30 שנה ל"מלך האריות": כך הפך הסרט שאף אחד לא האמין בו להצלחה בינלאומית אדירה

סיפור ההתבגרות של גור האריות סימבה הצליח לכבוש את לבבות הצופים, למרות שכל התחזיות לא נתנו לו סיכוי (ואפילו האולפנים כמעט ויתרו עליו) • עם סצנה אחת שוברת לב, פסקול אדיר מאת אלטון ג'ון ודמויות צבעוניות ואייקוניות - "מלך האריות" עשה את הבלתי ייאמן ונהיה לאחד הסרטים הטובים אי-פעם

"מלך האריות"
"מלך האריות" | צילום: The Lion King © 1994 The Walt Disney Company

לפני שלושה עשורים התוודע הקהל לסיפורו המרגש של סימבה, אריה קטן שעתיד לרשת את מקומו של אביו, המלך מופאסה, ומנסה למצוא את מקומו בגלגל החיים תוך כדי שדודו סקאר מתנכל לו בכל הזדמנות, ונלחם בכדי לתפוס את מקומו. הסרט "מלך האריות", שיצא בשנת 1994, בדיוק באמצע תקופת הרנסנס של דיסני, זכה להצלחה מסחררת בקופות - למרות שאף אחד לא באמת תיאר לעצמו שידברו על הסרט הזה באריכות גם 30 שנה אחר כך.

אולפני דיסני, שבאותם שנים נצמדו בדבקות לסיפורי נסיכות כמו "היפה והחיה", "בת הים הקטנה", ו"אלאדין", החליטו ללכת הפעם דווקא על סגנון יותר מחתרתי - להחליף את שמלות המלמלה המנופחות בסוואנה באפריקה, ואת הנסיכות הענוגות באריות שואגים. אין מה לומר, מדובר בהימור שהפך להימור הכי משתלם של דיסני אי-פעם.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

"מלך האריות"VS "פוקהונטס"

הסרט "מלך האריות" הופק במקביל לסרט "פוקהונטס", אולם מסיבות לא ברורות העובדים הבכירים באולפנים לא נתנו לאריות סיכוי, והעדיפו להמר דווקא על בת הצ'יף. אפילו האנימטורים הבכירים לא רצו לקח חלק ביצירה.

"מלך האריות" היה סוג של בלון ניסוי קטן וזניח, אותו הגה מפיק הסרטים היהודי ג'פרי קצנברג (המוח היהודי עושה זאת שוב.) באולפנים בחרו באינדיאנית יפת התואר שמדברת עם עצים - מה שלבסוף התברר כשגיאה. זה לא ש"פוקהונטס" לא זכתה להכרה המגיעה לה - אבל נתוני הצפייה שלה היו פחותים בהרבה מאשר אלו שרשם "מלך האריות". כשמו כן הוא, "מלך האריות" היה למלך הקולנוע עת הפך לאחד הסרטים האייקונים ואהובים של דיסני - כל כך אהוב עד שהצליח להדהד גם עשרות שנים אחר כך.

פוקהונטס
באולפנים העדיפו אותה. פוקהונטס | צילום: Pocahontas © 1995 Disney Enterprises, Inc.

תהליך היצירה של סרט האנימציה המצליח היה מרתק עבור האנימטורים הצעירים שבחרו ללכת איתו. הם שרגילים לאווירה אירופאית מושלגת, ופחות לשמש הקופחת של אפריקה, עברו שינוי אדיר וביצעו עבודת חקר מעמיקה אודות אורח החיים ותנועות הגוף של האריות ושאר בעלי החיים שבסוואנה. הם הצליחו לתת כבוד ליבשת הגדולה, ולהביא אותה באופן עוצמתי ומרגש לקדמת המסך.

 

זה גלגל החיים

כשאנחנו מדמיינים טריילרים של סרטים משנות ה-90, מה שעובר לנו בראש זה קריין בקול עמוק וקטעים שחושפים קצת יותר מדי מתוך הסרט. ואולם, במקרה של "מלך האריות", באולפנים החליטו דווקא להתנגד למגמה הרווחת באותה התקופה, ולחשוף קודם כל את שיר הפתיחה המסקרן הנושא את השם "the circle of Life". מרגע זה והלאה החל הסרט לאסוף אליו צופים פוטנציאליים שידהרו לאולמות הקולנוע ברחבי העולם, והשינוי הקטן בניסיון לעורר עניין הוא שנתן את הטון.

