"מצד אחד אני יודעת שאני ראויה, מצד שני זה כל פעם מפתיע אותי מחדש"

יעלי רוזנבליט לא אוהבת לנוח. אחרת אין דרך להסביר את חייה של השחקנית בת ה-31 שסיימה לפני כחמש שנים לימודי משחק. היא משחקת בסדרה המדוברת של כאן 11 "המפקדת" שחוזרת בעונה שנייה בראשון הקרוב ה-19.10, שיחקה בסדרה "שנות הירח" על חייו של אביב גפן, את "וונדי" במחזמר "פיטר פן" וכן תפקידים ב"שלום לך ארץ", במחזמר המצוין "רינגו", ואם זה לא מספיק, בקרוב היא תוביל את הסדרה החדשה והסודית של כאן 11 "החמאם" בתפקיד ראשי ראשון.

"(צוחקת) אני לא אוהבת לנוח. הכניסה לקבוצת צעירי הקאמרי שינתה לי את החיים המקצועיים".

איך זה בא לידי ביטוי?
נכנסתי לשגרת עבודה לא שגרתית. המון עבודה בקטע הכי טוב שיש. השנים הראשונות אחרי בית הספר היו קשות, לקח זמן להתברג במקומות, עבדתי מאוד קשה וזה לא בא לי בקלות. אני מרגישה שבקאמרי זיהו בי משהו, בעיקר מנהל הקבוצה עמית אפטה.

"קבוצת הצעירים של תיאטרון הקאמרי" היא יוזמה של התיאטרון התל אביבי בשיתוף מפעל הפיס להביא כוחות ויוצרים חדשים למרכז הבמה. 10 שחקנים צעירים ומבטיחים נבחרו להיות חלק מאנסמבל היצירה בניהולו של עמית אפטה, ואליהם הצטרפו יוצרים צעירים מתחומי הבימוי, הכתיבה, עיצוב התפאורה והתלבושות, התאורה, הווידיאו והמוזיקה והם יזכו לליווי מקצועי צמוד מיוצרים מובילים. יחד עם יעלי, הקבוצה מונה את תם גל, חן גרטי, דור הררי, תום חודורוב, אוריה יבלונובסקי, אור לומברוזו, רוני נתנאל ומאיה קורן.

כתבות נוספות:

• "מקצוע המשחק קצת נשחק בישראל, הוא לא תמיד נתפס כמקצוע": בן יוסיפוביץ בריאיון
• "לא חתמתי על שום חוזה שמחייב אותי להיות בזוגיות ולהקים משפחה בגילי": גל פופולר בריאיון
• "בהתחלה פחות האמינו בי, עם הזמן הבנתי שזה מנוע עבורי": אימרי ביטון בריאיון

ספרי קצת על הקבוצה. איך נכנסת אליה?
היו לנו שלושה שלבים של אודישנים - וידאו, מונולוג וסדנה. זה היה תהליך שבתחילתו אמרתי לעצמי 'טוב, מה הסיכוי' - לא חשבתי שזה באמת יקרה. וכשזה קרה זה היה מטורף. מהרגע שנכנסתי, דברים פתאום התגלגלו, דלתות נפתחו, טפו חמסה, קשה לי לדבר על דברים בסופר ביטחון.

מכינים אתכם בבית הספר למשחק להתמודד עם הצלחה?
לא. אתה לומד תוך כדי. כשסיימתי את בית הספר החלום שלי היה למלצר, לעשות הצגת ילדים ולגור בתל אביב - לא דמיינתי את הדברים האלו. תמיד ידעתי, ועד היום אני מאמינה, שאני אעבוד במקצוע, אתפרנס ואצליח, אבל זה כל פעם מפתיע אותי מחדש - הסדרה, הקאמרי, וונדי. מצד אחד יש אמונה שאני יודעת שאני ראויה ושאצליח ושאני מוכשרת, אבל מצד שני זה כל פעם מפתיע אותי. אני לא מתרגלת לזה.

מאיפה האמונה הזו שזה יקרה?
וואלה אני לא יודעת מאיפה זה, אבל זה היה לי תמיד.

