"אני חושב שפספסו אותי בארץ, אבל יש לי תחושה שיגלו אותי מחדש"
עד שהראל מויאל ואשתו שמרית חבקו את בנם הרביעי הם נאלצו להתמודד עם שלוש הפלות כואבות שהובילו אותם לסף ייאוש. לבסוף, כשלביא נולד, הם החליטו לחשוף את סיפורם בשביל לעודד זוגות אחרים שלא יאבדו את התקווה ויאמינו שהכול אפשרי; אז למה הוא חושב שהרדיו פספס אותו, מה הוא חושב על תרבות הריאליטי ומתי הוא הבין שחלפו כמעט שני עשורים מהגמר ההוא? | ריאיון
הרגע הזה שבו הראל מויאל החזיק לראשונה את בנו הרביעי בחדר הלידה, היה גם הרגע הראשון מזה תקופה ארוכה שבו הוא הרשה לעצמו לשחרר אנחת רווחה. אז, באותן דקות קסומות, הוא גם החליט לספר את שעבר עליו ועל אשתו שמרית בדרך לשם, דרך שכללה שלוש הפלות רצופות, אכזבות ובעיקר המון דמעות - וחשף את הסיפור באינסטגרם. "לא חשבתי הרבה לפני שהעלתי את הפוסט ההוא", אומר מויאל בריאיון לדיגיטל 13. "העלתי את התמונה עם לביא ופשוט כתבתי את מה שיצא לי מההתרגשות. כל מה שהרגשתי זה את הרצון להגיד תודה על הפלא שבא לחיים שלנו".
לכתבות נוספות:
- "אמא נפטרה בפתאומיות. מאז יש גוש בבטן שמכביד על הכול"
- "אנחנו דור נורא אבוד, בני 30+, עדיין רווקים ומקבלים תמיכה מההורים"
- "אם בגלגלצ לא משמיעים אותי זה עניין שלהם. הקהל מצביע ברגליים"
חשוב ואמיץ, בעיקר למען זוגות אחרים שיראו שיש תקווה.
"תראי, עוד לפני ההפלות - שלושה ילדים כבר יש לי. זאת אומרת, מתחילים להעריך משהו אחרי שהוא בא בקושי, וברוך השם בפעמים הקודמות שמרית ישר נקלטה והלידות עברו בסדר. אחר כך, כשהיא נכנסה להיריון, העובר נפל עוד בשבועות הראשונים. היה לה מאוד קשה עם זה. לא פשוט לאישה לעבור דבר כזה ואני הייתי שם כדי לעזור לה. כדי להיפטר מהטראומה אמרנו שננסה שוב ושוב אבל גם בפעם השנייה העובר נפל, וגם הפעם זה קרה בשבועות הראשונים".
לא פשוט.
"לא. שמרית נשברה. את יודעת, כל ההורמונים שמשתוללים בתחילת ההיריון, ובכי. אבל תמיד התנחמנו בזה שיש לנו שלושה ילדים בבית. בפעם השלישית, אחרי הפלה נוספת בתחילת ההיריון, כבר אמרנו, 'רגע, אולי יש איזו בעיה'. התחלנו לבדוק את העניין אצל רופאים אבל לא מצאו בעיה רפואית כלשהי. ברגעים האלה פתאום חשבתי לעצמי מה קורה עם אלו שאין להם ילדים בבית ועוברים הפלות? כאילו, איך משתחררים מהדבר הזה? איך קמים?".
View this post on Instagram
באמת איך קמים? אפילו אם יש כבר ילדים בבית.
