"לאנשים קשה עם זה שאני גם נראית ככה ועוד יש לי את החוצפה לעשות מה שבא לי"

נפתח בצפירת הרגעה: מאיה קיי וטל מורד לא נפרדו. נכון, עברו כבר יותר מ-24 שעות מאז שהיא חזרה מסופ"ש באירופה והיא טרם העלתה איתו ולו סטורי אחד, שומו שמיים, אבל הכול בסדר, טפו-טפו. כל המעריצים מתבקשים להירגע. "נסעתי לארבעה ימים במדריד, לא לחודשיים במקסיקו!", היא מבהירה בריאיון לדיגיטל 13. "התגעגעתי לכלבה שלי יותר מאשר אליו (צוחקת)".

אפשר לנשום לרווחה.
"תראי, אנחנו באמת זוג מאוד שגרתי. הוא בחיים שלו ואני בחיים שלי. אנחנו לא דבק. אני בתקופה של עבודה וכשאני עובדת שום דבר לא מפריע לי. אנחנו ישנים יחד בלילה וקמים יחד בבוקר וזה מספיק לנו. כשאנחנו בחו"ל אנחנו יותר חושפים אחד את השנייה בתוכן שלנו אבל חוץ מזה? די, אני גם כל היום אומרת שום בצל על הזוגיות הזו. עזבו אותנו, גמרתם עליי כבר".

כמה פעמים ביום שואלים אתכם מתי תמסדו את הקשר?
"וואי, כמות הפעמים שאני מציגה לאנשים את תעודת הזהות שלי... נולדתי ב-2002. אני לא שם בכלל".

"יצאתי להישרדות בעיניים עצומות וחזרתי שוקיסטית רצח"

אז כן, קשה להאמין שהיא בסך הכול בת 21. מלבד הבגרות שהציגה על המסך בהישרדות, גם בשיחה בינינו היא נשמעת הרבה יותר בוגרת לגילה - ועדיין לא אמרנו מילה על הלו"ז העמוס שלה שלא תואם את זה של בנות המחזור שלה: בין צילומים למותגי האופנה והקוסמטיקה שלהם היא מדגמנת (twentyfourseven, קרליין, JUV), היא גם מעצבת להם מדי פעם קולקציות מיוחדות, וכמו כן היא לומדת משחק, מבקרת בהשקות ומתחזקת חשבון אינסטגרם פעיל עם יותר מחצי מיליון עוקבים נאמנים.

אנחנו מדברות חודש אחרי גמר הישרדות שאליו אולם לא הגיעה כפיינליסטית - אבל יצאה ממנו עם תואר השורדת האהובה של העונה. מסתבר, בכלל, שקיי הייתה אמורה לקחת חלק בעונה הקודמת, זו של ה-VIP עם ג'קי אזולאי ואלה אייבנדר. בסוף, הכוכבים הסתדרו אחרת. "עברתי את כל האודישנים עוד לפני שהייתי בת 18, אבל אז הייתי אמורה להתגייס וחשבתי על התגובות, כאלה, 'מה, היא נסעה להישרדות במקום להתגייס?'. החלטתי שאני לא יוצאת וגם מצד ההפקה זה לא הסתדר. זה היה מכתוב משמיים. לא הייתי אמורה להיות בעונה ההיא".

נכון, אחרת איך היית פוגשת את טל?
"גם, אבל העונה הנוכחית התאימה לי מאוד בלי קשר אליו. אצלנו היו מתמודדים הרבה יותר צעירים. וגם בואי, ה-VIP בארץ אלה לא VIP באמת. אלה סתם אנשים שהיו בתוכנית ריאליטי לפני כן. לא התחברתי, לא הסתדר, כך שיצא טוב. יצא מעולה. הכרתי חברות לחיים. טל הוא לא הדבר היחיד שיצא לי משם".

צודקת, קיבלת גם רכב מהניילונים. 
"בדיוק, וגם החוויה עצמה הייתה מטורפת. הייתי עושה את זה שוב באותה תרכובת למרות כל הסצנות הקשות שעברתי שם. הייתי עושה את זה בשביל החוויה. לפעמים, כדי להיזכר ברגעים קטנים, אני יושבת בבית ואומרת, 'אמאל'ה, היום לפני שנה לא ידעתי מה התאריך ומה השעה או איפה אני בכלל'".