רבים טוענים כי הסרט המדובר הוא בעצם פרשנות מודרנית ל"המלט" של וויליאם שייקספיר, וזו הסיבה שהוא עוסק במוות, הפיכה שלטונית, וטראומה בילדות. קווי הדמיון בין המחזה הקלאסי לסרט חזקים מאוד - שניהם מתרכזים בנסיך חסר אב, ובשניהם מציגים את הדוד בתור דמות הנבל. לא זו בלבד, אלא שגם אביו של סימבה וגם אביו של המלט מופיעים בהמשך העלילה כרוחות רפאים.

בתחקיר לכתבה הזו הופתענו לגלות כי יש הסבורים שהסרט לוקח השראה גם מסיפורו של יוסף ואחיו ומסיפורו של משה רבנו. האם יוצרי דיסני קיבלו השראה מפרשת השבוע? עברו 30 שנה ועדיין לא יצאה תגובה רשמית בנושא.

כך או כך, אין ספק שלא מדובר בנושאים שילדים בני שש צריכים להיחשף אליהם. בכלל, אצל רבים מצופי הסרט זו הייתה החשיפה הראשונה למוות ולאובדן. לראות את מופאסה נופל מהצוק ולשמוע את זעקותיו של סימבה האומלל זו חוויה רגשית לא פשוטה, שלנצח תהיה טבועה בזיכרון הצופים. האם דיסני מנרמלת מוות לילדים רכים? אנחנו בכלל לא בטוחים שזו הכוונה.

הסצנה המדוברת מעוצבת באופן מבריק ומטופלת בזהירות רבה, כך שבמקום שהורים ימנעו מהילדים לצפות בסרט - הם משתמשים בו בכדי להכיר לילדיהם את מעגל החיים במלוא מובן המילה.

משתגע כבר מלך להיות

מופאסה, אביו של סימבה, היה השליט הנדיב של ארצו לפני שנרצח על ידי אחיו המרושע, סקאר. הדמות מופיעה על המסך קצת פחות מ-15 דקות, אבל ההשפעה שלה על הצופים הייתה חזקה מאוד. הוא היה אבא קפדן אבל גם אכפתי מאוד, ושיעורי החיים שהוא העניק לבנו מתורגמים לנו בצורה יוצאת דופן ("להיות מלך זה הרבה יותר מלעשות מה שמתחשק לך כל הזמן"). לא נגזים אם נאמר כי דבריו העניקו השראה לדורות של גברים כיצד להיות אבות טובים יותר.

אגב, בשיח בין סימבה לאביו על הצוק בזריחה, רבים טוענים כי מופאסה אומר לסימבה: "יום אחד בני, כל זה יהיה שלך". חשוב לציין שמדובר בציטוט שכלל לא נאמר כלל בסרט - גם לא בגרסה המדובבת. במקום המשפט שהודבק לסצנה היפהפייה - האמת היא שמופאסה אומר לבנו בקולו העמוק: "יום אחד סימבה, השמש תשקע על שלטוני ותזרח שוב כשאתה המלך החדש". בהמשך, מנסה מופאסה להסביר לבנו את הגרסה שלו לגלגל החיים, ואומר: "כשאנחנו מתים גופנו הופך לדשא, והאנטילופות אוכלות את הדשא. כך כולנו מחוברים במעגל החיים האדיר".

"מלך האריות"
צוק התקווה, גלגל החיים. "מלך האריות" | צילום: The Lion King © 1994 The Walt Disney Company

מעבר למשולש העיקרי הכולל את מופאסה, סקאר וסימבה, עלילת "מלך האריות" מעוטרת בעוד שלל דמויות בלתי נשכחות המניעות את העלילה קדימה: הצמד טימון ופומבה, למשל, חזיר יבלות וסוריקטה, שנחשבים לדמויות המשנה הטובות ביותר בדיסני לאורך השנים. הם מעניקים אתנחתא קומית מושלמת בכל סצנה שבה הם מופיעים. השניים זכו לאהדה כה רבה, עד שאפילו כיכבו בסדרה הנושאת את שמם במשך שלוש עונות.

