עושים סדר: הסרטים הגדולים שנראה הקיץ – ואלה שנצטרך להמתין עבורם

נכון ששנת 2025 לא בדיוק התחילה לפני רגע, אבל כל חובב קולנוע לא יכול שלא לחכות לכמה מהסרטים המדוברים ביותר שצפויים לעלות לאקרנים עד סוף השנה הנוכחית, ולכן החלטנו להכין רשימה של כמה מהשמות הבולטים ביותר מבין המבחר העצום. ומה אתם צריכים לעשות? שמרו את התאריכים ביומן שלכם, הזמינו כרטיסים וחממו את הפופקורן!

מה נראה הקיץ?

"One Battle After Another", פול תומאס אנדרסון

עברו יותר מ-3 שנים מאז צאתו של "ליקריץ פיצה", סרטו האחרון של אחד השמות החשובים בקולנוע האיכותי האמריקאי של 30 השנים האחרונות, פול תומאס אנדרסון (או בקיצור מוכר יותר, PTA). אפשר לחלק את סרטיו של האוטר הקולנועי לשניים - "פארסות"/"קומדיות מצחיקות-מלנכוליות" (כמו "מוכה אהבה") על הצד הפחות זוהר של החלום האמריקאי, ודרמות מסוגננות וכבדות משקל (דוגמת "זה ייגמר בדם" ו"מגנוליה"), שגם הן - באופן רחב יותר - עוסקות בכישלון החלום האמריקאי.

אם "ליקריץ פיצה" השתייך יותר לעשייה הקומית של PTA, אזי נדמה שסרטו הבא - "One Battle After Another" - עומד איפשהו באמצע, או לפחות כך מעיד הטריילר העמוס שלו שעלה לאחרונה לרשת. בסרטו החדש של PTA  - העוסק בחבורת פורעי חוק לשעבר שיוצאים להציל את בתו של אחד מהם מידי קצין צבא קשוח - יתאחד הבמאי הוותיק עם המלחין ג'וני גרינווד (גיטריסט רדיוהד, שנשוי לאמנית ישראלית ושבשנים האחרונות משתף פעולה באופן קבוע עם דודו טסה, שישתף איתו פעולה בפעם השישית), אלנה חיים (שליש מלהקת האחיות הישראלית-אמריקאית HAIM) ושון פן - שעבדו איתו על "ליקריץ פיצה", ויעבוד לראשונה בקריירה הענפה שלו עם מי אחד מהכוכבים ומשחקני האופי החשובים ביותר של המאה ה-21 - לאונרדו דיקפריו.

שיתוף פעולה ראשוני ומסקרן בין שני הענקים האלו, העניק לאנדרסון את התקציב הגדול ביותר בקריירה שלו - למעלה מ-140 מיליון דולר (לראייה, סרטו המצליח ביותר של PTA, "זה ייגמר בדם", הכניס בקופות ברחבי העולם רק 76 מיליון דולר) - כיוון שבחברת "וורנר", המפיקה את הסרט, סבורים כי "דיקפריו הוא עדיין כוכב רווחי שמצדיק תקציב שכזה"; כן ירבו. תאריך יציאה לסרט בארצנו אין עדיין, אבל בין כה וכה נוכל לבחון את התגובות לתוצר הכה-מצופה כשהוא יעלה לאקרנים בארה"ב ב-26 בספטמבר (אם כי סביר להניח שהוא יוקרן במסגרת כלשהי בפסטיבל ונציה היוקרתי, שיחל ב-27 באוגוסט).

"הנרדף", אדגר רייט

גם במקרה הזה, חלפו יותר מ-3 שנים מאז צאת סרטו האחרון של הבמאי הבריטי - או יותר נכון, מאז שני סרטיו האחרונים, כי אי אפשר להתעלם מהסרט התיעודי "האחים ספארקס" - של הבמאי-תסריטאי הבריטי. למרות שסרטיו הפכו מזמן לסרטי קאלט מודרניים - מ"מת על המתים" דרך "בייבי דרייבר" ועד "האקסים של החברה שלי" (שמו העברי והלא מוצלח של "Scott Pilgrim vs. the World") - שמו של רייט עדיין נותר שגור רק בפיהם של אחדים, ולא הפך לאושייה ציבורית נודעת כמו מורו ורבו, קוונטין טרנטינו.