מישהו בבית גם קשור לאומנות?
אחותי אמנית, ציירת, כותבת וסופרת שלמדה בתלמה ילין והיום היא גם מורה ורכזת בבית הספר. אבא שלי כותב שירים, אבל חוץ מזה לא. הם מאוד אוהבים, זה בית שמאוד אוהב תרבות ואומנות.

מחזירים את הצעירים לתיאטרון

מה הזיכרון הראשון שלך מעולם התרבות והמשחק שאמרת לעצמך - זה מה שאני רוצה להיות?
מגיל קטן רציתי להיות שחקנית, אבל הזיכרון הכי חזק שלי היה בצבא, כשהייתי בקבוצת פלייבק של ירון אדלשטיין שכתב גם את "רינגו", ושם קיבלתי גם אישור מעצמי ומהקהל שאני טובה בזה.

בין ההפקות של הקבוצה הצעירה תוכלו למצוא את "שלום לך ארץ" ואת המחזמר המקורי "רינגו" שחוגג 100 הצגות וזוכה לביקורות מהללות. "רינגו", המחזמר מאת ירון אדלשטיין מגולל את סיפורו של דני, שמיד לאחר שהוא מציע נישואים לאהובתו מיקה, הוא מגלה שאיבר המין שלו נעלם. בעודו מחפש אותו, איבר המין שלו, "רינגו" (אותו מגלם דור הררי הנפלא) חוגג את עצמאותו ברחבי העיר. מחזמר קומי פרוע, כתוב מצוין ומלא בשנינות ובביקורת חברתית.

איך היה לקרוא בפעם הראשונה את הטקסט על הצגה שהגיבור הראשי שלה הוא זין. ליטרלי?
הייתי כל כך מרוגשת להיות בקאמרי, ופשוט נכנסנו לזה בהתרגשות, בהודיה והיינו בתוך זה. היה המון כיף, ואתגר - פעם ראשונה על במה רפרטוארית וגם אין לי שום נגיעה לעולמות הריקוד, פשוט קרענו את התחת עם תומר יפרח הכוריאוגרף. אנחנו חוגגים עכשיו 100 הצגות, אחרי שעשרות אלפי צעירים מגיעים לתיאטרון לראות אותנו.

זו ממש תחושת שליחות להחזיר את הצעירים לתיאטרון.
ממש. זו חוויה מדהימה להופיע בפני כל כך הרבה צעירים שמגיעים ל"רינגו" ואח"כ נשארים ל"לייט נייט". יש לנו מעריצים ל"רינגו" - אנשים מגיעים חמש-שש פעמים, יודעים את כל השירים. זה מטורף. כיף גדול להיות חלק מזה. אני באמת מתרגשת בכל פעם מחדש - גם לפני שמתחילה ההצגה וגם לפני שאני עולה עם הסבתא.

מה יש בתפקיד ה"סבתא" שנורא מרגש אותך?
האמת, כשקיבלתי את הליהוקים, עמית יודע (עמית אפטה - במאי ההצגה. ד.א) שהתבאסתי לקבל את תפקיד הסבתא. אבל ביום החזרות הראשון הבנתי שזה הולך להיות מטריף. היא גם דמות שנורא אוהבים, וזה מרגש. היא מאוד זכורה. אז לפני שאני עולה לבמה, יש כזו הבטחה, אנשים שמעו על הסבתא ואני צריכה לקיים אותה כל פעם מחדש.

מלחיץ.
כן, כן, כן. הקהל מתחלף, אני לא יכולה להיות פחות טובה מאתמול.

אפרופו לחץ. לאחרונה גם זכית בפרס "השחקנית המבטיחה" על תפקידיך כוונדי וב"שלום לך ארץ". זה גם טייטל מלחיץ, לא?
זה נורא מרגש שרואים אותי. זה מחזק לי את האמונה בעצמי, ומידי פעם צריך את האישור החיצוני, לא רק את האישור הפנימי. זה היה נורא מרגש, אבל נורא מפחיד. עליתי לבמה לנאום תודה וממש רעדתי. ממש לא מכינים אותנו בבית הספר להתמודד עם הצלחה כזו. זה כיף, זו הגשמת חלום. אלו חלומות שאני כן מעזה לחלום.

