האם ביטול החוק להגנת הספרים טוב לצרכנים - ולסופרים?

לפני חודשיים בוטל החוק שאסר על מכירת ספרים חדשים, לפי דרישתה של שרת התרבות מירי רגב. אז המבצעים חזרו אבל האם זה באמת טוב לצרכני הספרים? פינת "המפצח"

תולעת ספרים
תולעת ספרים | צילום: יח"צ

יוכי ברנדס, אחת הסופרות הנמכרות והמצליחות בישראל בעשור האחרון, מרוצה מאד ששוב מוכרים ספרים לפי משקל. ביטול החוק שאסר מכירת ספרים חדשים במבצעים החזיר לדבריה את החיים לענף הספרים.

 

יונתן יבין כתב שבעה ספרי ילדים, שני ספרי נוער ושלושה ספרי מבוגרים, ובניגוד לברנדס הוא לא מבין איך אפשר למכור ספר שעבדת עליו ארבע שנים ב-25 שקלים.

 

לשני הצדדים טיעונים טובים, לכולם צריכה להיות האפשרות לרכוש ספר אבל לא במחיר של הזניית היצירה. מעבר לטיעונים האידיאולוגיים יש נתונים ועובדות כלכליות - שאיתם, יותר קשה להתווכח.

 

פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה, היה ממנסחי החוק להגנת הספרים. כדי להבין את הדברים של קנדל לא צריך להיות כלכלן אבל כן צריך להכיר טיפה את מבנה שוק הספרים.

 

את רוב הספרים שאנחנו קוראים אנחנו קונים באחת משתי הרשתות- צומת ספרים וסטימצקי. יחד הן שולטות ב-36 אחוזים משוק הספרים. דואופול קוראים לזה והוא לא נגמר בהפצה. בצומת ספרים מחזיקות שתי הוצאות ספרים גדולות: לכתר ומודן שהתמזגו רק לאחרונה יש שליש מצומת, ולהוצאה הגדולה בישראל, כנרת זמורה ביתן יש עוד שליש. גם בסטימצקי מחזיקה הוצאה, לידיעות ספרים עשרה אחוזים מהרשת. ולמה זה חשוב? כי שני הכובעים האלה שהם חובשים במקביל מו"ל מצד אחד ובעל רשת חנויות מצד שני יוצר שוק קטן שהופך ליותר ויותר ריכוזי ופחות תחרותי.

 

התשובה של קנדל מגובה בנתונים: בזמן שמחיר הספרים היה מוגן ע"י החוק, גדל חלקן של חנויות הספרים הקטנות וירד חלקן של שתי הרשתות.

 

חנות הספרים של אמנון פורת, הייתה פעם אימפריה ספרותית אלא שהיום אחת החנויות העצמאיות הגדולות בארץ היא בעיקר בית קפה. הצרות של אמנון צריכות לעניין אתכם, כי כשהוא ושאר חנויות הספרים הקטנות ימותו סופית בגלל המבצעים, צומת וסטימצקי לא יחשבו פעמיים ויקפיצו מחירים.

 

בסיפור של המבצעים כל אחד רואה את הנתונים שכדאי לו לראות. אלא שכדי לבחון מה משרת את האינטרס הציבורי מנתה השרה רגב וועדה מקצועית שהסתמכה על נתונים מכל סוגי המולים והחנויות, אלא שבניגוד להצהרות הפופוליסטיות של רגב היעדר המבצעים, העובדה שהספרים החדשים נמכרו במחיר מלא, לא הביאה כמעט לירידה בכמות הספרים שנמכרו. גם ההכנסות של כלל המו"לים לא פחתו. אולי רק של הגדולים.

 

שרת התרבות והספורט, מירי רגב
שרת התרבות והספורט, מירי רגב | צילום: חדשוות 10

מחיר ממוצע של ספר עלה רק בשקל וחצי. ומה באשר לסופרים? גם הם לא הפסידו מביטול המבצעים. בשנת 2013, לפני כניסת החוק, הועברו לכלל הסופרים בישראל עשרים ואחד מיליון שקל תמלוגים. ומה קרה אחרי החוק? שגם ב-2015 קיבלו הסופרים את אותו הסכום בדיוק.

 

ומה עשתה רגב עם המסקנות של הוועדה שאותה היא מנתה? רגב זרקה אותן ישר למגרסה, יחד עם ארבעה מיליון ספרים מיותרים שמושמדים כאן מדי שנה, בעיקר בגלל שיטת המבצעים.