50 שנה אחרי חורף 73': שיר חדש על ילדי חורף 23'
הזמרת אודיה והראפר איזי חברו לשיר בשם "חורף 23'", אותו כתבו והלחינו על המלחמה הקשה המתחוללת בימים אלו בישראל • אודיה: "אני בחורה של מילים - אבל בשבועיים האחרונים היה לי קשה למצוא אותן" • איזי: "הייתי חייב לדבר עם אלוהים לנסות להבין למה הוא איפשר לזה לקרות"
ישראל במלחמה: אין מי שלא מכיר את השיר "חורף 73'" שכתב שמואל הספרי על הדור שנולד לאחר מלחמת יום הכיפורים. הילדים כבר בגרו והתגייסו לצה"ל, אולם 20 שנים לאחר המלחמה - אז בוצע השיר לראשונה - הם מבקשים מהוריהם לקיים את ההבטחה לשלום ולהביא את היונה עם העלה.
בדמיון מצמרר למלחמה ההיא, כמעט בדיוק 50 שנים אחרי אותו יום כיפור ארור, פרצה מלחמת "חרבות ברזל" עם מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס. גם הפעם הופתענו. גם הפעם זה קרה בעיצומו של החג. גם עכשיו מספר הנופלים והנרצחים בלתי-נתפס. גם הפעם זה קרה בסתיו, של שנת 23'.
לכתבות נוספות:
- שאנן דוהרטי נגד כוכב הרשת שטען כי סייע לשחרור החטופות: "חולני"
- הקומיקאי מתח ביקורת חריפה נגד ישראל ונגד הסיוע של ארה"ב
- לוסי: "מקבלת מבול של הודעות אלימות וגזעניות, הודעות נאצה ואיומים"
הזמרת אודיה והראפר איזי חברו לשיר בשם "חורף 23'", אותו כתבו והלחינו יחד עם נתי אבידן. "אנחנו הילדים של חורף 23'", שרים השניים, "חמלה ששרפו לה את הבית, מוסר שערפו לו את הראש, בצער רב ויגון קודר, פתאום המנהיגים שלי הפסיקו לדבר". עוד הם שרים כי "מישהו למעלה נרדם בשמירה, ולך תספר לעולם מה קרה כאן, ומי יאמין לצרת ההסברה, כמו יתומים".
"אני בחורה של מילים", מסרה אודיה עם צאת השיר, "אבל בשבועיים האחרונים היה לי קשה למצוא אותן. וגם כשמצאתי, שאלתי את עצמי לא פעם מה הטעם בהן בכלל ובמוזיקה בימים כאלה. כתבתי ומחקתי, קצת התביישתי שבתוך כל הטירוף הזה אני מעזה לגעת בפסנתר".
אלא שאז, כמו רבים מהקולגות שלה, היא נסעה לאחד הבסיסים ברחבי הארץ כדי לשמח את החיילים, ושם גילתה "מה כוחה של המוזיקה בימים אלה", כלשונה. "האורות שהיו שם. השמחה המדבקת של החיילים. החוויה הייתה אחת מהעוצמתיות שחוויתי בחיי.
"אני מרגישה תלמידה באחד מהשיעורים הכי מטורפים שלנו כעם. לא ברור לי מה השיעור ולא ברור לי למה המחיר הכבד. יש לי הרבה שאלות. בא לי לדבר עם אבא. מתפללת שנדע ימים טובים יותר ולא נדע עוד אבדות".
גם איזי מסר כמה מילים עם צאת השיר, וסיפר: "בשבוע אחד יצא לי לשבת עם הדר בכר בבית החולים סורוקה. גיבורה שאיבדה את אימא שלה ואחיה. אבא שלה אבידן נפצע קשה. שמעתי סיפורים בחוות רונית משורדי הנובה שחלקם נפצעו בגוף וכולם שם נפגעו בנפש.
"הלכתי להלוויה של גיל אבניף בחור צעיר שהיה מגיע להופעות שלי ושמעתי את המשפחה שלו מספידה אותו. כולם כל כך טהורים. כאלה אנשים טובים. הייתי חייב לדבר עם אלוהים לנסות להבין למה הוא איפשר לזה לקרות. אני כנראה לעולם לא אבין. אבל הייתי חייב לפרוק".
חורף 23'
אני זוכרת שפחדתי לעזוב את הדירה
שמישהו למעלה נרדם בשמירה
ולך תספר לעולם מה קרה כאן
ומי יאמין לצרת ההסברה
כמו יתומים
אני זוכרת שאחי שאל אותי איפה אלוהים
ואני שאלתי מי בכלל דואג לחיילים
זוכרת שתרמנו להם אוכל ובגדים
לא היה שמאל ולא היה ימין
מצלצלת לאבא והוא לא זמין
בצער קשה פי מיליון להאמין
שיש אלוהים בבתי העלמין
אנחנו הילדים
של חורף עשרים ושלוש
חמלה ששרפו לה את הבית
מוסר שערפו לו את הראש
בצער רב ויגון קודר
פתאום המנהיגים שלי הפסיקו לדבר
הרסו לי את השבת והמשיח מאחר
זוכרת שהימרנו על מתי זה יגמר
בא לי לדבר עם אבא
על כל מה שעבר היום
שוב אני מרגיש לבד
אבא תעשה מקום
מישהו מקשיב למעלה
מישהו בכל מקום
יישאר איתי לעד
ויגשים לי ת'חלום
ריבונו של עולם אם נדבר גלויות
לפעמים אין לי כוח לחיות פה
בוא תגיד לי מה הגעתי לעשות פה
כי זה פאקין חלום בלהות יו
לא הבנתי מה? ניסת ללמד אותי שיעור?
רצית לספר לי מה מותר ומה אסור
מה? כאב לך על כל מה שקרה ביום כיפור
אז אני לא אשם ובטח לא הרוב
נשבע לך באבא שהלב שלנו טוב
אני ראיתי מקרוב ת'ילדה שלא הבינה
למה ת'לקחת לה ת'אח ואת האימא
אני ישבתי עם החבר'ה על הדשא
ואני מתפלא שהם הצליחו לדבר
אבל אף אחד שם לא חיפש ת'אקשן
אבא כל אחד מהם איבד איזה חבר
אומרים שאתה אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד
אז בוא תעזור לי לקום מתוך ייאוש שנאה וגם עצב
מספרים על גאולה שתבוא אני בינתיים רואה רק חורבן
אז בוא תדבר איתי אבא לפני שתיקח גם אותי מכאן
בא לי לדבר עם אבא
על כל מה שעבר היום
שוב אני מרגיש לבד
אבא תעשה מקום
מישהו מקשיב למעלה
מישהו בכל מקום
יישאר איתי לעד
ויגשים לי ת'חלום
הרמנו ת'ראש והורדנו ת'כובע
לצבא הקדוש למלאכים של הנובה
לדמעות בעוטף על ילדי הדרום
ששרדו לספר את מה ששרתי היום