היא הגיעה לתוכנית על תקן הדוגמנית אבל די מהר הוכיחה לכולם שהיא הרבה מעבר לרק-פנים-יפות: לצד הקשר הזוגי שהתפתח על האי, היא ניצחה במשימות, לא היססה לקחת חלק במהלכים כואבים ואחרי ההדחה ההיא (שעוד נדבר עליה) הגישה את הנקמה קרה. אל תתנו לבלונד להטעות אתכם: מי שמתעסק - מתרסק. "לפני התוכנית הייתי 'עוד מישהי'. הרי יש המון כמוני בתעשייה - לאו דווקא בלונדיניות, אלא דוגמניות שהתחילו באינסטגרם".

כלומר, בהחלטה לצאת להרפתקה קשוחה כזו היה עניין להוכיח שאת לא "עוד מישהי בלונדינית מהאינסטגרם?"
"כשנכנסתי לחדר שבו התקיים האודישן הראשון לעונה שלי, ישבתי מול מורן (מרציאנו, המלהק - מ.ד) ואחרי שיחה קצרה הוא שאל אותי אם אני בטוחה שאני בת 20 - וישבתי שם עם מדים של צה"ל וצמות על הראש, כן? הוא שאל, 'מה אם מישהו ידפוק לך סכין בגב?' אז עניתי, 'בסדר, נכין סלט. אין מה לעשות - החיים ממשיכים הלאה'. התקבלתי.

"כנראה שבזכותו, בזכות שחר (מורד, העורך) ועמרי יערי הסוכן שלי, הסכמתי לצאת לזה. כמות השכנועים של עמרי לפני שעליתי על המטוס זה היה כאילו... משמים. עליתי לטיסה בחוסר מודעות מוחלט לאן אני הולכת. בחיים לא צפיתי בריאליטי והייתי בטוחה שזה פייק. אז לא, זה לא פייק. זה הכי הארדקור שיש. הכול מתעצם פי 500 כשאת מגיעה לשם. לישון על החול בטלוויזיה נראה מאוד פוטוגני - אבל שם את חוטפת נשיכות ומחלות וזה אמיתי, לא סתם. אם הייתי יותר מודעת - לא נראה לי שהייתי הולכת".

הייתי מציעה לעמרי לשכנע אותך להיכנס לבית האח הגדול, אם כבר. נשמע יותר סימפטי. 
"לא, מדגרת הסיגריות שם לא בשבילי. אני בחורה של פילאטיס בבוקר, אני לא אוהבת את הדברים האלה אבל Never say never. גם אמרתי שבחיים לא אלך לריאליטי ותראי איפה אנחנו היום. יש לי תכונות של חתול. אני מזל אריה ואני בחורה מאוד סקרנית שלוקחת סיכונים. יצאתי למסע בעיניים עצומות וחזרתי שוקיסטית רצח. כל התהליך הזה - החל מהרגע שהגעתי לשם, דרך החזרה לארץ ועד לזמן השידור - אני באמת לא יודעת איך אני לא מטופלת עם פסיכולוג. לא יודעת. בדיעבד, הייתי מתחילה טיפול לפני הצילומים. היום כבר הבנתי שאני מאוד חזקה. אני ילדה בת 20 אבל יש לי הכלה של אימא שלי.

"אימא שלי ואני זה אותו בן אדם. היא עברה המון זבל ולקחתי ממנה תכונות של הכלה. משמעות החיים היא צ'יפס. אתה צריך לעשות מה שאתה רוצה ופאק איט. ככה אני חיה. מה שעולה לי לראש אני עושה. להישרדות, למשל, לא הגעתי במטרה להגיע לגמר אלא להראות שאני לא בלונדינית מטומטמת, ואני חושבת שלא כל כך חפרתי על זה. לא באתי והצהרתי 'תראו, יש בי יותר'. פשוט הייתי אני. ורבלית ולא מתביישת. אם מישהי רוצה לעשות ריאליטי שתחשוב לפני כן אם היא רוצה להיות חשופה כי צריך להכיל המון".

כמה זמן עבר מאז שנחתת באי ועד שהגיע ההלם מהסיטואציה?
"כשהגענו לאי הכניסו אותנו לבידוד של שבוע לפני הצילומים. אני זוכרת שיצאתי רגע מהחדר וראיתי חלק מהמתמודדים יושבים ומעשנים. השוק שלי היה מזה שעכשיו הם לא יעשנו במשך חודשיים. תהיתי לעצמי איך הם עושים את זה. מה גם, שבבידוד הביאו לנו את הארוחות מתחת לדלת ואסור היה לדבר עם אף אחד - וזו הישרדות בפני עצמה. אני לא יודעת איך שרדתי את זה.

