לידיעת גל גדות: פליטת הפה שמעמידה את עתידו של בן אפלק כבאטמן בסימן שאלה

באטמן

 

 

להיות באטמן או לא להיות באטמן, זו השאלה:

גל גדות ללא ספק חוזרת לסרטי DC נוספים כוונדר וומן, אחרי שסרט ההמשך שלה נקבע רשמית לדצמבר 2019, אבל השמועות על עזיבתו של בן אפלק כבאטמן קיבלו תפנית מעניינת במהלך השבוע שעבר. בראיון לרדיו WEEI, השחקן זוכה האוסקר קייסי אפלק (״מנצ׳סטר ליד הים״), נשאל לגבי אותן השמועות על אחיו בן, וענה שהוא ״חושב שבן לא יעשה את הסרט הזה, מצטער״. ב״הסרט הזה״, קייסי התכוון לסרט הסולו המיועד של באטמן, שייקרא ככל הנראה ״הבאטמן״. מיד לאחר מכן קייסי המשיך וטען שהוא ״די המציא את התשובה שלו״, ומאז גם כמובן שהגיעו הכחשות מנציגיו של בן אפלק, אבל הסיטואציה נשארה די מעורפלת.

 

 

קייסי וידאו

המשך ליגת הצדק

השמועות התחילו לאחר שבן, שבמקור לוהק גם כתסריטאי ובמאי ״הבאטמן״, פרש משני התפקידים שמאחורי הקלעים, ונאמר שהוא כן יישאר בהפקה וימשיך לגלם את דמותו האייקונית של ה׳צלבן בגלימה׳. מאז DC הספיקו לצאת עם טריילר חדש ל״ליגת הצדק״, שמגיע לאקרנים בנובמבר הקרוב, ואותו הטריילר די הזיז את באטמן לשוליים - צעד תמוה תמוה ביחס לזה שהוא הדמות שאמורה לאחד את גיבורי-העל לליגה, ולעמוד בראשה. כשמחברים את כל הפיסות ביחד, כולל רישוטס מרובים ל״ליגת הצדק״, הסיכויים שלאחר ירידתו מהאקרנים של הסרט נשמע על ליהוק-מחדש לגיבור-העל הם סבירים למדי. אלו לא ממש חדשות משמחות בעולם הקומיקס, שכן בן הוכיח את הפוטנציאל שלו בתפקיד האגדי ב״באטמן נגד סופרמן״, מספיק כדי לתת לו הזדמנות קולנועית ראויה יותר להלחם בפשע בגות׳אם.

 

 

 

טריילר ליגת הצדק

טירת הזכוכית

 

 

 

מרוב זכוכיות לא רואים את הטירה:

לפני שבעצמה תטבול באוקיינוס סרטי הקומיקס כקפטן מארוול ב-2019, זוכת האוסקר ברי לארסון (״חדר״) הגיעה בסופ״ש האחרון למסך הגדול עם ״טירת הזכוכית״, הדרמה הקולנועית היא עיבודו של דסטין דניאל קרטון (״טווח קצר 12״, בו לארסון פרצה לתודעה) לספרה האוטוביוגרפי של ג׳נט וולס, המתאר את חייה במשפחה נוודית שבמשך שנים רבות התנהלה מחוץ ללופ החברתי-הכלכלי, ונעה בין בית נטוש אחד למשנהו.

 

אלכוהוליזם, אלימות משפחתית, עבר טראומתי, הזנחת ילדים, מחלות נפש, חייהם של יוצאי צבא, כל אלו הם רק חלק מהנושאים המוצגים בשעתיים עמוסות. מעל כל הטרגדיות האלו - ״טירת הזכוכית״ מציב דווקא את הקפיטליזם כגורם העיקרי שימנע מהאדם להיות חופשי ומאושר, כשהסרט לא משאיר מספיק מקום לעצמו בשביל להכנס לעומק הטענה, או לשלל האספקטים השונים ששואף לעסוק בהם. גם דמות הגיבורה ג׳נט בחייה הבוגרים (לארסון) לא נשארת עם מספיק זמן מסך מאוזן ביחס לפלאשבקים מעברה, והתהליך הסופי שלה מוכרע בסצנה לא מגובשת שמחבלת ביופי הפוטנציאלי של הסרט. אך הסרט כושל במיוחד בלהבהיר האם הוא מחזיק במודעות מלאה לגבי משקל המאורעות האיומים שלו או לא.

 

 

 

תמונה וודי הארלסון

טירת הזכוכית/רוטן

בכל זאת אין למהר לוותר על ״טירת הזכוכית״, לפחות לא בהמשך בצפייה ביתית: יש לו כמה רגעי בימוי מעניינים המלווים במרחבי נוף מהפנטים של אמריקה היפה, ואנסמבל שחקנים, בינהם וודי הארלסון ונעמי ווטס, שנותנים את כל כולם בתצוגות לא פחות ממבריקות ומרגשות.