"בעיקר עם הרבה אמונה וחיזוקים בין בני הזוג. לדעתי, ברגע שקצת שחררנו את הלחץ, זה בא הרבה יותר בקלות. אני זוכר ששמרית, אחרי ההפלה השלישית, סוג של איבדה תקווה. אמרנו, 'טוב, ברוך השם יש לנו שלושה ילדים, זה בסדר', ונכנסנו לכושר ושגרת אימונים. עכשיו, שמרית לא התאמנה במשך שנים והיא נכנסה לכושר מטורף. אני זוכר שהיא אמרה לי, 'הראל, עכשיו כשאני בכושר - שום דבר לא ימנע ממני לחזור אחורה'. והנה, בסופו של דבר מישהו למעלה החליט שהוא רוצה לעצור הכול והיא נכנסה להיריון והפסיקה את התדירות של האימונים. בגלל זה אני אומר שכשמשהו שצריך להגיע - הוא יגיע גם אם זה נראה בלתי אפשרי".
וזו גם הסיבה שהחלטת לחשוף את הסיפור? רצית לנטוע אמונה באחרים?
"לכל אורך ההיריון היה פחד כזה, רצינו שהכול יעבור בשלום ושהכול יהיה בסדר. כשלביא נולד, השתחרר אצלנו פקק של לחץ והרגשנו צורך להודות לקדוש ברוך הוא וגם לנסות לחזק אנשים שחווים את אותו הדבר. פתאום הבנתי מה זה לעבור קושי בהיריונות. היה לי חשוב לכתוב את מה שכתבתי כדי שאנשים ידעו שאין ייאוש בעולם, צריכים להמשיך ולנסות וכל דבר בעיתו. לכל דבר יש את הזמן שלו בעולם, וכנראה שלביא היה צריך להגיע אחרי שלוש הפלות כדי שנדע להעריך את הפלא הזה".
אני מניחה שאחרי שלוש הפלות המעקב הרפואי לאורך ההיריון מחמיר יותר.
"נכון, וגם, את יודעת, היריון של גיל 40 זה לא היריון של גיל 20, כך שגם בעניין הזה היה איזה קושי מסוים".
פנו אליך כאלו שחוו סיפורים דומים?
"האמת שקיבלתי המון תגובות, ולשמחתי הצלחתי לחזק - אפילו במילה. פשוט אמרתי לאנשים שכדאי להוריד את הלחץ ולהאמין שבסופו של דבר הכול יגיע. צריך להאמין, כמו כל דבר בחיים. אני מאמין שעם אמונה שלמה ועשייה, הכול מגיע. כשבן אדם עושה שיעורי בית, עובד קשה ומאמין, בסוף הוא יגיע לנחלה ולמקום שהוא צריך להגיע אליו".
איך תיווכתם לילדים את מה שקורה עם אימא שלהם?
"בהיריון הראשון שיתפנו רק את אלה, הבת הגדולה שלנו. היה לה מאוד קשה ועצוב ולכן בפעמיים שאחרי לא סיפרנו. האמת היא שגם לא כל כך ראו על שמרית את ההיריון כי ההפלות קרו ממש בשבועות הראשונים. יש כאלה, לא עלינו, שמאבדים את ההיריון בשלב די מאוחר וזה הרבה יותר קשה. אצלנו זה היה משהו עוברי עדיין. בהיריון של לביא, כששמרית כבר עברה את השליש הראשון שהוא גם הכי מסוכן, סיפרנו לילדים והם שמחו ועזרו, והיו מדהימים בקטע הזה. פתאום לא היינו צריכים לבקש כל דבר פעמיים".
איך הם מקבלים את האח החדש בבית?
"הם בהתרגשות שיא. קמים בבוקר להסתכל עליו ועוזרים המון".
ואתה ושמרית? בכל זאת, עברו שמונה שנים מאז שהתעוררתם לתינוק בוכה בלילה.
"נכון, אורי - הילד השלישי שלנו, בן 8 ופתאום, היריון ולידה או תינוק שבוכה בלילה זה לא דבר שאנחנו רגילים אליו. אני זוכר שביום הראשון שהבאנו את לביא הביתה, הוא בכה ואני הסתכלתי על שמרית ואמרתי לה, 'מה זה, כאילו, מה יש לנו פה?'. זה היה נראה לי מוזר אבל שמעי, אני מסתכל עליו, הוא בדיוק כאן לידי, וזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לבן אדם. ילדים זה אושר גדול".
