הזרקור: האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

נועם בתן – "אהבות ליום אחד"

"אני בן 23 מרעננה. תמיד הייתי מחובר למוזיקה. כשהייתי צעיר והלכתי להופעות הרגשתי שאני נמצא בצד הלא נכון של הבמה בתור קהל. האהבה שלי למוזיקה תפסה תאוצה כשהשתתפתי במחזמר של עיריית רעננה שלקחה תלמידי בית ספר שישתתפו בו. השתתפתי בתוכנית "אביב או אייל" ומשהו שם קרה לי, התפוצץ ממני משהו שהיה צריך להשתחרר. הגעתי שם למקום השלישי".
ספר לנו על השיר "אהבות ליום אחד".
"השיר נכתב עם דולב רם ופן חזות. החיבור הראשוני איתם התרחש בתקופה של 'אביב או אייל', הם שפטו בשלבים האחרונים. חברה משותפת חיברה בינינו. היתה שיחת טלפון טובה ולקח זמן עד שנפגשנו לכתוב ביחד אבל כשכבר נפגשנו זה קרה בטבעיות ובזמן הנכון. השיר עצמו נכתב מהר, ככה דולי ופן עובדים. כתבנו את השיר ביחד ובערב כשחזרתי הביתה שיפצתי אותו מעט שיתאים לעולם שלי. הוא יצא מדויק להפליא והם הצליחו לתפוס את מי שאני".
הקשיבו לשיר "אהבות ליום אחד" של נועם בתן
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-86-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_vn1jvzi3' duration='178']

עוד במדור המוזיקה
מבזקי מוזיקה
כל מדורי הזרקור עם האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

מיוחד לט"ו באב: שופטי ה"אקס פקטור" בביצוע מיוחד לשיר "אף אחת"

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"אני חושב שכבר אין ז'אנרים, הכל מעורבב אחד בתוך השני. פעם הכל היה ברור, היתה מוזיקה שהושפעה ממוטיבים יווניים או פרסיים והיום כל אחד מביא פיוז'ן שמתאים לו. אני חושב שזה שיר שנכנס תחת הקטגוריה של פופ רוק, אבל זו הגדרה רחבה מאוד. השיר הבא שאני עובד עליו הוא בכלל אפרו ביט. יש לכל אמן הרבה צדדים אבל אני משתדל לא לבלבל את הקהל על ההתחלה".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"בכנות, לפני כמה שנים הייתי אומר שאני רוצה להיות הזמר הכי גדול בארץ ולהופיע בכל המקומות הכי גדולים. היום זה שם אבל בשילוב של משהו נוסף. אני רוצה להתפרנס בכבוד אבל יותר חשוב לי שאוהב את המוזיקה שאני עושה. חשוב לי יותר לאהוב את עצמי ולהיות באיזון עם החיים שלי, עם משפחה טובה ובית קרוב לטבע. צריך לדעת לאזן בין הקריירה לבין בריאות נפשית. בגדול אני הכי רוצה להמשיך להיות שמח בחלקי".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"מטבע הדברים אני שואף לעבוד עם האנשים הכי גדולים וחזקים בתעשייה אבל ככל שהם יותר גדולים הם יותר עסוקים. בסופו של יום יש הרבה יותר אמנים גדולים ממני, אני רק בתחילת דרכי. המפיקים הגדולים עובדים עם האמנים הגדולים וממש קשה להיכנס לתודעה. הקושי הראשוני הוא שהמפיקים האלה יפנו לך זמן ולהיכנס לפלייליסטים הגדולים. אני כותב את השירים שלי וקושי גדול נוסף הוא היצירה. יש פעמים שהיצירה באה בקלות אבל לרוב זו עבודה קשה כי אתה רוצה לשמור על האמת שלך. בתור יוצר אתה תמיד צריך לעבור תהליכים רגשיים כדי שיהיה לך מה להגיד. זה עולם לא פשוט ויש המון אי ודאות, צריך ללמוד לחיות עם זה".

רונן פרי – "ראשון שני שלישי"

