הסרט הזה נראה כאילו הוא נוצר ב-AI. ולא, לינדזי לוהן לא מצילה אותו

זו אשמתנו. זו לגמרי אשמתנו שסרטים כמו Irish Wish נוצרים בכלל. אנחנו כל הזמן לא מרוצים. יש לכל אחד בבית חמישה ערוצי סטרימינג עם אינסוף אפשרויות לסדרות וסרטים - ועדיין אנחנו טוענים שאין מה לראות. הכול משעמם אותנו, אין לנו סבלנות לכלום חוץ מאשר למשהו חדש. ולא רק זה, אלא שכדאי שגם יהיה מישהו מפורסם בסרט החדש הזה שאנחנו נואיל בטובנו לצפות בו. הו, לינדזי לוהן? חשבנו שהיא גמורה. יאללה, שימו פליי.

ממש קשה לצלוח אפילו את חמש הדקות הראשונות של Irish Wish. הן כאילו מתרחשות בעיר אבל זה לגמרי סטודיו של נטפליקס, וזה נראה בדיוק כמו סטודיו משנת 1950 שניסה לדמות מערבון. זה סרט עכשווי שנראה מיושן, והתסריט - אלוהים, התסריט. שביתת התסריטאים הייתה אמורה לגרום לערוצי הסטרימינג לא להשתמש בבינה המלאכותית כדי לכתוב תסריטים, אבל אני בטוח שבחוזה כתוב להם שמותר להם מדי פעם.

לפי הקרדיטים, על התסריט אחראית קריסטין האנסן שכתבה שני סרטי חג מולד לפני כן, אבל אני מאמין שהיא דמות בדיונית שהמציאו כדי לתת ל-AI לכתוב תסריטים, כולל אותם שני סרטי כריסמס. קשה ממש להאמין שאדם אמיתי יכתוב תסריט כל כך גנרי ונטול בדיחות. ואם כבר, גם הבימוי והמשחק נראים תולדה של AI. לפחות השחקנים אמיתיים, אבל אולי אני טועה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• "ג'וני דפ תקע את האצבע שלו בפניי, ושאל: 'את יכולה לסתום? שתקי"
• מחאה מחוץ לפסטיבל היוקרתי בצרפת: "עצרו את רצח העם בעזה"
• "לא יכולים לשתוק יותר": מאות מצטרפים למכתב המחאה נגד גלייזר

מאדי (לוהן) היא עורכת של ספרים. היא מתאהבת בסופר שהיא העורכת שלו בשם פול קנדי (ותגידו לי שזה לא שם של סופר מצליח שנוצר על ידי צ'אט GPT). בעולם של הסרט, כמו שמדי פעם עדיין קורה בהוליווד, סופרים מצליחים הם עדיין דבר מאוד מצליח - כי בעולם הזה של הוליווד, אנשים עדיין קונים ספרים בהמוניהם. העובדה שבכל העולם סוגרים חנויות ספרים בקצב מדאיג, ושבצומת ספרים מוכרים גם משחקי קופסה ובובות של בובספוג כדי לשרוד, לא מפריעה ליוצרי הסרטים שמאוהבים ברעיון של סופר שהוא כוכב רוק.

בחזרה לסרט: הסופר המצליח מתאהב דווקא בחברה של מאדי ומתחתן איתה מהר ממש. לפי התסריט הם התאהבו כי למה לא, הרי הם בן ובת. החתונה שלהם מתקיימת באירלנד, כי הוא אירי כנראה, לא ממש הבנתי את זה לפני כן. בדרך לחתונה, מאדי נתקלת בצלם שקצת מרגיז אותה. קלאסי. הוא, אגב, נותן את הרגע האמיתי היחיד בסרט כשהוא מודה שכמעט ואין יותר צורך בצלמים כי לכולם יש מצלמה בטלפון, ובכך גם אומר לכל התסריטאים בעולם: "הביטו על הסרט הזה שאני בתוכו ושכרגע מוביל בצפיות בישראל. בקרוב גם לכם לא תהיה עבודה".

בכל מקרה, באירלנד היפה, לצד איזה כיסא אבן, מתגלה למאדי קדושה אירית בשם ברידג'ט שאומרת לה שאם היא תביע משאלה על הכיסא היא תקבל אותה. למה דווקא מאדי? כי היא הכוכבת של הסרט כמובן. אז מאדי מבקשת להיות נשואה לפול. וזה קורה. ומסתבר, הפתעה הפתעה, שזה לא כזה גליק גדול (ועדיין לא ראיתם עם מי מאדי נכנסת בסופו של דבר לזוגיות).

פאקינג הל, הכולו פשוט מחורבן בסרט הזה. לינדזי לוהן שעזבה את קריירת המשחק אחרי ההצלחה הענקית שלה בסרטים "אבא מתארס" ואז "ילדות רעות", עברה לגור ביוון והעלתה סרטונים שלה רוקדת שעוררו תגובות קטלניות במיוחד - החליטה לחזור למסך, כנראה כדי לממן עוד מסיבות ביוון. כמה חבל שנראה שהיא שכחה לגמרי איך משחקים. היא נראית כמו רובוט שאמרו לו "תעשה עצוב עם השפתיים ותסתכל שמאלה ולמעלה".

גם שאר חברי הקאסט משחקים כאילו היה להם טייק אחד לכל דבר. מדובר בשחקנים אמיתיים, שחלקם מסתבר אפילו שיחקו בעוד דברים, אבל גם הם נראו כאילו נוצרו על ידי הבינה המלאכותית. אלכסנדר ולהאוס, המגלם את פול, למשל, נראה כאילו אמרו לתוכנת הציור דאל-אי ליצור משהו דומה לרוב סטארק; הגבר השני, לעומת זאת, אד ספילרס, נראה כמו גירסה לטאראן איגרטון. ובל נשכח את ג'יין סימור בתור אימא של מאדי - שלא תורמת כלום לעלילה - כמו גם החברה השנייה של מאדי, אותה מגלמת איישה קרי.