לרייט גם היסטוריה לא נעימה עם אדפטציות ואולפנים הוליוודים גדולים: לצד הצלחות מסוימות בתחום (רייט היה אחד מכותבי התסריט ל"הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן" של סטיבן ספילברג, לדוגמה), תקרית "אנטמן" הותירה את הבמאי בטראומה מסוימת: הוא כתב את התסריט עם שותפו הוותיק ג'ו קורניש ונועד גם לביים את הפרויקט, אך "נבעט" בבושת פנים לאחר חילוקי דעות עם הבוס הגדול של מארוול, קווין פייגי.

לכן, אין זה מובן מאליו שהפרויקט החדש של רייט - שיעלה לאקרנים בארה"ב ב-7 בנובמבר - הוא עיבוד אקשן עתיר תקציב לספרו של מאסטר האימה סטיבן קינג, "הנרדף" ("The Running Man"), שכבר זכה לעיבוד נודע בכיכובו של ארנולד שוורצנגר ב-1987. לנעליו של כוכב האקשן האוסטרי ייכנס אחד מהשמות החמים של התקופה, גלן פאוול ("רק לא אתה", "אהבה בשחקים: מאווריק", "טוויסטרס"), אשר יגלם את בן ריצ'רדס, אב לבת חולה בעתיד דיסטופי, שנאלץ להתמודד בשעשועון ציני בו המתמודדים נרדפים על ידי ציידי ראשים במטרה לזכות בפרס כספי גדול. אל פאוול (שכבר הספיק לתאר את התפקיד כ"תובעני ביותר שעשיתי") יצטרפו ג'וש ברולין (ת'אנוס מסרטי ה-MCU) כנבל הראשי, וויליאם ה. מייסי ("חסרי בושה", "לילות בוגי" ורבים אחרים), מייקל סרה (שמתאחד עם רייט לראשונה מאז "סקוט פילגרים") והמועמד הטרי לאוסקר קולמן דומינגו ("סינג סינג") כמנחה השעשועון.

"Highest 2 Lowest", ספייק לי

מאדפטציה אחת לאחרת: קרוב ל-40 שנים מאז בכורת הבימוי שלו, ספייק לי נותר אחד מהבמאים האמריקאים הנודעים והמשפיעים ביותר בעולם, ולבטח הפוליטי והאקטיביסט ביותר שבהם (גם ככל הנראה המעריץ השרוף ביותר שעולם הקולנוע אי פעם ידע של קבוצת הכדורסל הניו יורק ניקס). לצד טקסטים קולנועיים חתרניים יותר - כדוגמת "מלקולם אקס" (1992) ו"שחור על לבן" (2018), שזיכה אותו בפרס האוסקר היחיד שלו - בליבו של לי עדיין שוכנת "סינפיליה" (אהבת קולנוע) טהורה, שכנראה הובילה לפרויקט החדש שלו.

"Highest 2 Lowest" הוא עיבוד חופשי ל"למטה ולמעלה" ("High and Low") מ-1963 (בעצמו עיבוד לספר אמריקאי מ-1959), אחד מסרטיו הפחות נודעים של אלילו של לי, הבמאי היפני אקירה קורסאווה, אודות מזימה להשתלטות על חברת נעליים גדולה שמסתבכת במהרה. ללי היסטוריה לא מחמיאה במיוחד בעיבוד סרטים שהוא אוהב, ובייחוד סרטים אסייאתים - כשהרימייק שלו ל"שבעה צעדים" (הנודע כ"אולדבוי", על סמך שמו האמריקאי) הקוריאני נחל כישלון ביקורתי וכלכלי חרוץ - אבל האהבה הכנה של הבמאי לקורסאווה (על רמת הסגידה - ראוי לראות אותו מדבר על התמונה החתומה שלו במשרדו בכדי להבין את מידת ההערצה), שכנראה תוביל אותו לגעת במקור בכפפות משי, יכולה להרגיע רבים.