"באחד הבקרים אמרו לנו להתלבש בבגדים של המשחק. הייתי בטוחה שאלה עוד צילומי הכנה, הרי לא הודיעו לנו כלום. אבל אז עלינו לרפסודה ופתאום גיא זו-ארץ הגיע מאחורינו על אופנוע ים. הייתי כזה, 'אמאל'ה, שנייה, מה קורה פה?'. כולם שם היו אנשים שלא הכרתי. נכון, הכרתי את דורין עוד לפני כן מהמספרה וגם הייתי בחתונה שלה, אבל לא היה בינינו קשר. חוץ מזה, מרוב שפחדתי שלא אצא לעונה הזאת אחרי מה שקרה בעונה הקודמת, חסמתי אנשים שידעתי שישתתפו כי לא רציתי שהם יפנו אליי או שאני אפנה אליהם. לא רציתי שזה יסכן לי את הנסיעה.

"התחיל המשחק, קפצנו למים ובאותו הרגע איבדתי את זה. ראיתי שחור בעיניים. בסוף, התעשתתי ואמרתי 'יאללה, מתחילים. אני כאן עד הסוף'. לא שראיתי שאגיע לגמר, אבל מאוד נהניתי מהריגוש. הרגשתי שאני בוולוג של חודשיים". בשלב זה, קיי מדגימה תנועה של סלפי, ומסבירה: "הרגשתי כאילו שאני מצלמת 'הנה מה שאני לא אוכלת, ואלו מספר הימים שחלפו מאז שהתקלחתי'".

"סולחה עם גל? כשהתוכנית נגמרה זה נגמר. אני לא מכירה את הבן אדם"

מעניין מה אותה ולוגרית הייתה מספרת לעוקבים על הזוגיות שנרקמה לה באי. כולנו ראינו את הפלרטוט הראשוני שלה ושל טל כבר בתחילת המשחק, וממש לנגד עינינו חזינו באוהבים הצעירים מפתחים קשר מתוק. בסוף, כידוע, הוא בחר להישאר נאמן לבת בריתו גל רובין והדיח את מאיה שבוע לפני הגמר בהדחה שתיזכר לדורות.

[brightcove_iframe video_id='mood-survivor-branded-06-season-06-loacker-biladi-self-2303182300' autoplay='0' credit='' desc='' poster='https://media.reshet.tv/image/upload/t_app_16x9/v1679173663/uploads/2023/903466489.jpg' kid='1_mkspzfsw' duration='']

האם מאיה שהודחה מהמשחק האמינה ששנה אחרי היא תדבר על טל - בן הזוג שלה - מהבית המשותף שלהם? 
"לא", היא משיבה נחרצות ומנידה את ראשה לשלילה, "אפילו אם היית אומרת לי שאת שמה כסף על זה שנהיה יחד. אחרי שהודחתי, אנשים בהפקה אמרו לי, 'וואו, טל גמור'. לא היה לו אומץ בכלל. אני בן אדם מאוד שקוף, אין אצלי ימין או שמאל, אני ישרה. אם אני לא רוצה לדבר עם מישהו הוא יבין את זה. אחרי ההדחה היה לי מבט של 'אם תתקרב - כנראה שתישרף בלהבות ותודח לאי המתים באמת. זה לא ייגמר בטוב'".

את יכולה להגיד שסלחת לו בלב שלם?
"אם סלחתי לו? אני גרה איתו. בהתחלה כשחזרנו לארץ אמרתי כזה, 'וואי, שיתנקז לי מהחיים'. אבל עם הזמן פשוט קרו לנו דברים בתוך הזוגיות שגרמו לי לשכוח מזה. גם בואי, כמה הוא יכול להצטער כבר? זה ממש לענות בן אדם. אני יכולה לבוא אליו כל יום ולשאול אותו מה עשית?, והוא יענה שהוא לא יודע ושהוא מצטער. אבל התשובות הן לא אליי אלא לאנשים שבחוץ.

"היינו הולכים יחד ברחוב והיו מסתכלים עליי במבט של, 'מה את עושה איתו?'. אבל מה באים אליי? יש אנשים שחוזרים לבני הזוג שלהם שבגדו בהם פיזית בחיים האמיתיים".

