"חברים שרים קורין אלאל" היה ערב חד פעמי. הרגשנו שותפים לאירוע היסטורי

לכל ישראלי יש לפחות שיר אחד בפלייליסט הפרטי של חייו שעומדת מאחוריו הזמרת והיוצרת המוערכת קורין אלאל. אלאל, שמציינת חמישה עשורים של עשייה מוזיקלית מרשימה ויוצאת דופן, חגגה אמש (שבת) את יום הולדתה ה-69 במופע הסוגר את פסטיבל "צלילי חורף" לציון 66 שנים להקמת היכל התרבות בתל אביב. בהפקה משותפת של המון ווליום והיכל התרבות הצליחה אלאל, בליווי רשימה מרשימה של חברים מהתעשייה, לגעת בתחנות המוזיקליות החשובות של הקריירה הענפה שלה ולהעניק לקהל הופעה מדהימה שאורכה כשעתיים.

בתחילה עלתה לבמה עלמה גוב, שביצעה יחד עם אלאל וערן צור את "תמונה בכחול". אני מודה שהביצוע הזה פחות עבד והרגיש צולע ולא מאוזן, אבל באותה הנשימה אי-אפשר היה להתעלם מההתרגשות הרבה שאחזה בגוב נוכח המעמד, ולדעתי הערב החל להשתפר מעט כשגוב עברה לבצע את "ימי הפרח ואהבה". אחריה עלה אריק סיני לבצע את "דרך הכורכר", אותו הלחינה אלאל, ואת "שיר בכיף", כשאלאל וצור מוסיפים לו עוד נפח. מבחינתי, הערב התחיל באמת כשאלאל נעמדה באמצע הבמה כשהיא אוחזת בגיטרה, וביצעה את הלהיט האייקוני "הטבעת נפלה". עושה רושם שהמוזיקאית הענקית הזו, שעברה בקיץ הליך רפואי מורכב ומתמודדת עם סרטן הלבלב, התגעגעה לחיבוק של הקהל שלה, והגעגוע היה הדדי.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• בין הפטיש לסדן: בלוגרי האירוויזיון בדילמה מוסרית. אל תשפטו אותם
• הכוכבת בביקורת על משתתפי האוסקר: "הלוואי שכולם היו עונדים סרט צהוב"
• בצל המחלה - סלין דיון במסר אופטימי: "אני נחושה לחזור לבמה"

צור נזכר בערגה בהיכרותו עם אלאל ובתחילת דרכם המוזיקלית, והשניים ביצעו יחד את "מותק". ברי סחרוף הצטרף אף הוא לשיר, ואיחל מזל טוב: "איזה כיף שיש אותך בעולם!", קרא לעברה בחום. בהמשך ביצע סחרוף את "אין לי ארץ אחרת", והקהל היה מהופנט. מדובר בביצוע לא פחות ממבריק, בעל ניחוחות אוריינטליים שמתחברים בהרמוניה מושלמת לצלילי הגיטרה החשמלית. אין מה להגיד, סחרוף מומחה בחיבורים מסוג זה. הוא המשיך עם "לחיות", שהרגיש נאמן מאוד למקור, וירד מהבמה לצלילי מחיאות הכפיים הסוערות של הקהל הנלהב.

הקונספט הזה של "חברים שרים קורין" לא זר לאלאל: לפני כ-26 שנה היא ביצעה מופע שכזה, שהפך בהמשך גם לאלבום מצליח. זה לא פשוט לקחת שיר של אמן בסדר גודל שלה ולהעניק לו גוון משלך, קל וחומר כשהיא נמצאת יחד איתך על הבמה. לכן, אלאל בחרה סביבה רשימת אמנים מכובדת, ומוזיקאים מחוננים, שעמדו במשימה הזו בהצלחה רבה. היא הצליחה להרכיב את כל חלקי הפאזל הענק הזה בחינניות השמורה לאנשים שהמוזיקה זורמת בעורקיהם.

הערב המשיך עם הזמרת הילה רוח הנהדרת שביצעה את "פירמידות של כאב", ועם קרולינה, שעלתה לבמה באלגנטיות מלכותיות, וביצעה בצורה מרשימה את "אמור לי" ואת "קשר הירח" המצמרר. איזה גרוב עולמי ומהמם יש ליוצרת הזו. אני מקווה שהיא תפתיע אותנו עם חומר חדש בקרוב. אמן נוסף שהצטרף גם הוא לחגיגה המוזיקלית בהיכל התרבות הוא אסף אמדורסקי, שביצע את "תן לי קצת ממך".

בכלל, המופע הזה הוא הוכחה שלא רק הקהל אוהב ומפרגן לאלאל - אלא גם חבריה בתעשייה מעריכים מאוד את פועלה ואת עשייתה בתחום. בהמשך העניק אמדורסקי ביצוע פנטסטי ללהיט "שיר לשירה", ובסיום השיר עלה לבמה אביתר בנאי שביצע את "מעיין" ואת "התעשייה האבירית" המצוין. בנאי כמו בנאי יודע לספר סיפור, והצליח לתפוס את כל יושבי האולם.

=

מיד אחר כך באה נגה ארז המדהימה, והעניקה ביצוע פאנקי בלתי נשכח ללהיט "ארץ קטנה עם שפם". משם, המשיכה ל"זן נדיר", כשכל הקהל הצביע ברגליים וקם בהתרגשות. בהמשך ביצעו אלאל וצור את "כשזה עמוק" המרהיב. התבאסתי שבנאי בחר שלא לבצע אותו, אבל מבינה את השינויים שהוא חווה מבחינה מוזיקלית מאז שעבר תהליך חזרה בתשובה. בסיום הביצוע, המנהל האומנותי חיים שמש הגיש לאלאל זר פרחים, והיא פנתה לקהל ואמרה: "זה בשביל כולנו. כל אחד מקבל עלה, כל אחד מקבל אלאל".

את הערב בחרה אלאל לסיים עם השיר "אי שם בלב", והאמנים שהופיעו יחד איתה כל הערב שבו לקדמת הבמה ועטפו אותה באהבה. משהו באופטימיות המתוקה של השיר הזה, ובבחירה לסיים איתו את המופע, הקסים אותי. הערב הזה הרגיש כמו אירוע היסטורי מבחינה מוזיקלית, ואני לא היחידה שחושבת כך. ביציאה מהאולם שמעתי עשרות אנשים נלהבים ונרגשים, מה שלא קורה בכל מופע. כולי תקווה שאלאל תחלים במהרה, ותמשיך להפתיע את הקהל הנאמן שלה עם עוד שירים וחיבורים מוזיקליים על זמניים.