אחרי 20 שנות חברות: דואט ראשון למירי מסיקה וקרן פלס
גם אנחנו התבלבלנו, אבל מסתבר שלשתי המוזיקאיות המובילות - שידועות גם כבסטיות כבר שנים - אין ולו שיר אחד שבו הן שרות יחד. כעת, הן שחררו את "שתי גדות" והקדישו אותו לזכר חברה של חברתן, אשר נרצחה בשבת הארורה. "געגוע למי שהיינו וחלומות על מה שעוד נוכל להיות"
קשה להאמין, אבל בכל הרפרטואר העשיר של מירי מסיקה וקרן פלס לא קיים ולו דואט אחד משותף. החברות הטובות שהכירו בבית הספר "רימון" והפכו עם השנים לשתיים מהזמרות והיוצרות המובילות בישראל, אמנם התארחו האחת אצל השנייה בהופעות ובביצועים, וכמובן שפלס אחראית לכמה מלהיטיה הגדולים של מסיקה - אבל שיר משותף לא היה. עד עכשיו.
הבוקר (שלישי) שחררו השתיים את השיר "שתי גדות", אותו ביקשו להקדיש ליונת אור ז"ל - תושבת בארי שנרצחה בביתה בשבת הארורה. יונת, הסבירו פלס ומסיקה, היא חברה טובה של חברתן כרמית. את השיר כתבה פלס למסיקה לפני מעט יותר מ-12 שנים.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- שלגיה ובת הים הקטנה עונות למבקרים: "קשה להיות נשים באור הזרקורים"
- אדל בריאיון: "אף אחד לא יכול לשיר את השירים שלי כמוני, נקודה"
- סטטיק בשיר מחאה: "אתה עוד קורא לי הנאצי? נתתי לילד ת'סוף של המים"
"זה השיר הראשון שלנו יחד. עד כמה שזה ישמע מוזר, מעולם לא הקלטנו דואט", סיפרו השתיים. "אנחנו חברות למעלה מ-20 שנה, כמעט אחיות, לפעמים אפילו יותר. כשלאחת נשבר הלב שתיים בוכות וגם את רגעי האושר האישי חלקנו בשתיים.
"שירים נכתבו פה וזרמו לשם דרך קולה של מירי, מהפסנתר של קרן, הולידו מסע משותף שלא ברור איך היינו שורדות את החיים בלעדיו. 'שתי גדות', כמו מסע ההתבגרות הפרטי והקולקטיבי שלנו, עבר גלגול שלם והשלים מעגל. עכשיו הוא פה, עם געגוע למי שהיינו וחלומות על מה שעוד נוכל להיות.
"'כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות...' שיר על חברות תמימה, במציאות מצלקת, והתחייבות להמשיך לחיות למרות הכול, להיות האור ולהאיר כפליים, בשביל כל אלה שכבה אורם".
"שתי גדות" | מילים ולחן: קרן פלס
עם קשת בשיער כמו שהיינו ילדות
כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות
הכוכבים הפנו מבט כשהסתכלת
איך הבנים בתחתונים יורדים לים
שם התמכרת אל האסור, הלא ברור, האי אפשר,
העד הסוף הזה הטוב המרסק
תמיד בלבלת אותם, בטור שרקו מתחת לחלון שלך
פרחו בך לחיים אפרסק
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות
רק את נשארת אותו דבר,
אותה הקשת בשיער
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות
היה לנו מספר מזל כזה שמבקשים איתו
דברים שרק אפשר לחלום בלב
והשירים היו עולם שמסתובב כמו קרוסלה
הכאב היה כאב היה שמחה
גילית איתי את הפריחה הראשונה שלי
חיכית איתי בתחנה כשהם הגיעו לאסוף
את הבנות הצדדיות של המושב עם שיר קטן
ועם סיכוי גדול לשיר אותו בסוף
ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה
היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה
והסודות היו סודות היו סודות היו שדות
רק את נשארת אותו דבר,
אותה הקשת בשיער
כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות
קלענו לאותה המטרה
היינו שתיים הוא שבר אז כל אחת לפי תורה
והפרידות היו צורבות היו שורפות היו יפות
רק את נשארת אותו דבר
אותו העצב בצוואר
כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר
והשדות היו שדות