צייר לי היפסטר: הישראלי שכובש את העולם עם האיורים שלו
לעמית שמעוני היה קשה להתקדם עם פרויקט הגמר בבצלאל, והוא חווה משבר • ארבע שנים מאוחר יותר, היוזמה ההיפסטורית שלו הפכה להצלחה עולמית
כמעט מאה ושלושים שנה אחרי שחתך לעצמו את האוזן, וינסנט ואן גוך מצטייד באוזניית בלוטות' חדישה ומצטרף לשורה של אומנים, מנהיגים ואייקונים בינלאומיים שהופכים להיפסטרים בני זמננו בעזרת המברשת הוירטואלית של האמן עמית שמעוני.
פרוייקט היפסטורי שנמשך כבר ארבע שנים והפך את ציוריו של שמעוני ללהיט עולמי, מקמפיינים לעידוד הצבעה במקסיקו, לזיופים שנמכרים בזיל הזול בתאילנד, התחיל בכלל במשבר שחווה כשלא הצליח להתקדם עם פרוייקט הגמר שלו כסטודנט בבית הספר לאומנות בצלאל.
ברגע האחרון, כשנותר לו עוד חודש בלבד להגשה, שמעוני מחליט להגיש את הפורטרטים של המנהיגים הישראלים כעבודת הגמר שלו ומקבל עליה ציון גבוה - 92. אבל החשיפה שקיבלו העבודות האלה בפייסבוק לא איפשרו לו לעצור שם. היכולת של הציורים האלה לקרב את המנהיגים לקהל הבוחרים הצעיר, קסמה לעיתון הניו יורק טיימס שפרסם כתבה על שמעוני לפני כשנתיים, ואז גם ביקש ממנו לצייר את הילארי קלינטון ההיפסטרית, כדי שיוכלו להעניק לה את הציור לכבוד מועמדותה לנשיאות ארה"ב.
האיור של קלינטון לא עזר לה לנצח את טראמפ, שזכה אגב מאוחר יותר לאיור משלו, פוליטקאים אחרים החליטו לא לחכות ששמעוני יאייר אותם אלא הזמינו מראש איור לקמפיין הבחירות שלהם, כמו ראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג, שזכתה עם או בלי קשר לאיור, בקדנציה נוספת ב-2017.
גם במקסיקו פנו לאמן הישראלי בתקווה שיצליחו בעזרת ציורים של מועמדים לבחירות שם, למשוך את הדור הצעיר לקלפי. לצד מנהלי קמפיינים שמשלמים לשמעוני על העבודות שלו, לא חסרים זייפנים ברחבי העולם שמוכרים העתקים מודפסים של האיורים שלו. בתאילנד זה אולי מחמיא, אבל כשהזיופים הגיעו לשוק הכרמל בתל אביב, שמעוני שם לזה סוף. ואכן, תוך ארבע שנים, העבודות של שמעוני הגיעו למקומות רבים, זכו לסיקור עולמי, והופיעו בגדלים שונים ומגוונים. לא רק פוסטרים לקירות אלא גם מוצרי מרצ'נדייז שמקשטים את הבית. זו לא בדיוק הדרך המסורתית להפצת אומנות שעליה התחנך בבצלאל, אבל כמו שפוליטיקאים מקבלים אצלו לוק חדש ועדכני, גם עולם האמנות לא יכול להישאר מאחור.