זה נראה כמו עוד סרט על דתיים וחילונים, אבל בזכות שלום אסייג - הוא הרבה יותר מזה

זה לא סוד שהחברה הישראלית אובססיבית לכל הקשור במערכות יחסים בין חרדים וחילוניים - וכך גם הקולנוע הישראלי. התהליך של יציאה בשאלה או חזרה בתשובה הוא מסע ארוך, לפעמים כרוך בכאב ובעיקר לא פשוט, בייחוד כשמדובר באנשים בעלי משפחות. הנושא המורכב, הבוער, והכל כך ישראלי הזה, מעסיק יוצרים רבים כך שאין זה מפתיע כי לאורך השנים נוצרו לא מעט סרטים וסדרות הנוגעים בדבר.

גם "אמצע החיים", סרטם החדש של יריב הורוביץ ודני רייספלד שעלה השבוע לאקרנים, עוסק בחזרה בתשובה ומציג לצופה הישראלי את מערכת היחסים המורכבת והמסובכת בין החברה החילונית לבין החברה הדתית-חרדית. הוא עושה זאת בעזרת הצגה של שרשרת מצבים הנובעים משפע דילמות קשות שעומדות בפני הדמויות, המשוטטות אי-שם במרחב שבין העולמות הללו.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• אחרי דקה כבר הבנתי: "הגולדשטיינים" זה הדבר הכי טוב שקורה על המסך
• האלבום החדש של בילי אייליש הוא פלא הבריאה (ואני לא מגזים)
• שני חשודים נעצרו בגין תקיפת כוכב "בוורלי הילס 90210" איאן זירינג

"אמצע החיים" צולם רובו ככולו בחוה פסטורלית בשומרון בבעלותו של אברי רן, "אבי הגבעות" ששכל את בנו, רס"ן יוסף רן בקרבות של השבעה באוקטובר, בעת שהגן על תושבי עוטף עזה. הסרט צולם כשברקע הנופים שבהם גדל יוסף, והקרנת הסרט הוקדשה לזכרו.

הדמויות של "אמצע החיים" אבודות כל אחת בדרכה, ובהתאמה - כל אחת מהן מחפשת את הדרך שלה בחיים, או יותר נכון - באמצע החיים שלה. אחינועם (חן אמסלם) חוזרת בשאלה במחיר כבד של הפרדה בינה לבין בנותיה; יונתן (צחי הלוי) הוא טייס מוצלח ומבוסס הנשוי לשרי (מורן גרוס). ביום הולדתו ה-40 הוא מבין איך פספס וזנח את אשתו לאורך השנים כשבגד בה. עולמו של יונתן מתהפך בעקבות מחלת הסרטן שתוקפת את שרי; וניסים (שלום אסייג), רב כריזמטי הסוחף את יונתן למסע רוחני משנה חיים ובדרך מציל נשמות אבודות נוספות.

גם אם אף אחד לא מודה בזה, כולנו אוהבים להתרגש ולהזיל דמעה או שתיים, בייחוד לנוכח יצירה קולנועית מוצלחת. "אמצע החיים" הוא סרט דרמה מרגש בפשטותו המדבר על אמונה, אובדן, בדידות לצד משפחתיות ותשוקה. עם זאת, ישנה תחושה שהיוצרים מנסים לסחוט רגש בכוח מהצופים עם מניפולציות מאולצות. חלק מהסצנות היו מעט מוגזמות והדרמה (או המלודרמה) הייתה קצת טו מאצ'. נדמה היה שרייספלד והורוביץ התאמצו יתר על המידה כדי למעוך לנו את הלב עד תום.

חלק נכבד מהקאסט עושה עבודה נהדרת עם תצוגות משחק מרשימות והפכו את הסרט, על אף דרמטיות היתר שלו, למהנה, מעצים וראוי. צחי הלוי מדהים כתמיד ומשכנע בתהליך הקיצוני שדמותו עוברת. הוא גורם לצופה להתחבר אליו בקלות, אף על פי שהוא מתחיל את הסרט כדוש בוגדני ורודף שמלות.

שלום אסייג בהופעה כובשת של הרב ניסים. בכל פעם שהופיע על המסך הוא הקליל את האווירה בסצנות הדרמטיות ומילא את הסרט בכנות ועוצמה. מורן גרוס מייצרת לא מעט רגעים יפים ונוגעים ללב שעושים חשק לחבק אותה. דווקא חן אמסלם הציגה משחק סביר ולעיתים קצת מוגזם, שהזכיר יותר מדי את תפקידה בתור אבישג מ"זגורי אימפריה". זו פשוט אותה בחורה צעירה, מורדת, פרועה וגסת רוח.

התסריט טוב מאוד ועמוס באמוציות, ועתיר במשפטיו של הרב ניסים שפשוט חייבים להפוך לסטיקרים על הרכב. זו בטוח לא קומדיה, אבל יש בסרט מספר סצנות שיעלו בכם צחוק שעושה טוב על הלב.

"אמצע החיים" מראה עד כמה כולנו זקוקים למעט נחמה, חיבוק חם ולנגיעה מרפאה בכאבי הנפש כדי שנוכל להמשיך הלאה. התפתחות הדמויות נבנית בצורה יפה ומסקרנת כשלכל אחת יש רגעי שיא ושפל. הסיפור המרכזי מראה שגם מהמקומות הכי נמוכים בחיים אפשר לצמוח ולגדול. האמונה הופכת עבור כל אחת מהדמויות כאמצעי להתמודד עם הכאב והאובדן - גם עבור אלו שכפרו בדת בתחילת הסרט.