שליט, תגיד צ'יייז
כולם רוצים תמונות חדשות של גלעד שליט, כולם נופלים בפח של הסרת שער בר רפאלי מדוכני העיתונים בדובאי, כולם מחכים לראות אם ביבי הוא האיש שיעמוד במרכז הצילום הקבוצתי של הממשלה. פיני אסקל מסכם לכם את השבוע, הכי בקטנה
בפנטזיות הכי כמוסות שלנו, הצלם חודר למערכת בסערה עם הקסדה ביד, מעיף את העורך מהכיסא ומחבר את המצלמה למחשב. בזו אחר זו מציפות את המסך מאות תמונות של גלעד שליט – בחלקן הוא המום מכמות האנשים שהגיעו רק כדי לראות אותו יורד בפעם הראשונה מזה כמעט שלוש שנים לקרקע באמת יציבה; בחלקן הוא מסמן ניצחון בשתי אצבעות; בחלקן הוא מביט לאיזו נקודה שמתנגשת עם המבט שלו באופק – צריך רק לבחור את תמונת החופש הטובה ביותר.
גלעד עדיין לא יודע את זה, אבל כעסנו עליו בגלל שהוא לא הצטלם מספיק. פעם מרכיב משקפיים, פעם בחדר האוכל, פעם חובש כובע כחול, פעם מניח כף יד עדינה על הלחי. וזהו. לפעמים אנחנו הופכים את התמונות מימין לשמאל, משמאל לימין, מבהירים, מכהים, העיקר לא לשעמם את המנויים, החוטפים, הגולשים בפס רחב, אלו שמקבלים חינם בתחנות דלק. עכשיו אנחנו רוצים פפראצי שלו מנגב חומוס בירמיהו, אפילו לא בפוקוס, איזו קומפוזיציה מרתקת, או בתנוחות מפתות על שער 'ספורטס אילוסטרייטד', העיקר שזו תהיה תמונה עם המון חיים.
בר, תני לנו קצת כתף
אחת שיש לה בוק מרשים במיוחד היא בר רפאלי. העיניים, השיער, העצמות, הפוזות המצמררות. אותה לא צריך להפוך מימין לשמאל, משמאל לימין, להבהיר או להכהות, רק קצת בגדים והרבה פוטושופ – ויש לכם את תמונת הניצחון. באוויר, בים, ביבשה, על מטוס, על האדוות השקטות של האוקיינוס, על החול הרך, תמיד תהיה שם בר רפאלי, תמיד יעלה שם שמו של ליאו דיקפריו. השבוע פורסמה ידיעה שקרית על כך שדוכני העיתונים ומדפי חנויות הספרים בדובאי הורידו את מגזיני 'ספורטס אילוסטרייטד' שעל שעריהם הופיעה בר. נו, הם חולים בראש, הגברים של דובאי – לוותר על עוד קצת כתף בשביל כמה עקרונות דתיים? תוסיפו לזה את העובדה שהיא לא שירתה בצה"ל ואפילו שווה יותר משחר פאר, ותקבלו תמונה אחת ששווה הרבה יותר מאלף גמלים.
ביבי, זוז שמאלה, אתה מסתיר
אז ביבי התקשר לציפי – לא בשלוש לפנות בוקר ולא לטלפון אדום, ואפילו הספיק להעביר מסר לברק. כי מוטב להעמיד ממשלת אחדות ואולי קצת להתפשר, מאשר ללכת ראש בקיר מול אופוזיציה חזקה מדי. כל כך פשטני. אם יורדים לרזולוציית הצילום הקבוצתי של הממשלה החדשה, אפשר רק לדמיין את ההעמדה המרתקת: ביבי, זוז שמאלה. ציפי, תתכופפי קצת, או לפחות תתגמשי. ליברמן, תוציא את הידיים מאחורי הגב. אלי ישי, אתה מסתיר. ברק, קח ימינה. הוראות הצלם יישמעו לרגע כמו הפוליטיקאים עצמם, לפחות כמו יועצי הסתרים. ואילו הציבור הבוחר יסתפק ביום הקניונים שהיה לו לפני שבוע וחצי, כי הדילים והקומבינות - גם בקניון וגם בפוליטיקה - מסתירים מצוין את הקלפיות. מה שחשוב עכשיו זה רק להישאר בפריים ולהיות בפוקוס, לא שום דבר אחר.