האיש שבקיר
בימים אלה מציג עדי ברנדה, אמן ואושייה, תערוכת צילומים חדשה. ניצלנו את ההזדמנות כדי לדבר איתו על החיים האורבניים ועל הדרך להשיק מדור אמנות חדש
"ערים איטיות" הוא שמה של תערוכת הצילום החדשה של עדי ברנדה, 32, אמן שמתהדר גם בטייטל "גלריסט". התערוכה שמוצגת בימים אלו בסדנאות האמנים בתל אביב, כוללת תצלומים מתוך סדרות שונות שצילם ברנדה בישראל ובאירופה (בעיקר במוסקבה, ברלין ותל-אביב), המשלבים התייחסות קונקרטית למקומות בשילוב פנטזיה, רומנטיקה, היסטוריה ותולדות האמנות.
הכותרת לעיסוקו העיקרי של ברנדה בשנים האחרונות היא "אורבניות", על הקשריה הויזואליים השונים. "אני משוטט בעיר שלי ובערים שונות בעולם ומצלם". הוא מספר. "אני מושפע מתל-אביב, ממקצבים של ערים באופן כללי, ממקצבים של אנשים, ומאמנים בכל תחום שהוא - מוזיקה, אמנות פלסטית, ארכיטקטורה, וגם מאוכל ומאלכוהול. כל דבר שהצליח להשאיר סימן ואפילו הזעיר ביותר בתודעה ובזיכרון שלי. בשנים האחרונות אני נמשך ומנהל רומן ארוך עם תל אביב ועם ערים אחרות באירופה. אני נמשך לארץ ולכל מה שקורה כאן. לא משעמם לרגע".
למה בחרת לקרוא לתערוכה "ערים איטיות"?
"אני טיפוס תזזיתי מאוד. הקצב שלי לא תואם את המציאות, אבל כשאני מצלם אני עוצר. כשאני מצלם אני מסוגל לנטרל גירויים חיצוניים - קוליים, וויזואליים, ולהתמקד בעשייה. נוצר מצב של שקט סביבתי - חיצוני ופנימי. 'ערים איטיות' זה הלך רוח מסוים. זו פנטזיה על תנועה כלל עולמית שמצליחה ליצור מהפכה באופן החשיבה על החיים העירוניים".
ברנדה, בוגר המחלקה לצילום של בצלאל, חי ביפו ועובד בתל- אביב. לפני כשמונה חודשים ייסד יחד עם דניאלה הורבין, אמנית צעירה אף היא, את הגלריה הראשונה מסוגה לצילום עכשווי בתל אביב – גלריית d&a (יהודה הלוי 57). מעבר לשדה האמנות הויזואלית, ברנדה מתפרנס גם מעצם היותו חיית לילה וייתכן שתוכלו לשמוע אותו מתקלט בברים אליהם אתם יוצאים, או באירועים אקסקלוסיביים שונים. בתל-אביב הוא מוכר כאושיית לילה וותיקה, ובסדרות רבות מצילומיו התמקד בחיי התרבות העירוניים.
לאיזה שינוי עירוני זקוקה תל-אביב שלך?
"כל מה שהוא יותר בעד התושבים ופחות בעד אינטרסים כלכליים. למשל יותר שבילי אופניים, יותר מודעות לחופי הים שהולכים ונחרבים, מודעות לפארקים גדולים, לרכבים ירוקים, והרשימה עוד ארוכה. אם מדברים על הלך הרוח של 'ערים אטיות', אז תל אביב לא ממש נכנסת לקטגוריה".
איזו עיר בעולם אידיאלית מבחינתך?
"למרות הכל ובגלל הכל, תל-אביב. היא צריכה להיות יותר כמו ברלין, אבל אני מת על תל-אביב. אני רק רוצה שיהיה פה יותר טוב לכולנו".