ניקולס קייג' מבעית במשחק נהדר, ובכל זאת - "Longlegs" הוא סרט מפוספס
לסרט האימה החדש דווקא היה פוטנציאל די גדול, והוא אפילו מצליח לספק כמה רגעי בהלה מוצלחים. ואולם, בחלקים מסוימים הוא נעשה תלוש ולא מחובר, והצפייה מסתיימת עם תחושת החמצה קלה. בקיצור, חכו שיגיע לסטרימינג | ביקורת קולנוע
שנת 2024 מספקת לנו לא מעט סרטי אימה ודואגת למלא את היומנים של חובבי הז'אנר. אחד הסרטים שזכה לתשואות וביקורות נלהבות עם הילה של שלמות שאופפת אותו הוא "Longlegs" (רגליים ארוכות). רבים המתינו בסבלנות קצרה להגעתו למסכים הגדולים, ואפילו ב"רוטן טומטוס" הוא קיבל ציונים של 100%. אך באותה נשימה כדאי לזכור שמספרים לבדם לא מספרים את הסיפור כולו, כי גם אם הביקורות נשמעות כמו שירי הלל - זה עדיין לא אומר שזה באמת ככה. לא תמיד.
"Longlegs" משחזר את הנוסחה המוכרת של סרטי אימה עם תמות על-טבעיות. למרות שנדמה שהנושא כבר נסחט יותר מלימון תמים בלימונדה, מסתבר שהוא עדיין מצליח לגרום לצופים לקפוץ מהכיסא ולבדוק מה קורה מתחת למיטה רגע לפני השינה. כנראה שיש משהו בתת הז'אנר הזה שפשוט לא מתיישן ומצליח בכל פעם מחדש לעורר חרדה בקרב הצופים.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- 18 שנים אחרי: דיסני מפתחים סרט המשך ל"השטן לובשת פראדה"
- ניסה לזרוק חפץ לבמה - הזמרת איימה בתביעה: "תוציאו את הזבל הזה"
- אנימה בצל המלחמה, בסימן השבעה באוקטובר: תוכנית פסטיבל אנימיקס
הסרט לא מבזבז זמן בהקדמות ארוכות, וכבר מהרגע הראשון הצופים נחשפים לעולם מטריד. סצנת הפתיחה מציגה נוף חורפי יפה ורגוע לכאורה, אך מהר מאוד מתברר שמשהו אינו כשורה. ילדה קטנה יוצאת מתוך ביתה, לבדה, באמצע שום מקום, אחרי ששמעה רעשים מוזרים ופוגשת באדם תמהוני ומוזר למראה. סצנה זו מייצרת אווירה של אי-נוחות, מסתורין, ומרמזת על האימה שעתידה להתרחש.
העלילה מתמקדת בסוכנת FBI בשם לי הארקר (מייקה מונרו) המקבלת לטיפולה תיק לא מפוענח של מקרי רצח שבוצעו על ידי רוצח סדרתי. הארקר חוברת אל הסוכן הוותיק קרטר (בלייר אנדרווד) ויחד הם נחשפים לסיפורי זוועות ולמקרי מוות קשים, ההופכים את החקירה למסובכת יותר. ניקולס קייג' מגלם את לונגלגס, גבר מבוגר, חיוור עם שיער ארוך ומראה מקריפ בהופעה מטרידה למדי, אך זמן המסך שהוקצה לו מוגבל - וחבל.
הנוכחות של קייג' כל כך חזקה והתפקיד יושב עליו כל כך טוב, שקשה שלא להרגיש שיש כאן החמצה של הזדמנות. סגנון המשחק המוגזם של קייג', שלעתים נתפס כמופרז, מדויק כאן בצורה מפתיעה והדמות מותאמת היטב לכישוריו הייחודיים, ומשתלבת באופן מושלם עם סגנון המשחק המוגזם והתיאטרלי שלו. מונרו מצליחה אף היא להעביר היטב את הדמות המוזרה והמורכבת עם שילוב הבעות הפנים מוצלחות, דיבור מוזר והתנהלות לא רגילה. אלה הופכים את הדמות שלה למסקרנת ולפרקים אף משעשעת.
יש בסרט כמה רגעי בהלה מוצלחים (וגם כאלו שפחות), ובשילוב עם פס-הקול הם תורמים לאווירה המפחידה. ואולם, העלילה סובלת מחוסר בהירות וקוהרנטיות. הסרט מציג אלמנטים מסתוריים ועל-טבעיים, אך נכשל בקשירתם לכדי משהו שלם.
הקשר בין דמותו המטרידה של ניקולס קייג' לבין הסיבה שבגינה הוא בוחר במשפחות מסוימות להיות לו לקורבנות, נותרת עמומה. סצנות שונות נראות כאילו הן מרחפות בחלל ריק, ללא הקשר ברור לעלילה הכללית. הציפייה היא אמנם במינימום להגיון פנימי בעולם של הסרט, אך "Longlegs" עושה קצת ברדק. בסיומו, הצופה נותר עם תחושה שחלקים משמעותיים מהפאזל העלילתי פוזרו ברוח, כאילו ישנן סצנות שנגזרו בשלב העריכה ללא התחשבות בהשפעתן על הבנת הסיפור.
בסופו של דבר, "Longlegs" הוא סרט שלא ממש מצדיק את חווית הצפייה הקולנועית. הוא אמנם מספק פה ושם רגעי אימה, אך עדיין חסרים בו חיבורים של כמה קצוות. אלו היו הופכים אותו, אולי, לחוויה בלתי נשכחת. עדיף לחכות עד שיגיע לשירותי הסטרימינג, או פשוט לצפות שוב ב"משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" כדי לראות את ניקולס קייג' במיטבו.