הנוסעים: מה גרם לג'ניפר לורנס להשתתף בסרט כזה?

"הנוסעים" מצליח לסקרן בקטעים בודדים בלבד, סובל מעלילה איטית, צפויה ולא מתוחכמת כשהדיאלוגים האנושיים הינם נקודת האור הבודדה שלו. ביקורת

הנוסעים
הנוסעים | צילום: יח"צ

ג'ניפר לורנס היא אחת השחקניות הלוהטות בהוליווד כיום, ברזומה שלה סרטים כמו משחקי הרעב, אקס מן ואופטימיות היא שם המשחק, בזכותו גם זכתה באוסקר. כריס פראט, שמככב לצידה באחד הסרטים המדוברים של השנה, פחות מוכר אבל אולי הוא זכור לכם מפארק היורה ושבעת המופלאים. "הנוסעים" מציג עולם עתידני, רובוטים וספינת חלל עצומה. חלום או סיוט? תלוי את מי שואלים אבל אולי יום אחד המציאות יכולה להיות דומה מאוד למה שמוצג בסרט. השאלות כמה נהיה מוכנית להרחיק לכת ועל מה נהיה מוכנית לוותר עבור חיים חדשים תהדהד לכם בראש לא מעט. במאי הסרט, מורטן טילדום, מחזיק ברזומה לא גדול במיוחד כאשר הסרט המוכר ביותר שביים הינו "משחקי החיקוי".

 

מדובר בדרמה עתידנית הלוקה בחוסר נפח ואקשן אמיתי. במרכז העלילה עומדים ג'ים ואורורה, מכונאי וסופרת שעולים על ספינת חלל מפנקת בדרכם להתיישב על כוכב חדש, זאת מכיוון שכדור הארץ שלנו סובל מפיצוץ אוכלוסין. כל הנוסעים מורדמים אך התנגשות בלתי צפויה באסטרואיד גורמת לג'ים להתעורר בעוד נותרו 89 שנים עד להגעה ליעד הסופי. הוא נבהל ומנסה לחזור לתרדמת ללא הצלחה.

 

למשך זמן מה הוא מנצל את כל הטוב שיש לספינה העתידנית להציע, תאמינו לי שהייתם שמחים לבלות שם תקופה מסוימת, אך הבדידות לא מאחרת להגיע וגורמת לו לאבד את השפיות ולהזניח את עצמו. כאשר הוא מתבונן בנוסעים המורדמים הוא נתקל באורורה, מתחיל לחקור עליה ומתאהב. המצב הקיצוני בו הוא נמצא גורם לו בסופו של דבר לעשות מעשה שבמרכזו עומדת השאלה האם יכולה להיות הצדקה כלשהי למעשים אם הם נעשים מתוך ייאוש פנימי ודחף הישרדות?

 

עד למחצית הסרט, העלילה מתקדמת לאיטה והמתח מתחיל כאשר אורורה מגלה את המעשה הנורא שביצע ג'ים ותקלות נוספות שמגיעות בתזמון גרוע. יחד עם זאת, האקשן הוא לא באמת אקשן, המתח נגמר לפני שהספיק להתחיל והדילמה המרכזית מגיעה רק בסופו. הוא מזכיר קצת את טיטאניק וארמגדון, רק הרבה פחות מרגש ומציאותי.

 

הדברים החיוביים בסרט הינם הדיאלוגים האנושיים והשאלות שעולות במהלכו, כמו למה אדם מחליט יום אחד לקום ולעזוב הכל? ישנם קטעים מצחיקים במקצת ודיאלוגים מעניינים יחסית. העלילה מדגישה כמה הבדידות עלולה להיות נוראית ומדגימה שרובוטים וטכנולוגיה לעולם לא יהוו תחליף לקרבה אנושית, ומצד שני את היכולת של אנשים לשרוד ולהוציא את המיטב במצבים הגרועים ביותר.