ובכל זאת לא הצבעת לו בגמר אלא לאלית.
"אני אגיד לך מה. מרוב שזה היה שקוף שכולם מצביעים לה, זה לא היה רלוונטי. אני חושבת שאנשים פשוט לא יודעים מה זה לשחק בהישרדות. בארץ זה משחק חברתי, זה מאוד שונה. לא משנה בכמה משימות תנצח או כמה מהלכים תעשה. בסוף, אם אוהבים אותך - תנצח. זה חברתי נטו וזו הטעות של הפיינליסטים. שם הם נפלו. הם יכלו לשפר את ההתנהגות שלהם בהמשך ולהרשים את המושבעים - את הרי צריכה להרשים בן אדם שייתן לך כסף".

הופנתה כלפיכם המון ביקורת. בסופו של דבר הצבעתם למתמודדת שהכי פחות התפלשה בבוץ.
"יכול להיות שזה היה ניצחון בזיוני אבל בעיניי הכול רשום. אלית סיפרה לנו את הסיפור שלה ושיתפה אותנו במצב הכלכלי שלה. הייתי בהלם כששמעתי את זה. יש אנשים שצריכים את הכסף ואני חושבת שהכול מכתוב. הכול משמים. יכול להיות שיש אנשים אובססיבים להישרדות שרואים את הגרסה האמריקנית וכאלה וחושבים שזו זכיה בזיונית. אוקיי".

ובחזרה לטל. כשהשניים שבו ארצה מהצילומים היא הייתה - איך לא - פגועה מאוד. בריאיון אחר הוא סיפר כי בניסיון לפייסה, היה נוסע אליה כמעט בכל יום (ממושב כנרת ליבנה, כן?) ומבלה שעות על הכביש רק בשביל הסיכוי שתסלח לו. "טל עבד מאוד קשה בארץ ואני ממש לא קיבלתי אותו בזרועות פתוחות. ממש לא", מדגישה קיי. "לא אמרתי לו, 'טוב חיימשלי, יאללה סלחתי', לא. ואני לא אשקר לך, גם במהלך שידור העונה היה בינינו מתח".

הבנתי שלא צפית בכל הפרקים - במיוחד באלו שהראו את המהלכים להדחתך. 
"מה שלא יודעים לא כואב. החיים האמיתיים הרבה יותר חשובים לי. כמובן שאני וטל ראינו פה ושם קטעים שלא אהבנו. אבל בואי, הצילומים כבר הסתיימו לפני שנה ואני פשוט לא נותנת מקום לאנרגיה שלילית".

אז בואי ננקה מהשולחן את כל האנרגיות השליליות מהמשחק ונארגן סולחה עם גל. 
"כשהתוכנית נגמרה זה נגמר. אם להגיד את האמת, אני לא מכירה את הבן אדם הזה ואני אשמח גם לא להכיר. זהו".

נגמר? אני לא יודעת אם היא תגיד את אותו הדבר.
"חיים, היא עדיין שם. בראש שלה קשה לה שהיא לא בטלוויזיה. גם בגמר לא הייתה לי יותר מדי אינטראקציה איתה. האמת שאני לא ראיתי אותה בחיים מחוץ לפורמט. אנחנו חודש אחרי סיום התוכנית. מי רלוונטי? סירייסלי. גם טל ואני - אנחנו לא עובדים שעות נוספות כדי להיות רלוונטים. אני חזרתי לעבודה שעבדתי בה עוד לפני התוכנית. לאף אחד חוץ מלאלית לא השתנו החיים מהקצה אל הקצה. יש כאלה שלא חזרו לעבודה שלהם שהם חיים בסרט".

את בקשר עם מישהו מהשורדים?
"קייסי וטל. קייסי היא החברה הכי טובה שלי בעולם שאני אמות בשבילה. היא הבן אדם הכי קרוב אליי. אגב, גם לה לא סלחתי כזה מהר. אחרי שהיא הודחה שמו אותנו יחד בחדר בווילה ורציתי שההפקה תזמין לי טיסה לארץ, אבל קייסי ממש כפתה את עצמה עליי וביקשה סליחה. לא ידענו שנהיה כאלה חברות. כשאת מגיעה לתוכנית ריאליטי את לא חושבת שתצאי עם חברות לחיים. למי זה קרה? מי מהאח הגדול יצא עם חברות כזאת?