לסרטו של לי יצטרפו שותפו הוותיק של הבמאי דנזל וושינגטון (זו תהיה הפעם החמישית שהשניים עובדים יחד, אחרי סרטים נודעים כמו "מלקולם אקס" ו"האיש שבפנים"), ג'פרי רייט ("הבאטמן", "אסטרואיד סיטי") והראפרים אייסאפ רוקי ואייס ספייס, לה זו תהיה בכורה קולנועית. אחרי שנכנס לרשימה ברגע האחרון, לי יפציע עם סרטו בפסטיבל קאן הקרב, אך בין כה וכה, סרטו צופה יציאה מסחרית מהקיץ והלאה.

"The Phoenician Scheme", ווס אנדרסון

התחלנו באנדרסון ונסיים באנדרסון - אם כי אלה שני במאים-תסריטאים שונים לחלוטין אחד מהשני. מלעיזיו של הבמאי המסוגנן יטענו כי הוא איבד כל חיבור רגשי לקולנוע, שסרטיו הם סטייל ללא תוכן, שמלווה את עצמו בצדק לטרנדים בטיקטוק. כותב שורות אלה חושב שהם לא מבינים כלום מחייהם. ווס אנדרסון ("מלון גרנד בודפשט", "מר שועל המהולל", "משפחת טננבאום" ועוד ועוד) ממשיך להיות אחד הבמאים היצירתיים ביותר שהוליווד אי פעם הולידה, שכל סרט שלו אינו דומה לשני (ובמקביל מהדהד את אותו סטייל מובחן - מעין "בית בובות" מדוקדק) ומזהה משהו בניכור ההולך וגובר שלנו בעולם המודרני ובילדות האבודה, אותה אנחנו רק מדחיקים.

בעודו מתהדר בתערוכה רטרוספקטיבית מרשימה בסינמטק הצרפתי בפריז (העיר המאמצת של הקולנוען, שנולד בכלל בטקסס) וכשנה וחצי לאחר שנחת בחופי קאן לפרימיירה של סרטו "אסטרואיד סיטי" וזכה באוסקר הראשון בחייו על הסרט הקצר "הסיפור המופלא של הנרי שוגר", אנדרסון יחזור לפסטיבל המהולל עם סרטו "The Phoenician Scheme". עלילת הסרט (שתאופיין באווירת סרט ריגול) תעקוב אחר האדם העשיר ביותר באירופה (אותו יגלם זוכה אוסקר אחר, בניסיו דל טורו) שאחרי 6 התרסקויות מטוס אותן שרד, מחליט להעביר את ירושתו לבתו הצעירה והמנוכרת (מיה ת'ריפלטון, שאין סיכוי שאתם לא מכירים את אמא שלה, זוכת האוסקר קייט ווינסלט).

כמו תמיד אצל הבמאי, האנסמבל הענק והטבעי שלו יחזור גם כאן - אל דל טורו ות'ריפלטון יצטרפו סקרלט ג'והנסון, טום הנקס, ווילם דפו, בנדיקט קאמברבאץ', בריאן קרנסטון, מייקל סרה (כן, שוב הוא), שרלוט גינסבורג, המוזה הנצחית ביל מאריי (שלא פספס אף סרט של הבמאי מאז 1998, מלבד "אסטרואיד סיטי" - כאשר חלה בקורונה לפני הצילומים) ועוד ועוד. ווס אנדרסון מכוון להוציא את סרטו ב-30 במאי, שתתרחב ליציאה עולמית ב-6 ביוני (יום הולדתו של עבדכם הנאמן - תודה ווס!).

ומה עוד נראה בהמשך השנה?

הבמאי היווני שסוריאליזם עבורו אינו מילה גסה, יורגוס לנתימוס, לא מסוגל כנראה לעשות סרט ללא אמה סטון (עבור סרטו "מסכנים שכאלה" זכתה סטון באוסקר השני שלה), ולכן השניים ישתפו פעולה (לצד ג'סי פלמונס ואליסיה סילברסטון מתהילת "קלולס") שוב ב"Bugonia", עיבוד לסרט הקוריאני "!Save the Green Planet" מ-2003, שיעלה לאקרנים ב-7 בנובמבר; ריאן ג'ונסון ("לופר", "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי") חוזר בחציה השני של השנה ליקום "רצח כתוב היטב" ("Knives Out") שהוא כה אוהב עם סרט שלישי בסדרה, "Wake Up Dead Man", שיחבר בין הבלש האקצנטרי בנואה בלאנק (דניאל קרייג) לשורת חשודים חדשים (ג'וש או'קונור מ"הכתר" ו"מתחרים", גלן קלוז, מילה קוניס ורבים אחרים).