באותו פוסט שבו בישרת על הלידה גם ביקשת הצעות לשמות. הקהל שיתף פעולה?
"וואי, קיבלנו מלא רעיונות - בהם גם לביא כי הוא נולד במזל אריה. האמת היא שעוד מתחילת ההיריון שמרית אמרה שהיא רוצה לקרוא לילד לביא, אבל בכל זאת החלטנו לקבל עוד רעיונות, ובאמת שלחו לנו המון שמות עם נימוקים. הייתי בהלם מהכמות, מעם ישראל שרוצה שיהיה טוב ורוצה לעזור. זה מדהים בעיניי".
אז מה זה לביא - חוץ מהמזל שלו?
"אני חושב ששמרית היא לביאה אמיתית. גם כאימא, גם כרעיה, היא עזרה לי המון בחיים. הרגשתי שמין הראוי שלבן של הלביאה יקראו לביא".
"יש לי המון טיפים לתת לזמרים צעירים"
18 שנים חלפו מאז שמויאל (41) עשה את המהפך הגדול ביותר שנרשם מאז בחירות 77' וניצח את הראל סקעת בגמר כוכב נולד 2. כמעט שני עשורים שהם חיים שלמים: אישה, ארבעה ילדים, בית בגדרה ושישה אלבומים. "האמת, שרק לפני כמה חודשים התחלתי להבין את הזמן שחלף מאז", הוא אומר. "שיחררתי ביצוע מחודש ל'נר על החלון', ושם הכול חזר אליי והתחלתי לעכל שבאמת עברו 18 שנים. הבת שלי, שעשתה לי קולות רקע בשיר, שאלה אותי, 'אבא, כמה זמן עבר?' ופתאום קלטתי שעבר כל כך הרבה זמן. זה מדהים. 18 שנה זו תקופה שלא הולכת ברגל".
מעבר לשנים שחלפו, נראה שגם המתמודדים שמגיעים לתוכניות הריאליטי המוזיקליות הם לא המתמודדים הביישנים שהגיעו אז לכוכב נולד.
"לגמרי. אני זוכר שכשהגעתי לאודישנים ב-2004, לא ממש ידעתי לאן אני מגיע. הכול היה נורא מוזר בשבילי. הגעתי כלוחם, לא ידעתי בכלל אם אני ממשיך ביחידה, ומבחינתי זה היה להגיע לאודישן, לעשות מה שאני אוהב לעשות - שזה לשיר - ולחזור ליחידה, אבל כנראה שמישהו שם למעלה החליט שהדרך שלי צריכה להיות שונה. התקבלתי לתוכנית, הגעתי לגמר, ניצחתי - ומשם הכול היסטוריה".
"היום באמת יש ריבוי של תוכניות, ועוד בכלל עם כל הרשתות והאינסטגרם והמדיות. אני רואה את זה אצל הבת שלי. היא בת 13 וכבר יודעת בדיוק מאיזו זווית להצטלם, הכול מאוד מסודר ואצלנו זה היה אחרת. אני לא כל כך ידעתי איך להסתכל למצלמה, איך להחזיק את המיקרופון. אצלי הכול היה מאוד בוסרי גם לעומת חבר'ה אחרים שהגיעו מבתי ספר למוזיקה. אני נולדתי בתוכנית הזאת ואני חושב שזה הקסם שהיה - גם בתוכנית, התמימות הזאת, וגם בי כזמר שממש התחיל את דרכו שם".
לדעתך הקסם נעלם?
"אני לא יודע אם נעלם כי תמיד כיף לשמוע ולהתרגש מזמרים אחרים ומכישרונות חדשים, אבל אני חושב שריבוי התוכניות קצת גרם לבלבול, כזה, 'איזה זמר יצא מאיזו תוכנית ולאיזה שלב הוא הגיע'. מצד שני, אפשר להגיד שיש בזה משהו טוב כי תמיד כשיש עשייה ומוזיקה ואומנות, זה משמח ומרגש".
