ברבור כתום: השדים של יובל שרף

במרכז תל אביב גר הזוג היפה והנכון לעשור האחרון - יובל שרף ושלומי שבן. עוד לפני שהם היו יחד, הם כבר נועדו להיות היורשים של כתר הבראנג'לינה. "פשוט לא יכולתי להוריד ממנו את העיניים", מספרת שרף על ההתחלה. "ואמרתי שאני רוצה שהוא יעשה לי מה שהוא עושה לפסנתר".

שרף אמנם נולדה ברמת אביב אבל רחוקה מלהיות ילדת השמנת הצפונבונית. "הייתי ילדה מאוד חסרת ביטחון", היא מספרת. "לקח לי הרבה שנים להיות גאה בעצמי ושלמה עם עצמי. בדרך עברתי קצת התעללויות מהסביבה. פעם היה לי יום הולדת ואחת החברות שלי העיפה אותי מיום ההולדת שלי, הרביצה לי עם מטאטא ורדפה אחריי מול כולם. זה הדבר הכי משפיל ומעליב שעשו לי בחיים. אני חושבת שזה משהו שמסביר איזו ילדה הייתי, אם מישהו הרשה לעצמו לעשות לי דבר כזה נוראי ואלים, שנשאר חקוק בי המון שנים".

שרף, הברבור הכתום, הייתה בילדותה ברווזון ג'ינג'י, שלא חי עם עצמו בשלום: "היו קוראים לי 'גזר' ושרים לי בכיתה 'גזר חלודה בתחת נקודה'. תמיד הרגשתי שונה. בגיל שלוש אמא שלי לקחה אותי למספרה ואמרה לספר שיצבע לי את השיער לשחור. רציתי להוריד את הנמשים שלי עם נייר זכוכית. כל הזמן כעסתי על ההורים שלי שנולדתי ככה. שלומי תמיד אומר לי שיש לי תודעה של מכוערת".

בגיל 16, כשהתחילה לדגמן, התחילו הפרעות האכילה. "התחילו לי חצ'קונים ואז התחלתי לא לאכול כל מה שעושה חצ'קונים", היא מספרת. "לא הסכמתי לקחת ביס. אחר כך עשיתי צילומים ומישהי אמרה לי שאני צריכה להרזות איזה שני קילו. ואז פשוט זה התגלגל. נסעתי לצילומים בחו"ל והייתי שם בדיכאון ולא אכלתי. חזרתי לארץ ורזיתי ארבעה קילו בשבועיים, שקלתי 44 קילו. לא הייתי רוצה לאכול, זה הגעיל אותי. זו מחלה שגורמת לך להיות חזק ויהיר, כאילו אתה לא צריך את מה שאנשים אחרים צריכים. אתה מתמכר לזה, ממש כמו סמים. אתה אוכל וישר מרגיש שמן. הכל נורא קיצוני. אני זוכרת שהסתכלתי על עצמי במראה וממש נגעלתי מעצמי. היציאה האמיתית שלי מזה הייתה כשהכרתי את שלומי. ידעתי שזה בן אדם שאני יכולה לסמוך עליו, שהוא ישמור עליי".

ליום הולדת 28 שבן קנה לה את החלום שלה בהפתעה - כרטיס להוליווד בכיוון אחד. "זאת הייתה המחווה הכי מדהימה שעשו לי בחיים", היא אומרת. "אני כבר הרבה שנים מדסקסת עם עצמי מה אני מרגישה לגבי זה ואם אני רוצה את זה. יש לי המון פחדים שמלווים את זה. אני תמיד מדברת על זה ולא עושה עם זה כלום. פתאום הבעל שלי מביא לי את המתנה הכי מפרגנת. הוא אומר בזה שהוא מאמין בי, שהוא משחרר אותי לנסוע. הייתי רוצה להפסיק לטחון לעצמי את המוח ולהפסיק להוריד את עצמי".

שרף מחכה להזדמנות הראשונה להמריא. היא ממשיכה לשחק, כותבת סדרה בעצמה לעצמה ומובילה את הקמפיין החדש לקניוני עופר. "אני מרגישה שעוד לא עשיתי כלום, שאני עוד ילדה. אני כל הזמן רוצה עוד וחושבת מה הדבר הבא שאני יכולה לעשות", היא אומרת. "אני לא נשענת אחורה ונחה על זרי הדפנה. הייתי רוצה, ואני מבקשת את זה הרבה מאלוהים, שייתן לי קצת יותר שקט עצמי".