בגיל 17 בלבד למנהיגה צבאית ששינתה את מהלך ההיסטוריה של ארצה. בתקופה בה צרפת הייתה שסועה ונמצאה בנחיתות צבאית מול האנגלים, ז’אן הצליחה לשכנע את הנסיך הצרפתי להעניק לה סמכות צבאית, והובילה את צבאו לשורת ניצחונות מפתיעים במלחמת מאה השנים.
אחד מהישגיה המרשימים ביותר היה שחרור העיר אורליאן בשנת 1429. בזמן שהכוחות האנגליים הטילו מצור ממושך על העיר, ז’אן הצליחה להחדיר מוטיבציה בקרב החיילים הצרפתים, ויחד איתם הביאה לפריצת המצור תוך מספר ימים בלבד – ניצחון קריטי ששינה את פני המלחמה והוביל להכתרתו של שארל השביעי כמלך צרפת.
מאוחר יותר, היא המשיכה להוביל כוחות לקרבות נוספים, בהם קרב פטאי שבו הביסה את הצבא האנגלי באופן מוחץ. פעולותיה הפכו אותה לאיום משמעותי על האויבים האנגלים, שהצליחו ללכוד אותה בשנת 1430. היא נשפטה באשמת כפירה ונידונה למוות, אך מותה רק חיזק את מעמדה כסמל לאומי, וכעבור שנים אחדות היא זוכתה מכל אשמה על ידי הכנסייה הקתולית.
ז’אן הפרה את כל המוסכמות של תקופתה – כאישה צעירה, ענייה ולא משכילה, שהובילה לוחמים גברים לקרב. חרף גזר דינה האכזרי, שבו נשפטה ונשרפה על המוקד, היא הפכה לאחר מותה לקדושה נוצרית ולגיבורה לאומית בצרפת. על אף שצרפת של ימינו היא מדינה חילונית, דמותה של ז’אן ד’ארק מוסיפה להיות אייקון של אומץ, אמונה ופטריוטיות. היא מסמלת את כוחו של הפרט מול מוסדות חזקים, ומשמשת השראה לא רק בהיסטוריה הצבאית והדתית, אלא גם בפוליטיקה ובתרבות הפופולרית. סיפור חייה ממשיך לעורר השראה בספרים, סרטים ויצירות אמנות ברחבי העולם, ועד היום היא אחת הדמויות המזוהות ביותר עם רוח המאבק הצרפתית.
אליזבת הראשונה: המלכה שהפכה את אנגליה לאימפריה
אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה במאה ה-16, שלטה בארצה במשך 45 שנים והובילה אותה לתקופה של שגשוג תרבותי, כלכלי ופוליטי הידועה בשם "העידן האליזבתני". בתקופתה חוותה אנגליה פריחה אמנותית יוצאת דופן – זוהי התקופה שבה עלה כוכבו של ויליאם שייקספיר, והתיאטרון הפך לחלק מרכזי מהתרבות האנגלית. כמו כן, הצי הבריטי התרחב והפך לכוח ימי משמעותי, דבר שהניח את היסודות לאימפריה הבריטית העתידית.
אליזבת ביססה את אנגליה ככוח מרכזי בפוליטיקה, במסחר ובתרבות האירופית, תוך הפגנת כריזמה, חכמה ונחישות. היא הצליחה לאחד ממלכה שסועה ולהדוף איומים מבית ומחוץ, תוך שהיא מצהירה כי היא "נשואה לעמה" ומסרבת להינשא מתוך תפיסה פוליטית מחושבת.
כשליטה יחידה בעולם של גברים, היא הציבה רף חדש לנשים בפוליטיקה והשפעתה ניכרת גם כיום. דמותה נלמדת בבתי ספר ובאוניברסיטאות כמופת למנהיגות חכמה ונחושה. היא נתפסת כהשראה עבור נשים מנהיגות רבות, כולל ראשות ממשלה כמו מרגרט תאצ'ר ותרזה מיי, שהשתמשו בתדמיתה כדי להדגיש את עוצמתן הפוליטית. רבים רואים בה את המייסדת הבלתי רשמית של הבריטיות המודרנית – השילוב בין מסורת, עוצמה וחדשנות שמאפיין את הממלכה המאוחדת עד היום.