יש לך דמות או תפקיד שעבורך הוא החלום הגדול?
אין לי משהו ספציפי. אנחנו מתחילים חזרות להפקה שהיא עוד הגשמת חלום עבורי בקאמרי. מחזה בשם "טרמפולינה" של מתן גורן, בחור צעיר שכתב מחזה גאוני וקורע מצחוק על חברים הכי טובים מכיתה ד' שקופצים על טרמפולינה ומתחרים באולימפיאדה. זו קומדיה מטורפת, אני ותום גל מהקבוצה הצעירה הולכים להיות צמד החברים. זה תפקיד מטורף - דמות מדהימה שקופצת בטרמפולינה.

"?always the bridesmaid never the bride"

יעלי מודה שהיא תמיד הרגישה כגיבורה של החיים שלה. אבל בעולמות התיאטרון והטלוויזיה, היא לרוב קיבלה את דמויות המשנה, הסייד-קיק, החברה של הדמות הראשית. "אני מרגישה שאנחנו בתקופה חדשה, אחרת לגמרי וזכיתי להיות חלק ממנה, האופציה להיות בפרונט ולהוביל קאסט. זה כיף".

יעלי לא לבד בתחושתה. לאחרונה חברתה לסדרה "המפקדת" מיה לנדסמן נבחרה לשחק את "וונדי" בהפקה חדשה של "פיטר פן" - בחירה שגררה לא מעט תגובות ונחשבה לשובר מוסכמות ביחד לטייפקאסט הקבוע של הדמות. "כשמיה קיבלה את התפקיד (לנדסמן ד.א), הרגשתי 'איזה מדהים שהיא קיבלה את "וונדי"'. קיוויתי שמתישהו משהו כזה יקרה לי, ופתאום זה קרה על אותו תפקיד. הייתי בשוק. כשגלעד קימחי אמר לי שאני הולכת לשחק ב"פיטר פן", הייתי בטוח שאהיה ילדה אבודה, ואז הוא אמר לי שאני "וונדי" ובכיתי את חיי".

לאחרונה השיח של שבירת המוסכמות בתיאטרון והטלוויזיה שוב עלה סביב בחירתה של האלי ביילי לתפקיד "אריאל בת הים הקטנה". מה דעתך על השיח הזה?
זה כל כך יפה בעיני. זה מדהים ומרגש ברמות. מה ששינה לי את כל קו המחשבה היא הסדרה "בנות" - שם הרגשתי שאני רואה את עצמי על המסך, וזה היה רגע מכונן עבורי. פתאום היה לזה תוקף לראות את לינה דנהאם על המסך בתפקיד ראשי. מאז אני ממשיכה עוד ועוד לראות את זה. הדבר שהכי נוגע בי כקהל זה הלב של השחקן. זה נשמע קלישאה אבל זה באמת לא משנה המראה, אם יש לו שיער חום או בלונדיני, הלב הוא הכי חשוב.

"חבר בלימודים אמר לי שהוא לא מבין מה אני עושה בלימודי משחק"

רוזנבליט גדלה והתחנכה בגבעתיים, קרובה כמעט לכל בתי הספר למשחק בישראל, אך בכל זאת היא הלכה ללמוד ב"גודמן" - בית ספר למשחק בנגב.

איך קרה שהלכת ללמוד בבאר שבע?
האמת היא שלא התקבלתי לאף בית ספר. ב"בית צבי" לא עברתי את השלב הראשון, ב"סמינר הקיבוצים" הציעו לי ללמוד בימוי, ב"יורם לוינשטיין" הייתי על סטנד ביי. ואז חברה בוגרת "יורם לוינשטיין" הציעה לי ללכת לנגב לבית הספר החדש. הלכתי כדי להתחיל כבר ללמוד איפשהו, ושם ישר קיבלו אותי. רציתי ללמוד במקום שמקבל אותי בזרועות פתוחות, אלו גם ככה שלוש שנים מאוד מאתגרות והיה לי חשוב להרגיש טוב ושמעריכים את הכישרון שלי - ושם זה קרה.

