מה מניע את דניאל עמרם, שורף התפילין מבני ברק?

כדי להבין את הרקע לתמונות שריפת התפילין ומה שעומד מאחוריהן, צריך לחזור רגע לאחור אל דניאל עמרם, ילד דתי מבני ברק, תלמיד ישיבה שמרגיש שהחיים האלה לא מתאימים לו.

"תמיד סבלתי מכך שלא קיבלו אותי ואת השוני שלי, תמיד הסתכלתי על דברים אחרת", הוא מספר. "נגיד כשהיה ויכוח על אמונה בישיבה, אמרו שאסור לשאול שאלות ואני לא הסכמתי. הרוב לא קיבלו את זה וסבלתי מחרמות. חטפתי הרבה מכות מההורים, מהרבנים. אלימות, השפלות. רק בגיל 18 הגיע השינוי התפיסתי, כשהייתי יכול לצאת משם. בהתחלה מתחבאים, מחליפים בגדים בתחנות דלק. עברתי דרך קשה בדרך אל החופש שלי".

הדרך של דניאל אל החופש כללה פניה של 180 מעלות. הוא התחיל בהפגנות מחאה כנגד חוק המרכולים והכפייה הדתית, והלך והקצין עד הרעיון לשרוף תפילין קבל עם ואומה. "זה היה אקט נפשי, אחרי שהיינו בהפגנה והבנתי שהדת שולטת בנו באמצעות הרגש. הרגשתי שמנצלים את זה שאני מייחס חשיבות לתפילין והחלטתי לשרוף אותם. לא ידעתי שזה ייצור כזאת מחאה אבל אני מאד גאה בזה".

הדרך הפרובוקטיבית של דניאל עוררה כצפוי סערה גדולה, שרק תידלקה אותו ביתר מוטיבציה. הוא החליט על אקט נוסף, וזאת בתקופה נפיצה ממילא בחברה הישראלית, עם ויכוחים מתלהטים על כפייה דתית ומשבר הגיוס.

התגובות לא איחרו לבוא, החל מאזהרות של עוברים ושבים, דרך ויכוחים קולניים, ועד גילויי אלימות. חמוש בחומרים הטעונים דניאל חוזר לדירתו הקטנה והשכורה בבני ברק - שם הוא מתגורר לבדו עם כלבו קאי - ולוחץ על "פוסט" בפייסבוק. הסרטון צבר צפיות ותגובות רבות - רובן מזועזעות. "ההורים יכעסו עליי", הוא אומר, "אבל הם יידעו שבחרתי בדרך שלי".