הצד האפל של הסופרים שאתם הכי אוהבים

1. צ'ארלס דיקנס

אין דרך אחרת לומר את זה אבל צ'רלס דיקנס היה בעל מחורבן. מעבר לתחביב המוזר שלו, רדיפה אחרי רוחות רפאים כחבר במועדון הרפאים בלונדון וחיפוש גופות בגשר ווטרלו סתם בשביל הפאן, המחבר של "אולבר טוויסט", דיוייד קופרפילד", "בין שתי ערים" ועוד החליט להיפרד מאשתו כשניסה לאשפז אותה בכפייה. השמועות אומרות שגם נהג להשפיל את אשתו מול חבריה והתעלל בה פסיכולוגית, וככל הנראה לא מצא חן בעיניו שהיא נראתה עייפה אחרי הלידות. הם היו נשואים שני עשורים והיא ילדה לו עשרה ילדים אבל הוא עזב אותה כשרצה לממש את הרומן שלו עם השחקנית הצעירה אלן טרנאן.

2. נורמן מיילר

נורמן מיילר זכה פעמיים בספר פוליצר, וידוע בעקבות רומן הביכורים שלו, "העירומים והמתים". במהלך חייו טיפח תדמית קשוחה במיוחד. הוא שתה אלכוהול בכמויות מופרזות ועישן סמים שונים, נאבק במתאגרפים מקצוענים והיה ידוע כמתנגד נלהב נגד התנועה לשחרור נשים.  נשמע כמו קסם? ובכן, הוא התחתן שש פעמים ונולדו לו תשעה ילדים. הוא דקר את אשתו השנייה, וכמעט הביא למותה במסיבת שיכורים כי העירה לו שהוא רב עם האורחים.

3. לואיס קרול

קרול שהתפרסם בכתיבת "אליס בארץ הפלאות" התאהב בבת חברתו אליס מגיל שלוש, והציע לה נישואים כשהייתה בת 11. לאחר ההצעה הוא כבר לא הורשה לראות את הילדה, אך קיבל אישור לתת לאליס עותק של כתב היד שיהפוך להרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות, כמתנה לחג המולד. אף על פי שמעולם לא דווח על התעללות פיזית, קרול נחקר על מספר רב של תצלומים של נערות צעירות עירומות באוסף הפרטי שלו. הוא גם הרגיש לא נוח בקרב מבוגרים, והעדיף תמיד את חברתם של נערות וילדים. הוא נשאר רווק לכל החיים.

4. ויליאם ס' בורוז

מחבר הספר "ארוחת צהריים עירומה", ירה באשתו והרג אותה בזמן שהיה שיכור ושיחק במשחק של ויליאם טל. הוא כיוון לירות בכוס על ראשו של חברו, אך מטרתו הייתה נמוכה מדי, אף על פי שהיה ידוע כבעל נשקים רבים והיא מתה כמעט מייד. בורוז התגורר אז במקסיקו, משם הוא ברח חזרה לארצות הברית ומעולם לא ריצה את עונשו המלא בגין הרצח. הוא גם התנסה בכל סוגי הסמים, ספרו הראשון ג'אנקי, שיצא לאור בשנת 1953, מתאר בגוף ראשון את חייו של מכור להרואין אבל עם זאת, הוא היה חביב על בריות רבות. הזמרת פטי סמית, התוודתה שהיתה מאוהבת בבורוז, שהיה הומוסקסואל מוצהר. הוא הטביע מושגים רבים כמו "רוק כבד", "בלייד ראנר" וגם "תנועת השחרור ההומוסקסואלית".

5. אדגר אלן פו

בגיל 26 התחתן אלן פו עם וירג'יניה אליזה קלם, בת דודתו בת השלוש עשרה, שמתה כעבור 11 שנים בגיל עשרים וארבע. למרות שהיא הייתה ילדה צעירה, אדגר היה מאוהב בה מאוד, ומותה הפתאומי השפיע עליו למשך שארית חייו וטרם רבות ליצירותיו. קלם סבלה משחפת במשך חמש שנים, מה שגרם לה לדמם בריאותיה ומפה. שפע הנשים המתות והמתים בכתיבתו ונוכחותם של דם וגופים מדממים ביצירותיו נתפסים כסימנים להמשך ייאושו מאובדן אשתו.

