הדחת העשור: סיפורה של האחות הגדולה שהדיחה את עצמה

זה לא סוד שאחות הגדולה של העונה הנוכחית של "האח הגדול" הייתה אכזבה רצינית; כגודל הציפיות (אחות גדולה אישה!פמיניזם! תבונה ורגישות!) כך היו גודל האכזבות (לקוניות, אפרוריות, שעמום) ואכן, בין אם זה הלחץ המאסיבי מסביב ובין אם זו הבנה פנימית, בצעד חסר תקדים - האחות הגדולה (רווית ליאור-מנדל) הודיעה אמש על פרישתה מהתפקיד.

זה לא עבד, זה היה ברור לכולם, אבל למה בעצם?

הצופים האדוקים של התוכנית התרגלו לאח הגדול המקורי, הרי הוא יורם זק, שנהיה בן בית בבית האח הגדול לא פחות מהדיירים עצמם, אמנם שומר על דיסטנס מסוים עם הדיירים אבל חיבתו (למי שחיבב) מורגשת והוא בכלליות 'אח גדול' עם נוכחות: מצחיק ועוקץ לפעמים, מצליח להוביל שיחות נפש משמעותיות בחדר, מתערב בענייני הבית לפעמים ולא רק בשביל לנזוף, כריזמטי, גם כקול חסר פנים מאחורי מצלמה.

בלוג האח הגדול: אל תפספסו אף פרק

הבעיה היא שבמקרה של האחות - לא היה שום דבר מכל הנ"ל; הגרוע מכל היה שהיא הייתה נטולת כריזמה או הומור לחלוטין וכך, תפקיד שאמור לתבל את כל האינטראקציה בבית במלח וסוכר - נותר תפל לחלוטין, בנוסף, בשום שלב במהלך התוכנית לא הורגשה ממנה קרבה או חיבה בסיסית לדייריה והדיסטנס שלה כלפיהם נע בין מוגזם לנעלם, כך למשל כשעברו דיירי הבית על החוקים ננזפו על ידי האחות בטונים שלא היו מביישים את המ"כית שלי מהטירונות או לפחות את דודה לידיה מ"סיפורה של שפחה": "האחות הגדולה הבהירה כי לא תסבול שיחות אסטרטגיה", אמא'לה. האחות הגדולה קיבלה את הקריזה.

האחות הגדולה הייתה צריכה להבין שהיא כל מה שיש לדיירים, היא האוזן הקשבת, היא הקשר היחיד לעולם החיצון, היא הגורם היחיד שניטרליותו מובטחת (וזה קריטי בבית של הדחות ואינטריגות), היא לא יכולה להיות רעה וקשוחה מידי, דיירי הבית לא אמורים לסור למרותה אלא לכבד אותה ולרצות בקרבתה. מצד שני - היו רגעים בהם אפשרה חוסר דיסטנס מוחלט במה שגם היה בעייתי וקיצוני בדרכו ולא היה קורה תחת יורם זק, כך למשל כשאליאב פשוט צעק עליה במשימת החללית. "לאן את לוקחת אותנו?! 9 שעות כבר! את לא יודעת לאן את נוסעת! את צריכה מפה? איבדת כיוון או מה?!" לכאורה צחוקים, אבל בתכלס- פשוט לא מתאים, הדיירים לא אמורים להרגיש כל כך בנוח לצעוק על האחות הגדולה והיא בטח שלא אמורה לענות בכניעות ננזפת: "אני נוסעת לחלל".

מ"כית או סנג'רית?

דוגמא נוספת בשיטת החינוך ה'קיצונית-פלואידית' המשונה של האחות הגדולה, הייתה בפרק של אמש, כאשר לירון ואליאב רצו להכין עוגה לאורלי והאחות הייתה הרבה פחות 'אחות גדולה' והרבה יותר כמו אחות קטנה ומסונג'רת שלהם, "אוקיי אז מה לכתוב? ואיך תרצו את זה? ובאיזה צבע? בסדר אשתדל ממש". הלו, את האחות הגדולה - דיירי הבית לא אומרים לך מה לעשות, הם אולי מבקשים ממך משהו, ממש ממש יפה, ואז הולכים ומקווים לטוב; בטח שהם לא מכתיבים לך הוראות של בצק סוכר על עוגת יום הולדת מנומרת.

אומרים שאוכל שעושים באהבה יוצא טעים, אז ככה כל דבר שעושים באהבה יוצא טוב ויורם זק, עם כל ההתבטאויות הבעייתיות שלו, אהב את הריאלטי שלו, אהב את המתמודדים שלו (ושמועות שאף נלחם בשיניים על חלקם), היה נראה שהוא נהנה לצפות בהם, לצחוק מהם, לשוחח איתם ולעודד אותם. הבעיה הכי מהותית של האחות הגדולה הייתה שלא היה נראה שהיא אוהבת את מה שהיא עושה, בשיחות עם דיירים היא לקחה מהם את המינימום שהייתה צריכה בשביל העריכה ושילחה אותם חזרה לדרכם ("תומר, מה דעתך על המשימה?" כיף, "יופי אתה יכול ללכת") וכשהגיעו אליה דיירים במצוקה, גם אז - שילחה אותם לדרכם. כך למשל בכל פעם שטאי הגיע לחדרה בשעות שלפני עזיבתו, האחות פשוט המליצה לו לנסות לחזור לישון.

וכאן אי ההבנה המהותית שלה את הפורמט: "האח הגדול" זה פורמט פסיכולוגי, זו תוכנית בה אנשים צופים באנשים, אנשים מצוטטים לשיחות של אנשים, עוקבים אחרי האהבות שלהם ובוכים איתם כשהם נשברים ועם כל הכבוד ל"משימת החלל" בה בניתם גדר ושתלתם עץ - זה די מעניין לנו את התחת. הצופה שעוקב אחרי התוכנית עושה זאת כי יש בה דמויות אנושיות והוא רוצה להכיר אותן, למצוא נקודות השקה עם הפסיכולוגיה שלהם לשלו, לקבל השראה, להשוות מודלים לחיקוי ועוד, בשורה התחתונה - להכיר אותם. כשמגיע לחדרה של האחות דייר "פרום" (חסר שינה, מתוסכל, מבולבל) זה בדיוק הרגע לדבר איתו, לשמוע מה עובר עליו, לפתח את הדמות שלו - לא להגיד לו "יאללה תנסה לישון".

הבעייתיות הכי ניכרת של האחות הגדולה הייתה שלאורך כל הדרך היא לא הייתה הרבה יותר ממענה אוטומטי קר ובנאלי; שוב ושוב דיירים סיימו איתה שיחות כושלות בחדרה בקול ענות חלושה, עיניהם מתרוצצות לצדדים במבוכת השתיקה עד שהם פולטים לבסוף: "טוב, אז זהו" ויוצאים.

בשורה התחתונה "האחות הגדולה" לא הייתה מה שנקרא: 'בן אדם של אנשים', ונראה שלא הייתה ממש מעוניינת להיות האחות הגדולה של אף אחד, הבעיה והסיבה שזה כל כך לא עבד, היא שתוכנית כמו "האח הגדול", בדיוק כמו חומוס - עושים באהבה או שלא עושים בכלל.