 

נצחון העגבניות הרקובות:

דרמות כמו ״טירת הזכוכית״ נשענות רבות על בסיס הביקורות עליהן בכדי להביא את הקהל עד לבתי הקולנוע, והקיץ הזה אותן ביקורות הוכיחו את עוצמתן בכל הנוגע לרווחים של הז׳אנרים השונים. הקיץ כולנו עוקבים באובססיביות אחר ממוצעי הציונים באתר Rotten Tomatoes לפני שנכריע האם לעשות את דרכנו לאולם הקולנוע או לא. שיטת האתר היא על-פי אחוזים המייצגים את מספר המבקרים המובילים ברחבי העיתונות והאינטרנט שהעניקו לכל סרט ציון של מעל ל-60, וממוצעים אלו נוטים לככב בכותרות גדולות, וככל הנראה להשפיע במידה לא מועטה על הרווחים הנמוכים של הוליווד הקיץ.

 

״טירת הזכוכית״ למשל, עומד על 49% בלבד, ובהתאם לזאת - הכניס בקושי 5 מליון דולר בסופ״ש הפתיחה שלו, על אף כוח אנסמבל הכוכבים שלו. לעומתו, מוקרן במקביל ״אנאבאל 2״, שכבר גרף למעלה מ-80 מליון. ״אנאבל 2״ הוא סרט פריקוול (!) לסרט פריקוול (!) של סרט אימה (!) ועוד מדורג R (!) - מצרכים למתכון של כשלון כלכלי אוטומטי - אך הוא זכה לחיבת המבקרים, ועומד על 68%, ציון מכובד ביותר ביחס למקביליו בז׳אנר. לזכות הפרנצ׳ייז של "לזמן את הרוע״ יש לציין כי כל מה שקשור אליו מצליח להרוויח בגדול.

 

בגזרת ה׳קומדיות הפרועות שעוקבות אחר חבורת נשים׳ - אין ספק שהעגבניות עשו את שלהן הקיץ: Girls Trip הגיע משום מקום הישר אל זרועות פתוחות של 88%, ועם למעלה ה-114 מליון, אך ביחס אליו אפילו סקארלט ג׳והנסון לא הצליחה להציל את ״לילה קשוח״, שעשה חצי באחוזים ופחות מחצי בהכנסות. במקביל לבנות המצחיקות, ״בייבי דרייבר״, סרט הפשע-המוסיקלי של אדגר רייט, הפך ליקיר הקיץ של המבקרים עם 94%, ועם למעלה מ-175 מליון בקופות - יותר מרווחיהם של כל סרטיו של רייט ביחד עד כה. ״ולריאן ועיר אלף הכוכבים״ של לוק בסון ו״המגדל האפל״, העיבוד לספרו האהוד של סטיבן קינג, שניהם עם אחוזים מינימליים ב-RT והכנסות מינימליות ביחס לציפיות מהם.

 

 

לילה קשוח

ספיידרמן

דווקא בעניין הבלוקבאסטרים הענקיים קשה עוד לבחון את השפעתו של Rotten Tomatoes. ״וונדר וומן״ ו״ספיידרמן: השיבה הביתה״ זכו לממוצע יוצא דופן עבור סרטי גיבורי-על, עם 92% כל אחד - ובהחלט מוכיחים את כוחם בקופות, כשהנסיכה האמאזונית כבר עברה את ה-800 מליון, וספיידי עושה את דרכו לשם אחריה. לעומתם, ״כוכב הקופים: המלחמה״, החלק השלישי בטרילוגייה של הקוף סיזר, קיבל שבחים רבים עם 93%, אך בקושי הצליח להחזיר את התקציב שלו. מהכיוון ההפוך, ״גנוב על העולם״ ואוהבי-הבננות הצהובים נמצאים בדרכם לרווחים עולמיים של כמליארד (!) דולר, עם בסה״כ 61% יציבים באתר. יותר מזה, ״המומיה״ של טום קרוז ספג מכות ביקורתיות קשות עם 16%, וכיכב עם למעלה מ-405 מליון.

 

 

ספיידרמן תמונה

סיום

ייתכן וכשלקהל העולמי יש היכרות מוקדמת כבר עם הפרנצ׳ייז - הוא כבר יודע למה לצפות, ומסתמך יותר על ההייפ הכללי שעובר מפה לאוזן, ובעיקר על מה שהוא ספג משיווק הסרטים. בדיוק כמו בשנה שעברה כשהקהל רץ בהמוניו לחזות בג׳וקר האייקוני ב״יחידת המתאבדים״ המושמץ על-ידי המבקרים, ששווק בהצלחה רבה בצבעוניות אינטנסיבית. במקרים האחרים, הקהל נהנה משיפוט ופרשנות המבקרים, ובעיקר בוחן האם הסרטים הרשימו אותם ביותר או פחות מציון של 60.