סלין סונג היממה רבים ב-2023 עם הדרמה הרומנטית היפהפייה "חיים שלמים", וכעת היא חוזרת עם דרמה רומנטית מסוג אחר - "Materialists", בה יככבו דקוטה ג'ונסון, כריס אוונס ופדרו פסקל, שתעלה לאקרנים ב-13 ביוני; והאחים ג'וש ובני ספדי ("גוד טיים", "יהלום לא מלוטש") יפרידו כוחות לראשונה וייצאו לקריירת סולו עם שני סרטים - בני עם "The Smashing Machine" עם דוויין ג'ונסון בתפקיד אגדת ה-MMA מארק קר, וג'וש עם "Marty Supreme" על אגדת ספורט אחרת, מרטי מאוסר (המבוסס על מרטי רייסמן), שחקן הפינג פונג הנודע, אותו יגלם האיש של הרגע טימותי שאלמה.

עוד צפויים סרטים חדשים לבמאים ובמאיות כדוגמת לוקה גואדנינו, ג'ים ג'רמוש, לין רמזי ("חייבים לדבר על קווין"), ריצ'רד לינקלייטר (שמתחדש השנה בשני סרטים - האחד על הפקת המחזמר "אוקלהומה" והשני על צילומי סרטו המכונן של ז'אן-לוק גודאר "עד כלות הנשימה"), פארק-צ'אן ווק ("אולדבוי"), לוק בסון, ג'וליה דוקורנו ("טיטאן"), יואכים טרייר ("האדם הגרוע בעולם"), ג'יימס גאן ("שומרי הגלקסיה") עם העיבוד שלו ל"סופרמן" ועוד ועוד.

מה לא נראה השנה?

"האודיסיאה", כריסטופר נולאן

רבים תהו לגבי היעדרם של כוכבים גדולים רבים מטקס האוסקר האחרון, כולל האדם מאחורי הזוכה הגדול של טקס האוסקר שלפניו - "אופנהיימר". התשובה היא שנולאן ומיטב כוכבי המסך הגדול מצלמים כעת במרוקו, איטליה ויוון את העיבוד הכה-מצופה לאפוס הנודע מכולם, "האודיסיאה" של הומרוס. בעיבוד נוכחי זה לסיפורו הנצחי של אודיסיאוס (אותו יגלם מאט דיימון) ומסעו המפרך הביתה ישחקו טום הולנד, זנדאיה, אן האת'וואי, לופיטה ניונגו, רוברט פטינסון, שרליז ת'רון, אליוט פייג', בני ספדי (הפעם בכובע השחקן) ועוד ועוד.

סרטו היקר ביותר של נולאן עד כה (250 מיליון דולר תקציבו) עורר הדים ברחבי הרשת כשהידיעה על הפקתו התפרסמה באוקטובר האחרון, אך בוודאי גם אחד הבמאים הפופולריים בעולם מבין את הקושי בלעבד אפוס בן למעלה מ-2,700 שנה, שבסיסו הסיפורי נוכח בתרבות המערבית מאז ועד היום, מ"אחי, איפה אתה?" ועד "מוצאים את נמו". את שאלה קיומית זו נותיר לנולאן, שהחל לצלם את סרטו בפברואר האחרון, וצופה לו יציאה רשמית ב-17 ביולי של השנה הבאה, לא פחות. נמתין בסבלנות.