הרייט טאבמן: לוחמת חירות, מרגלת צבאית וסמל לאומץ
הרייט טאבמן, ילידת 1822, הייתה שפחה נמלטת שהפכה למנהיגה מרכזית בתנועת הביטול שפעלה לביטול העבדות בארה"ב. לאחר שהצליחה לברוח, היא סיכנה את חייה וחזרה שוב ושוב למדינות הדרום כדי להציל עבדים נוספים דרך "נתיב הרכבת המחתרתית" – רשת מחתרתית של מסלולי בריחה ומסתורים שסייעו לעבדים להגיע למדינות הצפון החופשיות. היא זכתה לכינוי "משה" בשל תפקידה בהובלת עבדים לחופש, בהשראת סיפורו של משה שהוביל את בני ישראל ממצרים אל הארץ המובטחת.
במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית (1861–1865), טאבמן מילאה תפקיד קריטי כששירתה כמרגלת עבור צבא הצפון. היא סייעה בתכנון וביצוע מבצעי חילוץ, סיפקה מידע מודיעיני חשוב על תנועות כוחות הדרום, ואף הובילה כוח צבאי בפשיטה מוצלחת ששחררה יותר מ-750 עבדים בדרום קרוליינה. היא הייתה האישה האפרו-אמריקנית הראשונה בהיסטוריה של ארה"ב שהובילה כוח צבאי לפעולה מבצעית.
לאחר המלחמה, טאבמן המשיכה להילחם למען שוויון זכויות. היא הייתה פעילה בתנועת זכות הבחירה לנשים, והקדישה את חייה לשיפור תנאי החיים של אפרו-אמריקנים משוחררים. השפעתה ניכרת עד היום – שמה מונצח בבתי ספר, פארקים ואנדרטאות ברחבי ארה"ב, והיא נחשבת לאחת הדמויות האייקוניות בהיסטוריה האמריקנית.
בשנת 2016, ממשלו של ברק אובמה הכריז על יוזמה להחליף את דיוקנו של הנשיא אנדרו ג'קסון בדיוקנה של הרייט טאבמן על שטר 20 הדולר, כסמל לניצחון השוויון והצדק החברתי. עם זאת, בשנת 2019, הנשיא דונלד טראמפ ביטל את המהלך ודחה את החילוף למועד בלתי מוגדר. למרות זאת, המאבק להנצחתה בדרך זו נמשך, ותומכים רבים פועלים כדי לראות את דמותה של טאבמן על המטבע האמריקני כהוקרה לפועלה הבלתי נשכח.
מארי קירי: המדענית שהאירה את הדרך
מארי קירי, פיזיקאית וכימאית פולנייה-צרפתייה, חוללה מהפכה בעולם המדע בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל, והיחידה בהיסטוריה שזכתה בשני פרסי נובל בשני תחומים שונים – פיזיקה וכימיה. יחד עם בעלה, פייר קירי, היא גילתה את היסודות הרדיואקטיביים פולוניום ורדיום, מה ששינה לחלוטין את ההבנה המדעית של החומר והאנרגיה.
מחקריה הובילו לפיתוח שיטות חדשניות בתחום הרדיולוגיה, כולל הקרנות לטיפול בסרטן, תחום רפואי מהפכני שממשיך להציל חיים גם כיום. במהלך מלחמת העולם הראשונה, קירי פיתחה יחידות רנטגן ניידות שסייעו לרופאים בשדה הקרב לאבחן פציעות במהירות ובדיוק רב יותר.
אך מעבר להישגיה המדעיים, קירי הייתה חלוצה במאבק לשוויון מגדרי במדע. בתקופה שבה מוסדות אקדמיים לא אפשרו כמעט לנשים ללמוד או לחקור, היא נאבקה כדי לקבל הכרה אקדמית והייתה האישה הראשונה שלימדה באוניברסיטת סורבון היוקרתית בפריז.
השפעתה של קירי ממשיכה להדהד עד היום – פרסים מדעיים, מכוני מחקר ומלגות רבות קרויים על שמה, והיא מהווה מקור השראה לנשים מדעניות ברחבי העולם. תרומתה למדעים, לרפואה ולמאבק לשוויון הפכה אותה לאחת הדמויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה המודרנית.
חמש הנשים הללו לא רק נלחמו, הובילו ויצרו, אלא גם סללו את הדרך עבור נשים רבות אחריהן. תרומתן מורגשת עד היום, בתחומי התרבות, הפוליטיקה, המדע והחברה. גם היום, נשים ברחבי העולם צועדות בעקבותיהן, פורצות גבולות ומובילות מהפכות בתחומים שונים. ביום האישה, אנו חוגגים את הישגיהן, אך גם מביטים קדימה אל העתיד שהן סייעו לעצב.