6. תיאודור גייזל

אין ילד בעולם שלא מכיר את דוקטור סוס, ותיאודור גייזל הוא האיש שהפך את ילדותם של ילדים רבים בעולם למאושרת, אבל הסופר ידע גם לאמלל. הוא בגד באשתו הלן כשהייתה מרותקת למיטה בסרטן סופני, עם אודרי דיימונד, שהייתה חצי מגילו. איך הלן לקחה את החדשות? היא התאבדה, ופחות משנה לאחר מכן הפכה אודרי לגברת מייזל גייזל ושילחה את ילדיה לגור עם קרובי משפחה, פשוט משום שגייזל שנא להיות בסביבה של ילדים וזה עוד הרבה שנים לפני הסגרים של הקורונה.

7. הנס כריסטיאן אנדרסן

מחבר "בת הים הקטנה", "בגדי המלך החדשים" ו"הברווזון המכוער" אהב לאונן. תנסו לא לחשוב על זה בפעם הבאה כשאתם מקריאים לילדים שלכם סיפור. אנדרסן הודה כי נהג לצאת עם נשים ולחזור הבייתה במהירות על מנת לענג את עצמו כשהוא חושב על הדייט שלו. מחבר ספרי הילדים גם נהג לשלם לזונות על מנת לשוחח איתן ולאחר מכן הוא היה חוזר הבייתה להמשך החגיגה, המימוש היה לא לידן. אם היו מגיעים אליו חברים הוא היה מתגנב לחדרו על מנת לגעת בעצמו ולשחרר קצת מהמתח. יומנו מלא בתיאורים של הניסויים האינסופיים שלו בהנאה עצמית. לפחות אף אחד לא מת מזה.

8. וילאם גולדיניג

מדובר בסופר שכתב את אחד הספרים המפורסמים בעולם, "בעל זבוב", שמספר על חבורת נערים על אי שמתחלקת לקבוצות רצחניות וחוזרת לפראות של תקופת האבן. זה רומן שמזמין לאחר קריאתו, דיון על מוסר והצד האפל של האדם, משהו שהסופר ויליאם גולדינג מסתבר שמכיר היטב. לדברי גולדינג עצמו, כשהיה סטודנט בן 18, הוא ניסה לאנוס ילדה בת 15 בשם דורה. התקיפה אירעה כמה שנים לאחר שהשניים נפגשו לראשונה, כשגולדינג חזר הביתה משנת הלימודים הראשונה שלו באוקספורד. לטענת גולדיניג דורה הייתה כבר סקסית מאוד ושהוא "ניסה לאנוס אותה ללא כוונה", וכל הזמן הם "נאבקו כמו אויבים בצחוק". זה נגמר רק כשהוא התעייף ואמר לה: "אני לא מתכוון לפגוע בך" וברגע שהוא עצר היא ברחה וניצלה.

9. המרקיז דה סאד

האיש שבזכותו המילה "סאדיזם" (הפקת הנאה מגרימת סבל לזולת) נכנסה לשפה וידוע בזכות ספריו " 120 ימי סדום" ו"ג'סטין", נכלא מספר פעמים לאורך חייו בגין עבירות מין ומת בבית משוגעים. למרות שהיה נשוי ועם ילדים הוא חיי חיים מלאי שערורייות ונשלח לכלא פעמים רבות בגלל התעללות בזונות. בשנת 1772, הוא ומשרתו הואשמו בסדום והרעלת זונות. השניים ברחו לאיטליה ונידונו למוות בהעדרם. הוא שוחרר במהלך המהפכה הצרפתית אך נעצר שוב ומאוחר יותר נשלח לבית משוגעים שם נפטר בשנת 1814. דה סאד השלים חלק גדול מכתיבתו כשהוא כלוא אך לפני שהפך לאסיר, הוא חי את חייו בחופשיות מלאה כשהוא נאמן למוטו שלו: "אל נא תתאפק. צפצף על החוקים, על המוסכמות ועל אלוהים."