סרט חדש של מרטין סקורסזה

זוהי רק רשימה חלקית של הפרויקטים אליהם שמו של במאי העל מוצמד בימים אלו: ביוגרפיה מוזיקלית על להקת ה"גרייטפול דד"; עיבוד לספר העיוני "The Wager" בכיכובו של המוזה הוותיקה לאונרדו דיקפריו ("הזאב מוול סטריט" ו"השתולים" הם רק חלק משיתופי הפעולה הרבים ביניהם); סרט נוסף אודות ישו, אחרי סרטו מעורר המחלוקת מ-1989, "הפיתוי האחרון של ישו"; עיבוד לספרה של מרילין רובינסון, "Home", עבור אפל TV+, שוב בכיכובו של דיקפריו; ורעיון משותף של דוויין ג'ונסון ואמילי בלאנט לסרט מאפיה בהוואי בכיכובם - השניים הציעו לסקורסזה לביים, הוא לקח בתורו את ההצעה, והוסיף - תיראו מופתעים - את דיקפריו לקלחת.

מה מאלו עומד לקרות? מה לג'ונסון ולסקורסזה? אין לדעת, אבל בהתחשב בזמן הממושך שלוקח לרוב לבמאי "נהג מונית" ו"החבר'ה הטובים" לעבוד על פרויקט (את סרטו האחרון, "רוצחי פרח הירח" מ-2023, החל לפתח עוד ב-2016) - תהיו בטוחים שלא משנה מה האוטר בן ה-82 יבחר לעשות, זה הולך לקחת לא מעט זמן. למי שבכל זאת לא יכולים בלי המנה השנתית שלהם של מרטי, תוכלו לראות בימים אלו את הבמאי המפורסם בתפקיד עצמו ב"הסטודיו", סדרת הקומדיה המדוברת של סת' רוגן ואוון גולדברג לאפל TV+.

סרט חדש של קוונטין טרנטינו

אי אז, התוכנית של קוונטין טרנטינו לקריירה קולנועית הייתה לעשות 10 סרטים ולפרוש לחיים עצמאיים. אך מאז שיצר את סרטו התשיעי והמדובר "היו זמנים בהוליווד" ב-2019, זרמו הרבה מים בירדן: טרנטינו מיסד את הקשר שלו עם דניאלה פיק, הפך אב לשניים ולתושב קבע בתל אביב (ולאורח קבע ב"קפה זוריק"), מלמל כמה מילים בעברית שבורה, כתב שני ספרים מצליחים ובעיקר די נהנה לשכוח את אור הזרקורים.

"אני לא ממהר לקפוץ להפקה נוספת", אמר בפסטיבל סאנדנס בינואר האחרון, "אני עושה את זה במשך 30 שנים. בחודש הבא הבן שלי חוגג 5 ויש לי ילדה בת שנתיים וחצי. כשאני באמריקה, אני כותב. כשאני בישראל? אני 'אבא'". המסר החד וחלק הזה - שהתווסף לטענתו כי הוא רוצה לחזור לעשייה קולנועית כשלבנו יוכלו להיות זיכרונות של ממש מההפקה, מנכיח את העובדה שטרנטינו כאן כדי להישאר - בתל אביב, הכוונה.

מעריציו השרופים של טרנטינו קיבלו בשבועות האחרונים ידיעה מרגשת, מסקרנת ובעיקר מבלבלת (עיתוי יציאתה - 1 באפריל - בוודאי לא הועיל לכך): תסריט שכתב הבמאי ישמש כבסיס לסרט המשך ל"היו זמנים בהוליווד", שעתיד אולי להצטלם בקיץ הקרוב. בראד פיט ודיקפריו כנראה ישובו לתפקידיהם כפעלולן קליף בות' והשחקן ריק דלטון (בהתאמה), ובכיסא הבמאי יישב הפעם דווקא דיויד פינצ'ר ("נעלמת", "מועדון קרב", "שבעה חטאים" וסרטים מוצלחים אחרים).

מה לפרפקציוניזם השיטתי של פינצ'ר ולסרט האווירה החופשי של טרנטינו? וכיצד טרנטינו - שקנאי לתסריטיו ויצירתו (חפשו בגוגל את הסכסוך הארוך שלו עם אוליבר סטון לגבי "רוצחים מלידה") - הסכים לדבר? אין לדעת, אבל אם זו דרכנו לקבל עוד טיפה יצירה מצד אחד מגדולי הבמאים של ימינו - מי אנחנו שנתלונן?