"גם סיפור אהבה כזה אף פעם לא יצא מהישרדות. קייסי היא באמת הדבר הכי טוב שקרה לי מהתוכנית הזאת. עזבי את זה שטל הוא בן הזוג שלי, אבל חברות כמו שלי ושלה זה משהו שנדיר בעיניי למצוא, ואני אומרת את זה כמישהי שחטפה המון סכינים בגב מחברות וכילדה שהבנות לא אהבו".

מצעד אחד נועה קירל, מצד שני אנה זק

היא נולדה ביבנה כמאיה קרברושיץ, בת שלישית לדרגן, מנהל מחלקה בבית החולים שניידר, ואורלי, מנהלת מרפאות פרטיות וגם זו שמנהלת את הקריירה של הבת. קיי הגיעה לעולם הדוגמנות לגמרי במקרה, עוד כשהייתה בת 10, אז מפגש מקרי בקניון ברחובות כמו ניתב את מסלול חייה. "טיילתי עם אימא ופתאום איזו מישהי רצה אליי ואמרה, 'אומייגאד, בואי תדגמני לי לבוטיק'. הסכמתי והתחלתי לדגמן שמלות בת מצווה".

עם הזמן, היא פתחה חשבון אינסטגרם וצברה עוקבים עוד הרבה לפני שהרשתות בנו קריירות לאנשים. "העלתי תמונות והתחילו לפנות אליי כל מיני מעצבי שיער ומאפרים. הייתי מודליסטית של כולם, ממש עברתי בכל הארץ בין מעצבי שיער למאפרים וככה התחלתי לצבור תאוצה. לאט לאט, הגעתי ל-10K וזה היה מטורף". אלא שאז, כשהיא ממקבלת בין צילומים ללימודים, החיים אילצו אותה לבחור: או בית ספר או קריירה. "כשהייתי בת 16, מנהלת הפנימייה שבה למדתי לא איפשרה לי להמשיך במסגרת הזו. זה היה מאוד עצוב כי לא רציתי לעזוב את הפנימייה בחיים".

הפנימייה היא פנימיית "ויצו - נחלת יהודה" שבראשון לציון, לשם עברה בשנות החטיבה. "לא הסתדרתי עם כמות האנשים שהייתה בבית הספר הקודם שלי", היא מסבירה. "בתור ילדה, היו לי בעיות קשב וריכוז, הייתי ממש גרועה בלימודים וגם וסבלתי חברתית ממלא אנשים. אני לא אקרא לזה בריונות, אבל אני חושבת שכל ילד עובר את השלב הזה בחיים שיש או אין לו חברים".

יכול להיות שלא היו לך חברים בגלל הקריירה שלך? אני בטוחה שלצד הפרגון הייתה המון קנאה.
"ברור, אני פשוט לא קוראת לזה בשמו, אלא 'אנשים שפחות מתחברים אליי' - הרי לכל בן אדם יש אנשים שהוא פחות מתחבר אליהם. יש לי מעגל חברים מאוד מצומצם. עד כיתה ט' לא היו לי חברות בבית הספר, אבל אז מצאתי חבורה שכל הזמן הרימה לי ופרגנה לי. זה לא היה מרחמים או מקנאה אלא נטו חברות אמיתית".

נשארו לך חברות מהתקופה ההיא?
"לא. להחזיק קשרים במשך כל כך הרבה שנים כשאתם לא באותה הסביבה... אלה גם לא היו חברות מיבנה, כך שכל אחת באה ממקום אחר. כשאת טסה ועובדת בגיל כזה צעיר יש גם פער במוח. בבית הספר היו צחוקים והכול אבל בחוץ אני עובדת ומרוויחה משכורת והן לא, כך שהיו לי פערים הרבה יותר גדולים. כיום החברים שלי הם בני 27".

יש חברות מהתעשייה?
"מעטות, אבל יש. אנה זק ונועה קירל, למשל. עם אנה אני עובדת מגיל מאוד צעיר ואנחנו יחד באותה הסוכנות. נועה היא בין הבחורות שאני הכי מעריצה בארץ ובעולם. הכרנו כשהתאמנו יחד בפילאטיס. היא באה לבד וגם אני הייתי לבד, והיינו רעבות אז הלכנו לאכול. זה היה כמו דייט ופחות כמו אירוע מתוקשר. נועה היא ממש בחיים שלי, אני מתיעצת איתה על מה כדאי לי לאכול בבוקר. אז כן, יש חברות אמיתית בתעשייה".

