"משימה בלתי אפשרית: התרסקות" - טום קרוז בשיאו
הסרט השישי בסדרת הסרטים המצליחה מציג סצנות אקשן אדירות שהופכות אותו לבלוקבאסטר קיצי שחייבים לראות, אך תסריט בעייתי מונע ממנו מלהפוך ליצירת מופת • ביקורת סרט
קשה להאמין, אבל עברו 22 מאז יצא "משימה בלתי אפשרית" לבתי הקולנוע. סרט האקשן האדיר שביים בריאן דה פאלמה הציג לעולם את סוכן ה-IMF אית'ן האנט, שהפך לימים לא רק לדמות המזוהה ביותר עם טום קרוז אלא גם לאחד המרגלים המפורסמים בתולדות הקולנוע.
הסרט, שהיה הצלחה מסחרית מסחררת עם הכנסות של יותר מ-457 מיליון דולר, הפך לסדרת סרטים ששמרה על רמה גבוהה, ועם השנים הפכה לאחת מסדרות סרטי האקשן המוצלחות ביותר שיש.
בחמישי האחרון עלה "משימה בלתי אפשרית: התרסקות", הסרט השישי בסדרה, לאקרנים בישראל. העלילה מתרחשת אחרי אירוע "אומת הנוכלים", הסרט הקודם בסדרה. אחרי הנפילה של הסינדיקט קם ארגון חדש בשם "השליחים", המתכנן לפוצץ שלוש פצצות גרעיניות בירושלים, מכה והוותיקן במטרה לקדם סדר עולמי חדש.
האנט ושותפיו לות'ר (וינג ריימס, "ספרות זולה") ובנג'י (סיימון פג, טרילוגיית הקורנטו, "מסע בין כוכבים"( נשלחים כדי לעצור את אותו ארגון, אך המפקדים בוושיגנטון מסרבים לסמוך על האנט ושותפיו ומצמידים אליהם את אוגוסט ווקר (הנרי קאוויל, סופרמן ביקום הנוכחי בסרטי D.C), סוכן CIA בכיר. כשאילסה (רבקה פרגוסון, "המלכה הלבנה), סוכנת ה-MI6, מקבלת משימה שמתנגשת עם זאת של האנט, הדברים הופכים מסובכים אף יותר.
את הסרט ביים כריסטופר מקווארי. הקולנוען אמריקאי החל את הקריירה כתסריטאי, ואף זכה באוסקר על התסריט שכתב ל"החשוד המיידי". מקווארי הפך לבמאי הראשון שמביים שני סרטים בפרנצ'ייז אחרי שביים גם את הסרט הקודם בסדרה - "אומת הנוכלים" - שהראה שאולי הכישרון שלו כבמאי גדול יותר מהכישרון שלו כתסריטאי.
הסרט הזה בהחלט מאשש את הטענה הזו. "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" מציג סצנות אקשן אדירות, מהטובות והסוחפות ביותר בסדרה ומהמרהיבות שנראו בקולנוע מזה הרבה הזמן. זה מתאפשר כי מקווארי מבין שאקשן טוב מקורו במבע הקולנועי ולא באפקטים.
נכון, יש בסרט אפקטים בשפע כיאה לבלוקבאסטר הוליוודי בסדר גודל כזה, אבל הדגש הוא על המבע הקולנועי. הצילום האדיר של רוב הארדי ("אקס מכינה", "העולם שאחרי: הכחדה"), שמאפשר לנו ממש להרגיש את קרוז גם כשהוא חוטף וגם כשהוא מחטיף, משתלב בצורה מעולה עם העריכה המעולה של אדי המילטון ("קינגסמן: השירות החשאי", "אקס-מן: ההתחלה"). מקווארי מחבר את זה נהדר עם הפסקול (בסטייל שמזכיר מאוד את נולן, אך רחוק מרמתו של הבמאי הדגול) והתוצאה היא סרט אקשן שמזכיר בסגנונו ובחזותו סרטי אקשן מתור הזהב של הז'אנר בשנות ה-90.
לצד הבימוי הבאמת נפלא של הסרט עומד התסריט שלו, שרחוק מאוד מלהיות טוב. מקווארי, שכתב את "החשוד המיידי", אחראי לאחד הטוויסטים הקולנועיים הגדולים בהיסטוריה של הקולנוע- אבל אם נשפוט לפי הסרט הזה נראה שהוא נואש לשחזר את ההישג.
התסריט של "משימה בלתי אפשרית" מלא בטוויסטים, אבל הרבה פחות מוצלחים מזה של "החשוד המיידי". לא רק שחלקם לא הגיוניים, הם סובלים מהמחלה הכי נוראית שהכלי הקולנועי הזה יכול לסבול ממנו - הם צפויים.
גם בשאר האלמנטים החשובים התסריט של מקווארי רחוק מלהצטיין. סצנות האקשן נהדרות, אבל מעבר לחיבור הרגשי להאנט (שנבנה כבר במשך כמה סרטים) אנחנו לא באמת מרגישים כאן משהו. רוצה לומר, זה יפה, זה מרהיב אבל זה לא מותח ובטח לא מרגש.
השחקנים בסרט (ברובם) עושים עבודה מעולה. הנרי קאוויל מספק כאן הופעה מצוינת בתור סוכן ה-CIA הקשוח אוגוסט ווקר, וזאת למרות כתיבה קלישאתית למדי של דמותו. גם רבקה פרגוסון נהדרת כהרגלה. הפתעה נעימה במיוחד היא "האלמנה הלבנה" (ונסה קירבי, "הכתר") שעושה כאן עבודה טובה בתפקיד שמוסיף המון צבע לסרט.
בגזרת ההופעות המאכזבות אפשר למצוא את אלק בולודווין, שלא מקבל יותר מדי חומר לעבוד איתו אבל גם לא מפגין את היכולות שאנחנו מכירים ממנו, וגם את אנג'לה באסט שעושה כאן את אחד התפקידים הגרועים בקריירה שלה (ולהזכירכם, מדובר בשחקנית שלקחה חלק ב"גרין לנטרן").
עם כל הכבוד לבימוי, הכתיבה ושאר הקאסט, "משימה בלתי אפשרית" זה קודם כל טום קרוז- ובסרט הזה הוא פשוט בשיאו. קרוז התעקש לבצע את הפעלולים בסרט בעצמו (ואף נפצע במהלך הצילומים), והאמת? כשרואים את סצנות האקשן המסובכות שכוללות קפיצה מגגות, טיפוס על הרים ועוד כל מיני פעלולים מסובכים קשה להאמין שגבר בן 56 ביצע אותם. הידיעה הזו מוסיפה המון להזדהות שלנו עם האנט.
החלק האחרון של הסרט פוגע מעט בתוצאה הסופית, שכן הוא מוגזם לחלוטין ובא לשרת מטרה אחת - להציג את האנט והאידאולוגיה שלו באור הכי חיובי שאפשר, גם אם זה לא מתיישב עם ההיגיון של הסרט או של העולם בכלל.
בשורה התחתונה "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" הוא חוויה קולנועית מרהיבה בזכות סצנות אקשן עוצרות נשימה. נכון, הוא סובל מתסריט בעייתי מאוד שפוגע בו מעט ומונע ממנו מלהפוך ליצירת מופת אמיתית והשוואות לסרטים כמו "מקס הזועם: כביש הזעם" או "האביר האפל" הן מגוחכות, אבל כן מדובר באחד מסרטי הקיץ הטובים ביותר שתראו השנה.