היית רוצה לשמש כמנטור או כשופט באחת מהתוכניות?
"חשבתי על זה לא פעם. אני חושב שיש לי המון מה לתת, גם מבחינת השנים שעברו והידע שרכשתי - אם זה בפיתוח קול ובכל מה שקשור לעמידה על במה. יש לי המון טיפים לתת לזמרים צעירים, אבל זה לא משהו שאני רודף כדי להיות. אני מאמין שכשזה יגיע זה יגיע ואני מקווה שזה יגיע בזמן המתאים".
הבת שלך, שכפי שהזכרת קודם הקליטה קולות רקע באחד השירים שלך, רוצה להיות זמרת?
"מבחינתי, היא כבר זמרת. היא שרה מדהים, מרגשת. אומנם אני אבא שלה, בכל זאת, אבל היא מצליחה לרגש אותי בדרך שבה היא מגישה את הטקסט ובאיך שהיא מתכוונת למילים ברגע שהן יוצאות לה מהפה. אם תשאלי אותה אם היא רוצה להיות זמרת, היא לא תגיד לך חד משמעית כן. אני יודע שהיא מאוד אוהבת את זה אבל כרגע היא יותר בעניין של ריקוד. היא לומד ריקוד ומתקדמת מאוד יפה. שירה אצלה זה משהו צדדי, ואני מאמין שעם הזמן היא תחליט לכאן או לכאן".
View this post on Instagram
אם היא תרצה להשתתף באחת מתוכניות הריאליטי למציאת הכוכב הבא, תתמוך?
"אני אספר לה על הצדדים הטובים בעניין וגם על אלו שפחות, זו חובתי כאבא. אני אתן לה להחליט כי בסופו של דבר זו החלטה שלה. היא יודעת שאני מאחוריה בכל דבר ועניין. אני לא אגיד לה אם ללכת או לא, שתעשה מה שטוב לה. בן אדם צריך ללכת עם האמת שלו ועם מה שהוא מרגיש, אבל יש לה פוטנציאל באמת אדיר".
"אעדיף להוציא שיר שמביא איזשהו ערך מוסף מאשר להיט רגעי לטיקטוק"
לאורך השנים הוא דיבר בגלוי לב על הזמנים הקשים שבהם התפרצו אצלו החרדות והדיכאונות. זה קרה זמן קצר אחרי ששב מצילומי "הישרדות VIP", משם הודח בשלב מוקדם של התוכנית, כשבמקביל אלבומו השלישי לא זכה להצלחה שלה ציפה. "הייתי בתהום של עצבות", הודה בריאיון עבר, "אשתי אמרה לי שאני חייב טיפול כי אני לא מתפקד".
לדבר על הקושי קצת מקל על הכאב?
"אני לא מדבר על זה הרבה כי אני מאמין שאין טעם להיכנס ולחפור בדברים שעברת. מה שכן, כששאלו אותי על מה שהיה, סיפרתי בכדי לעזור לאחרים. יצא לי להבין שהרבה אנשים עוברים את זה ביומיום, אני לא הייתי מודע לכמות. לי באופן אישי זה היה מוזר כי כל החיים שלי הייתי בן אדם חזק נפשית מאוד אבל ראיתי דברים בצבא, וכנראה שהנפש באיזשהו מקום אוגרת ואוגרת וברגע של טריגר מסוים משהו אומר לגוף להירגע ולקחת פסק זמן כדי לנקות את הפצעים. אני יכול להגיד שגם אחרי כוכב נולד לא היה לי פשוט להפוך ביום אחד לכוכב מפורסם. אני זוכר שהייתי בעיתונים ודיברו עליי המון, וזה לא פשוט לנפש".
סיפרת בעבר שהטריגר התפרץ בעיקר כשהשתתפת בהישרדות.