ואיך היה ללמוד ב"גודמן"?
כבר בשנה א' מנהל בית הספר אמר שקיבלו אותי כי הם ראו את האישיות שלי. הייתי ממש בוסר, ביישנית וסגורה. היה לי חבר בשנה ג' שממש אמר לי שהוא לא מבין מה אני עושה שם.

היה לך גם מורה בלימודים שפחות התחבר אליך או פחות תמך נקרא לזה ככה, ולא כל כך ראה אותך בטלוויזיה ובקולנוע?
(צוחקת) קשה לי להגיד שהוא לא תמך. זה היה שיעורי משחק מול מצלמה בשנה ג', הייתי קצת מפוחדת בשיעורים שלו. הוא מורה מדהים והייתי סופר מקצועית, גם אחרי הביקורת הזו המשכתי להגיע לשיעורים, זה לא כתם שיש לי. אני פשוט זוכרת את המשפט הזה.

איך מתגברים על ביקורת כזו וממשיכים להגיע לשיעורים?
מעניין שאתה אומר את זה. זה לא חדר אליי. אמנם אני באמת זוכרת את זה, אבל כנראה שיש בי את האמונה העצמית. גם הרגשתי בשיעורים שלו שלא הייתי מספיק יעלי. לא הצלחתי להיות נוכחת, ויכול להיות שבגלל זה הוא אמר את זה.

נראה שבינתיים את מוכיחה אותו בטעותו עם תפקיד ב"המפקדת" ועם תפקיד ראשי בסדרה חדשה "החמאם" שצפויה לעלות בדצמבר גם בכאן 11.
"חמסה. טפו טפו".

איך היה לחזור לצילומים של העונה השנייה של "המפקדת" אחרי שכל המדינה דיברה על הסדרה? יש פחד מקללת העונה השנייה?

האמת שלא. אני כל כך סומכת על הבימאית (עטרה פריש ד.א), היא מדויקת, כל כך יודעת מה היא רוצה. לא סתם הסדרה קיבלה כל כך הרבה אהבה ופרסים. בעונה הראשונה היה לי תפקיד קטן ושמחתי מאוד להיות חלק מהדבר הזה. בעונה השנייה קצת גדל לי התפקיד ופתאום אני יותר מעורבת בדבר. היה כיף. זה קאסט של נשים מדהימות. בכלל נבחנתי לדמות אחרת וקיבלתי את "אפי" קצינה חמודה. אני כל כך שמחה שחשבו עליי והגדילו את התפקיד - אפי קצת יותר זורחת בעונה השנייה.

"אם לבן אדם יש כישרון, והוא מתאים לדמות - זה מה שחשוב"

מבין כל הפרויקטים בהם היא משתתפת, "החמאם" הוא אולי הפרויקט הכי סודי שיש. כמה שמנסים, קשה לדלות עליה הרבה פרטים מלבד שהוא ישודר בכאן 11.

מה את כן יכולה לספר עליה בתור מי שמשחקת בתפקיד הראשי?
לקחו את הסיפור התנכ"י בין שאול ודוד והביאו לימינו לבסיס צבאי, לפלוגה של צנחנים. אני משחקת את "מיקה" המבוססת על מיכל בת שאול והאישה של דוד. זה בגדול מה שאני יכולה להגיד. זו דרמה מיסטית מטורפת ומדהימה ואני עדיין בשוק שזה התפקיד הטלוויזיוני הראשי שלי. זה לא נתפס בכלל. זו חוויה מטורפת.

מי עוד משחק איתך בסדרה?
עונג אפרון, דניאל גד, גילי בלום, מור דימרי, קרן כפכפי, ערן מושאיוב, לידור אדמוני וקאסט מדהים.

הרבה שמות חדשים.
נכון. זה קאסט של בנים מדהימים שהיה לי תענוג בכל יום להיות איתם.

