סוף הנודיסטים
עפר שכטר ורן דנקר הם אלילי טיפשות-עשרה שבהתערטלות האחרונה הזכירו לנו שהם שווים, אבל לתחת. פיני אסקל על הקשר שבין ערווה לערבה. זין על האושפיזין (חלק ה')
לפני כמה ימים שוב רעדה ביצת הבידור, אבל הפעם בלי קשר למגה-סלבס שהחליטו לפרק את החבילה אחרי 20 שנה ובלי קשר לשמועות על חתונה של לוי&טייב, אלא דווקא כששני אלילי הטיפשות-עשרה של ישראל, עפר שכטר ורן דנקר, חשפו את ישבנם לטובת רשימת "היפים והנכונים" של מגזין הבידור "פנאי פלוס".
עבור שכטר, שהתערטל כבר לפני שש שנים מול אלפי בני נוער וזכה לנזיפה מפי מוסקו אלקלעי ז"ל, היה זה נורמלי כמעט כמו לעפעף. עבור דנקר, שצולם כשהוא רץ בים עירום רק בגלל שזה הפטיש שלו, היתה זו הפעם הראשונה שהמעריצות חשו את עצמן נינט וזכו לחזות באחוריים של הפלא. למרות הנימה המעט מזלזלת, יש לציין כי - אם אפשר לצטט מילה אחת מתוך שירו האלמותי של עילי בוטנר למרבה האירוניה - הם אפילו היו שווים, כלומר הישבנים.
אבל יותר משחשף איברים אסתטיים ומוצקים - אשר ככל הידוע בציבור, אינם סובלים מטחורים - אותו נודיזם תמים שאינו נכלל בקטגורית עירום מוצדק עשה סוף אחת ולתמיד לתחושה המוזרה שאולי השניים משחקים אותה משהו אחר מלבד פרצופים יפים וישבנים לוהטים. ככל שהופכים את התמונה, מתברר שהשניים קורצו מאותם חומרים שמהם עשויים כוכבנים, בטח לא כאלה שיכתיבו כאן את המילים שבהן תרבות שנות האלפיים תיחקק.
האחד, שכטר, עשה קולות של שחקן בכמה טלנובלות ומאוחר יותר בתפקידים לא רעים בכלל בקולנוע ("איים אבודים") ובטלוויזיה ("לאהוב את אנה" ו"עד החתונה"), אבל הזכיר במחי פלאש אחד שהכל בעצם התחיל ברעש קטן ופרובוקטיבי בשקל (של נפיחות בשידור חי ועירום פומבי, טיפשי ויש שיתחסדו ויאמרו גם חסר אחריות). ואילו השני, דנקר, עשה קולות של זמר, אבל בעיקר מכר את סלבריטאותו בתמורה לכישרון של בוטנר, מה שמכר את הרוב המוחלט של העותקים שהמתינו בחנויות ובעיקר הזכיר שבעולם של כוכבי אינסטנט ומולטי-טאלנטים לא באמת מוכשרים, אפשר לגמור עם חשבון בנק מנופח והערצה עיוורת של אוכלוסיה נטולת תרבות.
שני הכוכבים הגדולים ביותר של דור הריאליטי אומנם לא צמחו מתוך תוכניות ריאליטי, אבל ההתערטלות על חשבון אמנות ותרבות לא ממש מצליחה לכסות את התחת כמו שהם מנסים במקומות הבוגרים והאיכותיים יותר, כי ברגעי האמת מתגלה שהם רדודים ונמוכים בדיוק כמו נפילי הדור, משה-מלצר-חולון, יוסי הדורבן, מרינה קבישר וג'קו אייזנברג. במבחן ארבעת המינים הם היו מקוטלגים תחת "אין טעם וגם אין ריח", בדיוק כמו ערבה, או שאם לחזות את הצעד הפורנוגרפי הבא שלהם, בדיוק כמו ערווה.
יעל גורן דורשת אנושיות מגלית גוטמן
שרה פיילין - פרסונה נון גרטה בסוכה של ליבי בגנו
ארז טל מגורש מהסוכה של ענת זהר
עמית קלינג מרחיק את אבי ביטר מהכיבוד