"כמה ימים לפני הישרדות נולד שהם, הבן השני שלנו. אני זוכר שהייתי אמור לצאת לצילומים אבל יום לפני הטיסה הרופאים בדקו את שהם ואמרו שיש לו חשש לדלקת קרום המוח. מאוד נלחצתי ורציתי לבטל את הנסיעה, אבל בסוף טסתי עם הרבה דאגות. זו, אגב, גם הסיבה שלא יכולתי לשחק את המשחק ולא הייתי שם ב-200 אחוז. כעסתי על עצמי, למה לא התעקשתי שלא לצאת במצב רגשי נפשית. אני מאוד קשור לילדים שלי, אני בן אדם מאוד משפחתי וזה השפיע עליי".
ומה עם חוויה מתקנת? אם יקראו לך להשתתף בעונה נוספת, תסכים?
"תראי, אני עושה דברים בעיקר בשביל החוויה. העניין הוא שיש לי בעיה עם תוכניות שהן קצת ערוכות ובסוף, הרבה תלוי באיך שהבמאי רואה את הדברים. אני מאמין שיכולים לקחת סיטואציה מסוימת ולהעביר אותה לצופים בדרך קצת שונה ומעניינת, ולפעמים זה פוגע במשתתפים עצמם. אבל כן, אלה התוכניות, זה מה שיש כרגע וזה גם בסדר".
בשנה האחרונה הוא שחרר כמה סינגלים חדשים, אלא שאלו - כמו גם שירים אחרים שהוציא לאורך השנים - לא עברו את הפלייליסט של גלגלצ. "כמעט 14 שנים ששירים חדשים שלי לא מושמעים בגלגלצ. באיזשהו מקום כבר הפסקתי להסתכל על זה או להתאכזב מזה. אני חושב שקצת פספסו אותי כאמן בארץ ישראל, אמן מקורי שכותב את המוזיקה שלו. עדיין יש לי את התחושה החיובית הזאת שיגלו אותי מחדש".
אני חושבת שהיום הרשת חזקה יותר, עם כל הכבוד לפלייליסט.
"זה נכון, אבל עדיין יש זמרים שמאוד צריכים את הרדיו. יש זמרים שלא פונים לקהל הצעיר, עם שירים קצת יותר עמוקים שלא יעבדו בטיקטוק, למשל. אז דווקא הזמרים שמביאים את השירים האלה, שאיך נאמר? לא נקלטים בשנייה, כן צריכים את הרדיו. אני מאלה שעדיין מאמין בכוח שלו".
אתה חושב שבשביל להשתלב בסצנה, נקרא לזה, צריך להוציא שירים מותאמי טיקטוק עם פזמון קליט?
"אני חושב שזה די תלוי באמן עצמו. אם אני לוקח חתך של אמנים שהסגנון שלהם הוא מאוד פופי ועכשווי, אז כן - הם לוקחים את השירים שלהם לכיוון הזה, וזה מצליח וזה בסדר כי יש את הקהל והכול טוב ויפה. מהצד השני, יש את האמנים שמכוונים לרדיו ופחות מעניין אותם להיט שיפרוץ בטיקטוק. הם רוצים לעשות שיר שיהיה נצחי ויחזיק לאורך זמן. אני יכול להגיד לך שבין השירים שלי יש כמה שהם נצחיים וזה הרבה יותר כיף מאשר שיר רגעי.
"אבל כן, אנחנו חיים בעידן כזה שהכול בו אינסטנט. אני רואה את זה אצל הילדים שלי, הכול מהיר ועכשווי. אם פעם שיר היה נשאר בפלייליסט שלושה חודשים, היום הזמן שלו מאוד קצר וקצוב וזה בעיקר בגלל המציאות שאנחנו חיים בה".
יכולת להבין את הביקורת של קובי אפללו נגד הטקסטים של השירים החדשים?
