שלטון הג'חנון • מה חשבנו על "הדיקטטור"?

אם הגעתם לכאן כדי לקרוא ביקורת עניינית, אובייקטיבית ונושכת - אתם לא ממש במקום הנכון. זה הזמן להודות שאני פשוט חולה על סשה ברון-כהן, ושהיה לי ברור שאני אתאהב ב"הדיקטטור" בדיוק כמו שהתאהבתי בשלושת הסרטים הקודמים שלו - "עלי ג'י", "בוראט" ו"ברונו".

את "הדיקטטור" ראיתי בהקרנת הבכורה הארצית, במסגרת טקס הפתיחה של הפסטיבל הבין-לאומי ה-14 לסרטי סטודנטים שנערך בתל אביב, ביום שבו בית המשפט במצרים שלח למאסר עולם את "הדיקטטור" שלהם, חוסני מובארק. אבל אדמירל גנרל אלאדין, דמותו החדשה של כהן, הוא לא מאלה שייתנו לשים אותם מאחורי הסורגים. בטח שלא לכל ימי חייו.

אלאדין, השליט הכל יכול של המדינה הדמיונית וואדיה, הוא פרודיה מאוד מוצלחת על המגוון הרחב של המנהיגים המשוגעים שהסתובבו ועדיין מסתובבים פה באזור. מקדאפי הוא לקח את מדי הצבא הלבנים עם העיטורים ואת שומרות הראש הסקסיות, מאחמדינג'אד את הכמיהה לנשק גרעיני ("רק שהטיל יהיה עם קצה מחודד, ולא עגול", גם אם זה פוגע ביכולתו המבצעית), ומהנסיכים בסעודיה ובמפרץ את אוסף מכוניות הספורט שמחכה לו בחניה של ארמונו המפואר.

הנה, תראו בעצמכם את הטריילר המטורף לסרט:

צחוק צחוק, ברצינות

האידיליה נסדקת כשטאמיר, דודו של אלאדין אותו מגלם בן קינגסלי, זומם להפיל אותו מהשלטון, וגרוע מכך - מוכן להפוך את וואדיה למדינה דמוקרטית כדי להתעשר ממכירת הנפט שבשטחה. כל זה כשברקע ביקורו המתוקשר של אלאדין בניו יורק, שם הוא אמור לנאום בעצרת האו"ם ולספר לעולם מה הוא באמת חושב על הסנקציות שהוטלו עליו ועל ארצו.

המרוץ של אדמירל גנרל אלאדין נגד השעון כדי לסכל את המזימה של דודו, בסיוע מדען הגרעין הראשי שלו נדאל שלמעשה כבר "הוצא להורג" בהוראתו, הופך לקומדיה מטורפת וקורעת מצחוק, כמו שרק כהן יודע לעשות. לצד הומור גזעני ובדיחות גסות על איברי מין ועל הפרשות, הסרט צוחק גם על סוגיות רציניות כמו דיקטטורות במזרח התיכון, קפיטליזם דורסני והביטחון של ארצות הברית בכך שהיא משמשת דוגמה ומופת למדינה דמוקרטית, חופשית ונאורה.

הצופים הישראלים בסרט יצחקו אפילו יותר. ככה זה כשכהן דואג להגיד את המילה "שטן" ולהוסיף יריקה בכל פעם שהוא מזכיר את ישראל, וכשהשפה של וואדיה היא בעצם עברית שבורה - ממש כמו הקזאחית של בוראט ב"שיחות הנפש העמוקות" עם המפיק השמן והשעיר שלו אזמט בגאטוב.

"הדיקטטור" הוא הסרט הטוב ביותר של סשה ברון-כהן. לא מדובר אמנם ביצירת מופת אמנותית, אבל הרי לא בשביל זה תלכו לצפות בקומיקאי היהודי-בריטי המטורף על המסך הגדול. המטרה היא בסופו של דבר להתגלגל מאושר בכיסא המרופד, ואת זה אתם תקבלו ובגדול. אה, ועשו לעצמכם טובה. קחו זוג מכנסיים להחלפה אחרי הסצינה של המסוק, כי אתם לגמרי עלולים להשתין על עצמכם מרוב צחוק. שיהיה ג'חנון!

>>>  החברים של הדיקטטור סשה ברון כהן בראיון

>> רודן קאן: הדיקטטור גם בפסטיבל הסרטים

>>> לעוד תרבות ובידור