חשוב לתת כבוד גם לסרבי, אמו של סימבה - שכן מדובר בדמות מופת אשר נותנת דוגמה חיה לפמיניזם. לאורך כל הסרט היא מצליחה להיות גם רעיה וגם אם, להתמודד עם אובדן קשה מנשוא, אבל להמשיך קדימה בגאון ולהילחם בנחישות עם להקת הלביאות שלה. המסר שהיא מביאה איתה הוא שכשאת מוקפת ונמצאת בקהילה, את מגלה את הכוחות שלך מחדש ויכולה לעשות כל דבר, וזהו מסר עוצמתי לילדות צעירות.

נזכיר גם את העוזר האישי של המלך מופאסה - התוכי זאזו, שלמרות החרדה שהוא היה מצוי בה רוב הזמן, עשה כל שביכולתו בכדי לשמור על סימבה ונלה; ואפרופו נלה: הקשר בינה לבין סימבה הוא פשוט מקסים ובעיקר מרגש: חברי ילדות קרובים שמאבדים את הקשר שלהם, אבל מצליחים להתחבר מחדש בבגרותם.

"מלך האריות"
אייקוני אז, היום ולתמיד. "מלך האריות" | צילום: The Lion King © 1994 The Walt Disney Company

דמות נוספת שאי-אפשר להתעלם מהקסם שלה ומהאנרגיה המיוחדת שהיא מביאה למסך זו הדמות של ראפיקי, קוף חכם וזקן מסוג מנדריל, ששימש כשאמאן לתושבים באזור. בטקס ההכתרה של סימבה הוא מרים אותו אל-על כשהוא עומד על הצוק, וכל החיות מריעות ומשתחוות לו. בהמשך הוא גם עוזר לסימבה לשוב הביתה, ומראה לו שלמרות הקושי ותחושת האשמה הקשה שלו מול מות אביו - הוא עדיין חי בתוכו.

המסע של סימבה לא היה אותו המסע בלי הדמויות שמסביבו, דמויות שמלמדות את הצופים אודות הערך של מערכות היחסים בחייהם. הצמיחה העצמית של סימבה נוכח החוויות הקשות והמורכבות שהוא עובר, זו אחת הסיבות לכך שהסרט מצליח עד היום לגעת בלבבות הצופים - גם אם הם כבר לא ילדים יותר. הנוסחה הזו עבדה אז, ועובדת גם היום. 30 שנה עברו, והסרט טוב באותה המידה.

 

מלך האריות: מדובב אפילו בסוואהלית

הסרט דובב למספר שפות ובהן ספרדית, קוריאנית, פורטוגזית סלובקית, סינית, יוונית, טורקית, סלובקית, ואפילו סוואהלית, אבל איזה תרגום אנחנו אוהבים יותר? כמובן שאת הגרסה העברית הנפלאה, שלעיתים נדמה כאילו היא מצליחה להתעלות על זו המקורית באנגלית. לצד התרגום מעולה, רשימת מדבבים מרגשת שהפגינה ביצועים מוזיקליים יוצאי דופן כמו אלי גרונשטיין, תומר שרון, תמי ספיבק, שרית וינו-אלעד, עמי מנדלמן, דורון בן עמי ועוד רבים וטובים.

בכדי להבין את מימדי ההצלחה העצומים של הסרט, שהתחיל בכלל כאנדרדוג, כדאי שנתבונן על ההכנסות בקופות - שעומדות על למעלה מ-900 מיליון דולר ברחבי העולם. באופן מצער, "מלך האריות 2" לא הצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה, אבל אם יש מקום שבו הסרט הצליח להמשיך להיות בטופ של הטופ הוא התיאטרון, אז בשנת 1997 הסרט קיבל עיבוד בימתי מאוד מצליח, ועד היום הוא נחשב להפקה המרוויחה ביותר בתולדות ברודווי, וזוכה לפרסים ותשבחות.

"מלך האריות"
"מלך האריות" | צילום: The Lion King © 1994 The Walt Disney Company

בשנת 2019 קיבלו בדיסני החלטה להפוך את הסיפור שהפתיע את כולם לגרסת לייב אקשן, עם שחקני חיזוק כמו סת' רוגן והזמרת ביונסה, שדיבבה את דמותה של נלה. הסרט המדובר הרוויח יותר מ-1.6 מיליארד דולר, והפך לעיבוד החוזר הרווחי ביותר בתולדות דיסני - אולם מבקרים רבים כתשו אותו, וטענו שהוא נטול כל רגש ונשמה. האם זה אומר שאי אפשר להמשיך לנסות ולשחזר את ההצלחה? לא לפי דיסני.