"קודם כל, קובי הוא חבר מאוד טוב. הופענו יחד ויצא לי לדבר איתו על העניין הזה. הוא אמר משהו מאוד ספציפי. הוא לא יצא נגד שירים כאלו או אחרים, אלא הוא רק אמר שאפשר להנגיש לנוער את השירים בצורה אחרת. אבל שוב, זה תלוי באיזה אמן אתה. קובי הוא מסוג האנשים שחשובה לו האומנות. גם אצלי, אני אעדיף להוציא שיר שיש לו תוכן ומלל שמביא איזשהו ערך מוסף מאשר להיט רגעי לטיקטוק, אבל אני לא רוצה שזה ישתמע כאילו יש לי איזה משהו נגד. כל אחד עושה מה שטוב לו ואם יש לזה קהל - אי אפשר להתווכח עם ההצלחה".
זה לא רק השירים, זו גם הדרך עצמה שנדמה שהתקצרה. תראה את נועה קירל, פותחת קופות בפעם הראשונה בקריירה - בפארק הירקון.
"נועה היא בחורה מוכשרת בטירוף, אני רואה כמה קשה היא עובדת. הופענו אחד אחרי השנייה בטקס ביום הזיכרון. רואים את העבודה הקשה שלה גם בריקודים וגם לאורך היום. אני נחשף לזה דרך הבת שלי. אני יודע על נועה הרבה דברים כי הבת שלי מאוד אוהבת אותה. אני חושב שהיא מהכוכבים הצעירים שבאמת עושה איזושהי דרך נכונה ויודעים להעריך את זה. מה גם, שעכשיו היא מייצגת אותנו באירוויזיון ואני מאחל לה הרבה בהצלחה. כיף לראות שיש אנשים שבאמת מקדישים את עצמם למוזיקה".
ואז תבואי 2.0
הסינגל האחרון שהוציא, "כמה טוב שבאת", שוחרר לפני כשבועיים, ממש ביום שבו לביא הגיע לעולם. מויאל הוא זה שכתב את המילים, הלחין ועיבד את השיר, ועם מילים כמו "ביום הזה אנחנו צועדים אל עבר החלום ואת בשמלה לבנה ויפה כמו בשירים", נראה כי הוא יועד במיוחד לזוגות מאורסים שמחפשים שיר כניסה לחופה. מויאל לא מכחיש: "לפני כמה שנים לא הייתי מופיע בחתונות כי בזמנו, המנהל שלי לשעבר אמר שלהופיע בחתונות זה נמוך ולא מתאים.
"לפני שבע שנים, אח שלי הציע נישואים לחברה שלו. יש לי אח אחד ואני מאוד התרגשתי, ובעקבות ההצעה כתבתי את השיר 'אהיה לך אושר' ושרתי לו את זה בחתונה. השיר לא הושמע באף אחת מתחנות הרדיו, אבל שנה וחצי אחרי שהוא שוחרר פתאום התחלנו לקבל עליו טלפונים והזמנות לחתונות, זוגות רצו שאופיע בחופה שלהם ובסלואו. השיר הזה עשה המון רעש ופתאום קלטתי איזה מדהים וכיף זה שזוג שמתחתן בוחר בך להכניס אותו לחופה".
"בחתונות, יש כזו קרבה עם הקהל שאיתך, ומה גם שאתה מתפרנס מזה. החלטתי פעם בכמה זמן להוציא שיר שהוא מכוון לשם ובאמת, 'כמה טוב שבאת' הוא לכל הזוגות שעדיין לא התחתנו. כתבו לי בפייסבוק 'נו, מה קורה עם שיר חתונות חדש?'. אני לא מתבייש בזה, אני עושה את זה בהמון אהבה, גם כדי שיהיה להם עוד שיר לרפרטואר שאני שר בחופה".
חברה שהיא לא אני שואלת מה עם איזה שיר לרווקים שבינינו?
"לרווקים?"
כן, לאלה שעדיין מחפשים וקצת מותשים.
"את יודעת מה? יאללה אני אכתוב. עכשיו כשאת אומרת, אני אשב על זה. אפילו השבוע".