לאחרונה נראה באמת שיותר ויותר שחקנים צעירים ואנונימיים מקבלים הזדמנות להיכנס לתחום, שחלקם לאו דווקא עם רקע בלימודי משחק, אלא כוכבי טיקטוק ואושיות רשת. מה דעתך על המעבר הזה?
אם לבן אדם יש כישרון, והוא מתאים לדמות, ואני מדברת גם בתור צופה ולא בתור שחקנית, אז זה מה שאני רוצה לראות. אני רוצה לראות שחקן טוב, שאאמין לו, אם הוא כוכב טיקטוק והוא מתאים לדמות - שיהיה.

ו-200 אלף עוקבים לא מזיק.
כן, אני מניחה שזה טוב לערוץ ולתוכנית. אני מבינה את עולמות של הליהוק והבימוי - אתה רוצה לבחור מישהו שיעביר את הסיפור שלך בצורה הכי טובה. בדיוק שמעתי פודקאסט של הילה יובל וגלית אשכול בנושא (הפודקאסט "הקלט כסדרה" ד.א) והסכמתי איתן. אני מאמינה שלכל שחקן יש את ה"בינגו" שלו.

מה זה אומר?
אני אצל הסוכנת שלי כבר 6 שנים, היא מאוד האמינה בי מההתחלה, ולקח לי זמן. כל הזמן אמרנו כשיגיע הבינגו. והגיע.

את נשמעת מאוד אופטימית ומאמינה שהבינגו יגיע.
כן, אני מאוד מאמינה בדבר הזה.

כוח נשי

מיד אחרי הלימודים יעלי כתבה יחד עם שחר כספי את ההצגה "אבא אני יוצאת עם ערבי, אמא אני לסבית", שרצה כשנתיים בתיאטרון צוותא.

שם ההצגה הוא שם מאוד In your face. מאיפה זה בא?
נכון. כתבתי את זה אחרי פרידה שוברת לב, מכאב מאוד מאוד גדול ובלתי נסבל. יצאתי עם בחור ערבי מוסלמי, הזוגיות עצמה לא הייתה דרמה, הפרידה הייתה דרמה ונשבר לי הלב. כתבנו קומדיה קורעת וזה גרם לי לשכלל עוד צד שיש בי - הצד הכותב.

הצד הכותב הפציע שוב גם בצורת סרט קצר שכתבה יחד עם עידו קולטון בשם "זה היום שלי", שהוצג בהקרנת טרום טרום בכורה בקולנוע יפו - בית קולנוע עצמאי המספק במה ליצירה מקומית. "עכשיו גם אפשר לספר שהתקבלנו לפסטיבל TLVFest הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע גאה. זה מטורף. הפסטיבל מתחיל ב-27 באוקטובר. זו יצירה מאוד מרגשת שחלי הרדי ביימה".

אני שם לב שיש המון נשים בסביבתך, וגם באחד הריאיונות שלך סיפרת שנשים הם הכוח בחייך. זה משהו שאת מחפשת בתפקידים, בסביבת העבודה, זה משהו שמנחה אותך בקריירה?
יש לי המון חברות בנות, וכמובן שהייתי רוצה שנשים יקבלו יותר מקום, בעיקר בעולמות הבימוי. יצא לי לעבוד עם כמה במאיות כמו עטרה כמובן (עטרה פריש, במאית "המפקדת" ויוצרת הסדרה יחד עם ניר ברגר. ד.א) , תמר קינן ונועה שכטר. הייתי רוצה יותר מקום לנשים בעולמות הבימוי והכתיבה. אבל אני גם מאוד מאוד אוהבת לעבוד עם גברים, אין לי באמת העדפה מסוימת.

אז אם ככה את מסיימת את 2022, מה נאחל לך ל-2023?
וואו, אני רוצה עוד כל כך הרבה. אני בעיקר נורא רוצה ואוהבת לעבוד. אני מאחלת לעצמי עוד תפקידים. לקום בבוקר ולהגיד תודה ולעבוד. זה מה שאני מאחלת לעצמי.

העונה החדשה של "המפקדת" תשודר החל מיום ראשון ה-19.10 בכאן 11