"צאי מזה" מנסה להיות קצת קומדיה וקצת מותחן פסיכולוגי, אבל יוצא לו מבולגן
הניסיון השאפתני של זואי קרביץ מוליד תוצאה מעורבת, ואמנם הבמאית הצעירה מציגה יכולות מרשימות, אך בכל הקשור לאיזון בין הז'אנרים - פחות • מי שדווקא כן הפתיע הוא השחקן צ'נינג טייטום, שמציג כאן יכולות שלא ראינו ממנו בעבר | ביקורת קולנוע
לפי הסטטיסטיקות, הקהל האמריקאי מעדיף לצפות באולמות הקולנוע במותחנים פסיכולוגיים. לעומתו, הקהל הישראלי מעדיף את הצחוקים והדאחקות, ולראיה - סרטים שנחשבים בעיני רבים כדביליים כמו "גולסטאר: מרוסקים", מוכיחים את עצמם כמוצלחים למדי. ולמרות זאת, כשמגיע אל בתי הקולנוע בישראל סרט שמנסה לשלב אמירה חברתית, הציפיות בקרב הקהל המקומי דווקא עולות ובמיוחד כשמדובר בסרטה הראשון של זואי קרביץ (הבת של) כבמאית.
אי-שם בשנת 2017, כשהחלה קרביץ לעבוד על הסרט המדובר, היא ליהקה אליו את צ'נינג טייטום בתור הכוכב ראשי. האהבה בין השניים החלה לפרוח על סט הצילומים ומן הון להון - באוקטובר האחרון השניים התארסו. הזוגיות הפוטוגנית של השניים גם גלשה היישר לקידום הסרט, ובפרמיירות שונות ברחבי העולם השניים לא הסתירו את האהבה שלהם על השטיח האדום.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- הריאיון של הפוליטיקאית הבכירה נקטע בשידור חי: "שחררו את פלסטין!"
- כחודשיים אחרי שנפל מהבמה - השחקן שחזר: "חשבתי שזה הסוף"
- הגרסה המחודשת של "ספר הג'ונגל" עשתה לנו דוב על הלב
"צאי מזה" הוא קומדיה שחורה משולבת במותחן פסיכולוגי, ומתמקד במלצרית קוקטיילים דלת אמצעים בשם פרידה (נעמי אקי). במהלך משמרת באירוע גיוס כספים יוקרתי, סלייטר קינג (טייטום), מיליארדר צעיר וסקסי, מזמין את פרידה להצטרף אליו ואל חבריו לחופשה חלומית על אי בודד שבבעלותו. פרידה, שנפלה בקסמיו עוד מהרגע הראשון, מסכימה ללא כל היסוס.
האי שטוף השמש המלא בכל תענוגות החיים מתגלה אט אט כמקום בעל אופי אחר לגמרי, ודברים מוזרים מתחילים להתרחש בו. פרידה מתחילה לפקפק במציאות שלה ומגלה שהחופשה המושלמת היא לא בדיוק חופשה ובטח לא מושלמת. היא מבינה שכדי לצאת בחיים מהאי, היא צריכה לנקוט בפעולות אמיצות ומסכנות חיים.
ב"צאי מזה", הניסיון השאפתני של זואי קרביץ לשלב מותחן פסיכולוגי עם קומדיה מוליד תוצאה מעורבת. הבמאית הצעירה אמנם מציגה יכולות בימוי מרשימות, אך בכל הקשור לאיזון בין הז'אנרים - פחות.
הצילום והעריכה בסרט הם ללא ספק נקודות החוזקה שלו. הם נעשו בצורה טובה מאוד ומוקפדת, ויוצרים אווירה מתוחה, מסקרנת ומטרידה. עם זאת, הקצב הבלתי-אחיד של הסרט הוא בעיה בפני עצמה. "צאי מזה" מתחיל ונבנה בצורה איטית, שכנראה לא הייתה מפריעה ליהנות ממנו, אם רגע השיא שלו לא היה מסתיים כל כך מהר. השליש הראשון של הסרט מצליח לבנות את הדמויות בצורה מעמיקה שמאפשרת לצופה להתחבר אליהן, אך ברגע שהסרט מגיע לנקודת רתיחה הוא נכנס להילוך גבוה מדי.
רגע השיא שאמור להיות הרגע הגדול שלו, מגיע מהר ונגמר מהר - מה שיוצר תחושה של אנטי-קליימקס מעצבנת ומפוספסת. נדמה שקרביץ ראתה את קו הסיום ורצתה כבר לחצות אותו, ולא חשוב באיזה מחיר. כל ההקדמה וההשקעה בבניית הדמויות והאווירה בתחילת הסרט לא מתגמלות בסופו של דבר, וזה מותיר תחושה של החמצה, שמונעת מהסרט לממש את הפוטנציאל המלא שלו.
אלמנט נוסף שפוגם בנרטיב אלו הרגעים הקומיים. למרות שחלקם די משעשעים, הם שברו את המתח שנבנה מסביב בקפידה. החלק הקומי יוצר דיסוננס אצל הצופה, כאילו הסרט מתלבט לאיזו מבין שתי הזהויות הוא שייך. לצד הרגעים הקומיים יש לא מעט חורים בעלילה ושאלות שיישארו כנראה ללא מענה.
ולמרות כל הנ"ל, נראה שהביצוע הטכני של קרביץ מרמז על כישרון אמיתי מאחורי המצלמה. הבחורה יודעת איך לבנות בית קולנועי, אם כי היא עדיין צריכה ללמוד איך למלא אותו ברהיטים שמתאימים כמו ספה אדומה השנויה במחלוקת (תצפו ותבינו).
נקודה חיובית חייבת ללכת לכיוונו של הארוס הטרי של קרביץ. תצוגת המשחק של צ'נינג טייטום מפתיעה ומשכנעת והוא חושף צדדים חדשים ביכולות המשחק שלו שלא ראינו בעבר. הכימיה הטבעית שלו עם יתר השחקנים מוסיפה אמינות לסיפור ולכל המתרחש על המסך.
"צאי מזה" הוא סרט מבטיח אך לא מושלם. קרביץ מוכיחה יכולת טכנית גבוהה, אך התחושה היא שהבמאית הצעירה עדיין מחפשת את קולה הייחודי. עם ניסיון נוסף וחידוד הראייה הקולנועית, יש סיכוי שנראה ממנה יצירות מגובשות יותר. בינתיים, זהו סרט קיץ מהנה שמציע רגעים מרתקים לצד כאלו שפחות, ומשאיר את הצופה עם מעורבות וסקרנות - אבל גם עם קצת טעם חמוץ בפה.