אפרופו נועה, בטח ראית את החזרה שלה לנאמבר באירוויזיון.
"אין! לא קיים דבר כזה בעולם! אם הייתי יכולה להיות שם פיזית איתה הייתי קונה כרטיס. אם היא זוכה, אני קונה באותו רגע ממש ומחכה לה מחוץ לחדר בבית מלון".

מה תאחלי לה לקראת הביצוע?
"שתשבור את המרצפות. פיזית, היא פיזית הולכת לעשות שם ברייקדאנס".

 

"מה, עליתי לבמה עם תחתונים? היו לי מכנסיים!"

חבר אחר שלה מהתעשייה הוא סטטיק. לפני כמה שבועות הוא הזמין אותה להופעת הבכורה שלו כסולו, אבל העניינים קצת השתבשו: הוא ביקש ממנה שתעלה לרקוד לצידו בזמן ששר את "סופרסטאר", אבל עוד לפני שהיא הספיקה לרדת מהבמה הטוקבקים שיגרו תגובות זועמות: "היא ומהממת אבל הגזימה בלבוש", כתב אחד, ואילו אחר הוסיף כי "מאיה מביכה את עצמה ומורידה מהערך שלה". גילוי נאות, גם כאן באתר רשת 13 לא בדיוק הבנו את הרעיון מאחורי ההופעה, אבל זרמנו.

מה כולם רצו ממך? 
"וואי, אני לא יודעת. שאלה מצוינת. אני לא רוצה להגיד משהו שישמע רע, אבל נדמה לי שלאנשים יש בעיה עם בחורה שהיא קצת לא באה להם טוב בעין מבחינת הצלחה. ישר עולה להם, אין מה לעשות. המכנס שלי היה עם פסים כאלה כמו תחתונים ושרף להם. אני חושבת שלאנשים קשה נפשית עם זה שאני עושה מה שבא לי. עם זה שאני גם נראית ככה ועוד יש לי את החוצפה לעשות מה שבא לי. מכירה את אלה? אז כזה.

"אני באתי להרים. איפה שיש לי להרים אני מרימה. באותו היום של ההופעה, סטטיק התקשר לעמרי ושאל אותו אם אני יכולה לעלות ולהרים לו כי בדיוק קיבלתי את התואר של חביבת העונה. אמרתי לו, 'חיים, אני ארים לך כמה שאתה רוצה'. זו הייתה ההופעה הראשונה שלו אחרי הפרידה מבן-אל והגירושים משרית, וגם הופעה ראשונה אחרי חצי שנה באופן כללי ואחרי כל החרא שהוא עבר. סטטיק הוא חבר, עבדנו יחד שנים. למה שלא אבוא להרים לו? כי מה?

"מה, עליתי לבמה עם תחתונים? לא. היו לי מכנסיים. וגם אם הייתי עולה עם תחתונים לבמה - זה אישיו של מישהו? וגם כל אלה של ההחפצת נשים. למה לא להרים? לא השתמשו פה באישה. נתנו לאישה את הבמה לעשות מה שבא לה. נכון? לא הצמידו לי אקדח לראש 'תעשי את זה עם תחתונים על הבמה'. אני באתי להרים איך שבא לי. ואת האמת, את התגובות ראיתי רק כמה ימים אחר כך".

בדיוק חודש חלף מאז שקיבלה את הרכב החדש שלה. היא אמנם כבר נהגה בו לא אחת, אבל הנסיעות לא תמיד עוברות חלק: "אתמול חטפתי עצבים. זה רכב חשמלי וזה מאוד קשה. אני בחורה של דלק! למדתי נהיגה על רכב ידני ונסעתי על טרקטורים בפנימייה. כל החשמל הזה לא מסתדר לי. אני לא טכנופובית אבל אני מאוד כזה של פעם".

לפחות יש לידך עמדות טעינה זמינות? 
"לא! גם אותן קשה למצוא. האמת היא שעצם קבלת התואר של השורדת האהובה היה עבורי הרבה יותר עוצמתי מאשר הזכייה ברכב".

נכנסת ללבבות של האנשים.
"בכיתי ברמות, זה היה מטורף. שמעי, אני לא בן אדם שקורא תגובות, אימא שלי בדרך כלל מסננת לי את אלו שחשובות ואת אלו שפחות, אבל היו תגובות שקראתי ובכיתי. בכלל, כשהתוכנית שודרה בכיתי את החיים כי אנשים כתבו לי הודעות מאוד אישיות. וואו, איזה אנשים יש בעולם. יש אנשים טובים וצריכים להתרכז בזה".