"עשייה אמנותית חסרת פשרות": הבמאי אורי ברבש יקבל פרס מפעל חיים

50 שנה אחרי שהחל את דרכו המקצועית: הבמאי והיוצר הישראלי הוותיק אורי ברבש ("מאחורי הסורגים", "טירונות") יזכה לפרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר 2025 - שיערך ביום שלישי, ה-16 בספטמבר, כך הודיעה היום (שני) האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

"אורי ברבש, שמציין בימים אלה 50 שנה של יצירה, הוא אחד הבמאים הישראליים המוכרים והמשפיעים בקולנוע הישראלי", כתבה האקדמיה בנימוקיה לבחירה, "מאז שסרטיו שודרו לראשונה בטלוויזיה הישראלית ב־1975 ועד היום, ברבש ממשיך בעשייה אמנותית חסרת פשרות, שמשאירה חותם עמוק על התרבות הישראלית".

ברבש, שנולד בתל אביב ב-1946 לאם מורה ולאב בשירות הציבורי, נסע ללמוד קולנוע בלונדון לאחר סיום שירותו הצבאי בסיירת שקד (מאוחר יותר לחם כאיש מילואים במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה). משסיים את הלימודים, התגלגל ליצירת סרטים תיעודיים ודרמות טלוויזיוניות שהפנו זרקור לחלקים בחברה הישראלית שלא זכו לכך קודם לכן, כדוגמת "כאן לא גן עדן ואנחנו לא מלאכים" (1976) שעוסק בקיבוץ בימי ישראל הזונחת את גישתה הישנה ו"הילדים של שושנה" (1977), שעוקב אחר משפחה אומנת המטפלת בעשרה ילדים.

לאחר שזכה בפרס כינור דוד (פרס שהוענק ע"י "ידיעות אחרונות" ליוצרים חשובים בתחום התרבות עד אמצע שנות ה-80) על הדרמה הטלוויזיונית "חתום לכל החיים" (1979) וסרט הביכורים שלו "אות קין" (1982), קיבל ברבש את הפריצה הגדולה שלו עם הסרט "מאחורי הסורגים" - שיתוף הפעולה הראשון שלו (מיני רבים) עם אחיו התסריטאי והסופר בני ברבש, העוקב אחר מרד של אסירים יהודים וערבים (אסי דיין, מוחמד בכרי, ארנון צדוק וכו') בהנהלת בית הכלא הנוקשה בו הם נמצאים.

"מאחורי הסורגים" לא רק הפך להצלחה ביקורתית (גם הוא זכה בפרס כינור דוד, לצד הפרס הראשי בפסטיבל ירושלים הראשון) וקופתית עצומה בישראל, כשהביא לאולמות הקולנוע לא פחות מ-600 אלף צופים, אלא זכה לתהודה עולמית כבירה - כשהופץ ע"י אולפני וורנר ברוס. משם התגלגל, בין היתר, להשתתף בפסטיבל קאן ובפסטיבל ונציה - בו זכה בפרס המבקרים - ולמועמדות לפרסי האוסקר בקטגוריית הסרט הזר.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• כבוד מקומי: הפסטיבל הבינלאומי מקבל לשורותיו את בית הספר הישראלי המוערך
• "הגיע הזמן להיות יותר אמיצים": מאות קולנוענים דורשים מפסטיבל ונציה להתייחס למלחמה בעזה
• בזמן אמת, הסרטים שלו היו מושמצים. נראה שהגיע הזמן לשנות זאת

משם דרכו של ברבש שילבה בין הטלוויזיה לבין הקולנוע, כשהותיר את חותמו על שני התחומים, לא פעם ביצירות מפורשות פוליטית, שהעלו דיונים מחודשים בסטטוס קוו הישראלי ובאירועי השעה בארץ - ביניהם: "אחד משלנו" (בכיכובו של אלון אבוטבול, שהלך לעולמו במפתיע בחודש שעבר), "החולמים", "דרך הנשר", "מלח הארץ", "משפט קסטנר", "קו 300", "מילואים" והסדרה האייקונית "טירונות".

"זוהי גאווה גדולה לזכות בהוקרת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. אני מודה מעומק ליבי לכל היוצרים, הצלמים, השחקנים, העורכים, הגריפים, התאורנים, המפיקים והעושים במלאכת היצירה", אמר ברבש בהיוודע על זכייתו בפרס, "כולנו שליחי ציבור וחובתנו בימים נוראים אלו לשמור על ערכי מגילת העצמאות, להשיב את כל החטופים ומייד ולסיים את המלחמה האומללה. יצירה מקורית, חופשית, חסרת גבולות ופשרות היא החמצן לחברה דמוקרטית. בלעדיה אנחנו נידונים לחיות בשקר עם עצמנו". "במקום שבו נגמרות האפשרויות, שם מתחילה האומנות", חתם הבמאי את הודעתו בציטוט משירו של משורר היידיש אברהם סוצקובר.

לצד לימוד קולנוע בבתי הספר קמרה אובסקורה, בית צבי וסם שפיגל, פנה ברבש בעשורים האחרונים לעיסוק מוגבר בזיכרון השואה, דרך סרטים עלילתיים ("קאפו בירושלים") ודוקומנטריים כאחד ("הבחירה של ניצה", שזכה בפרס הסרט התיעודי בפסטיבל חיפה 2022). ב-2020 היה חתום הבמאי על סדרת הטלוויזיה "אזהרת מסע" - שיתוף פעולה בין נטפליקס, HOT וערוץ TV 2 הנורווגי - שזכתה רק לפני כמה חודשים לעונה חדשה ששודרה ברשת 13, "אזהרת מסע: אתונה".

כאמור, טקס פרסי אופיר 2025 יערך ביום שלישי, ה-16 בספטמבר בסינמה סיטי גלילות ואותו ינחו הקומיקאיות והשחקניות תום יער ושירה נאור.