האולפנים לא מוותרים על ניסיון ליהנות מהתרנגולת (או במקרה הזה, האריה) שמטילה ביצה זהב. ובהתאם לכך, במהלך חודש דצמבר 2024 עתיד לצאת "מופסאה: מלך האריות", שיפרוש בפני הצופים את סיפור חייו של מופאסה, ולתת הצצה לעומק של הדמות ולמערכת היחסים המורכבת שלו מול אחיו סקאר.

 

בקיצור, אקונה מטטה

את העלילה החזקה והקודרת במקצת מעטר פסקול מוזיקלי קצביים ומוצלח שעומד במבחן הזמן, ומעניק לצופים הצעירים אתנחתא קומית. הפסקול מבית היוצר של אלטון ג'ון הגאון יחד עם טים רייס והנס זימר. השלושה איחדו כוחות ויצרו את אחד הפסקולים הגדולים בכל הזמנים. המוזיקה מילאה תפקיד קריטי בהשפעה התרבותית והמסחרית של הסרט וגרפה לא רק מחמאות, אלא גם פרס אוסקר אחד ושני פרסי גלובוס הזהב.

ועכשיו, ברשתוכם, נדרג את שלושת השירים האהובים בסרט (משימה לא קלה על גבול הבלתי-אפשרית, אבל ננסה): במקום השלישי הבלדה עטורת הפרסים "Can You Feel the Love Tonight". שיר מרגש מאוד, שרבים השתמשו בו אפילו כסלואו בחתונות (או במקרה של טליה ושחף: כשיר חופה); את המקום השני לוקח דווקא "I Just Can't Wait To Be King", הקצבי והמעולה שמכניס את הצופים לתהליך ההתבגרות המואץ שעובר סימבה - מכפיר צעיר למלך החיות, והכול עם חיוך ורצון עז לקום ולרקוד.

אלטון ג'ון
גאון. אלטון ג'ון | צילום: shutterstock

ויש גם חביב הקהל: "Hakuna Matata" – הביטוי הסוואהילי שהתפרסם ברחבי העולם מאז שיצא הסרט לאקרנים, ומשמעותו המילולית היא "אין דאגות". הפילוסופיה שעומדת מאחורי הביטוי, ומועברת בצורה משעשעת מאוד בשיר, היא להתמקד בהווה וליהנות מהחיים - בדיוק כמו שטימון ופומבה מתנהגים. השיר דורג במקום ה-99 מתוך 100 ברשימת שירי הסרטים הטובים ביותר מכל הזמנים, שחיבר מכון הסרטים האמריקאי

ובמקום הראשון: אפשר להגיד שהיצירה המוזיקלית הטובה ביותר בסרט, שהצליחה לכבוש את לבבות הצופים כבר מההתחלה היא כמובן "The circle of Life". כמו כל השירים בפסקול הסרט המעולה, גם השיר הזה נכתב על ידי רייס והולחן על ידי ג'ון. השיר זכה לעיבוד תיאטרלי ומקסים שלוקח את הצופים עד לאפריקה ממש, והסיף עוד רובד לחוויית הצפייה של הצופים הצעירים והמבוגרים כאחד. איך אומרים? אקדח שמופיע במערכה הראשונה יופיע גם במערכה האחרונה - השיר שהצליח להפנט את הקהל בהתחלה גם מתנגן בסיום, וגורם לנו להבין לעומק את המשמעות של גלגל החיים.

עושה רושם שבדיסני כמו בדיסני יודעים לחגוג יום הולדת לסרט המוצלח, ובנחישות השמורה לאולפני ענק הצליחו לגרום לסרט הוותיק לחזור להיות מדובר שוב. "מופאסה: מלך האריות" יכול לחזק את המורשת האדירה של "מלך האריות", אבל באותה הנשימה ביכולתו גם להחליש אותה. איך הסיפור הזה יסתיים? אנחנו נחכה בסבלנות לדצמבר בכדי לגלות את התשובה.