"אני בן 38 מתל אביב. מגיל צעיר אני מנגן וכבר אז הבנתי שכתיבה, הלחנה והפקה זה מה שמעניין אותי. למדתי ברימון כמה שנים כדי להתמקצע. הייתי חבר בכל מיני הרכבים לאורך השנים כשהייתי צעיר יותר. מאוחר יותר הבנתי שאני רוצה לשיר את השירים שלי. הוצאתי אלבום ראשון לפני חמש שנים, הוא נקרא 'אם מישהו שואל' בהפקה של אייל קצב. אחרי האלבום התחלתי לאסוף חומרים לאלבום שני. לפני הקורונה יצאו שני שירים מהאלבום החדש והם קיבלו השמעות יפות ברדיו. היה איזה מומנטום וחשבתי שאני נמצא במקום טוב אבל אז הגיעה הקורונה ופתאום הכל נעצר. במהלך הקורונה כתבתי עוד הרבה שירים".
ספר לנו על השיר "ראשון שני שלישי".
"השיר נכתב בהשראת יצחק קלפטר ואת השיר הפיק אדם בן אמיתי. יש בשיר שלי ציטוט מהשיר 'דמיון חופשי' של קלפטר: 'זה רק שנינו יחד עם קצת דמיון חופשי'. אני אוהב את השיר הזה ותמיד הזדהיתי איתו כי הוא מתאר  פנטזיה לא ממומשת על מישהי שהוא רוצה וזה נשאר רק בדמיון. לקחתי את הרעיון וניסיתי לתת לו זווית חדשה – לשיר על מישהו שנמצא בתוך מערכת יחסים אבל הוא מדמיין איך הקשר הזה יחזיק מעמד שנים קדימה ואיך לעבוד בשביל להחזיק את הקשר ולא לאבד אותו".
הקשיבו לשיר "ראשון שני שלישי" של רונן פרי
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-88-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_a4dfykb0' duration='175']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"מבחינה מוזיקלית זה שילוב של הרבה דברים. אני סופג המון סוגי מוזיקה ויש לי הרבה השראות מז'אנרים שונים. כששואלים אותי מה הסגנון שלי אני עונה פופ רוק ישראלי, אבל זה לא אומר כלום בעצם. ההשפעות הכי גדולות שלי מהמוזיקה הישראלית הן החברים של נטאשה, ברי סחרוף, אסף אמדורסקי, שלום חנוך, מתי כספי וכמובן יצחק קלפטר".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"החלומות שלי פחות קשורים למספרים וליעדים סטטיסטיים, זה יותר להרגיש שאני מצליח להגיע עם השירים שלי והמוזיקה שאני כותב ללבבות של אנשים. בעוד עשרים או שלושים שנה כשתשאל מוזיקאי מה ההשפעות שלו, הייתי רוצה שהשירים שלי יהיו אחד הדברים הראשונים שעולים לו בראש. אני רוצה להשאיר חותם כמו שהשאירו אצלי".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"הקושי הראשון והכי גדול הוא התקשורת. המדור הזה ממש מקדם זמרים חדשים אבל רוב הערוצים המסחריים, העיתונים הגדולים ואתרי האינטרנט כמעט ולא נותנים חשיפה לאמנים חדשים. אני מניח שזה מגיע משיקולי רייטינג וכסף. אני מרגיש שלפני הרבה שנים היו הרבה יותר הזדמנויות לאמנים חדשים, היו תוכניות אירוח בטלוויזיה ונתנו להם הזדמנות. היום אין כמעט כלום. גם תחנות הרדיו מצמצמות השמעות של אמנים חדשים למינימום. אני מבין את זה אבל כל אחד צריך להתחיל איפשהו. הקושי השני הוא כלכלי. היום האמן עושה הכל לבד וחשוב למצוא את האיזון בין הרצונות והחלומות שלך ובין העולם הפרקטי, וזה לא הצד החזק של האמנים. יש עוד קושי וזה שהיום המוזיקה לא תופסת מקום חשוב אצל הצעירים כמו פעם. יש כל כך הרבה גירויים מסביב. כשהייתי ילד מוזיקאים היו הדבר המרכזי, היום אני לא בטוח שזה ככה".

נפתלי קון - "כפרה על הכסף"

"אני בן 47 וגדלתי בנצרת עילית שהיום נקראת נוף הגליל. זו פריפריה מאוד קטנה והיה קשה מאוד. כל מה שעשיתי בתור ילד היה לשיר וזה היה המפלט שלי מהעיר הקטנה שלקח אותי למקומות אחרים. הייתי סוג של ילד פלא והופעתי עבור הסוכנות היהודית ברחבי העולם כדי לגייס כספים לישראל. היום אני עושה גם פרסומות וקריינות ברדיו, אני כל הזמן משתמש בקול שלי. בעבר הייתי חתום בחברות התקליטים NMC ובהליקון, עשיתי את הדרך הסטנדרטית אבל הם רצו לקחת אותי למקומות שלא התאימו לי. הוצאתי לפני חמש שנים אלבום שהפיק אותו משה לוי האגדי. כתבתי שיר בשם 'לעוף' שריטה רצתה מאוד לאלבום שהפיק לה עברי לידר ואז משהו נכנס בי והרגשתי שאני מוסר את שיר חיי. לקחתי את השיר בחזרה ומאז אני בדרך עצמאית. עשיתי שני פרויקטים מאוד גדולים. האחד היה למען עמותת תנו לחיות לחיות, גייסנו כסף לאמבולנס לבעלי חיים. קראו לשיר 'רק שלא נשכח – אמני ישראל למען חיות' וארבעים אמנים וזמרים השתתפו בו. הפרויקט השני היה למען הלומי קרב. השיר נקרא 'טריפ' ולקחו בו חלק 130 אמנים".
ספר לנו על השיר "כפרה על הכסף".
"השיר נכתב עבור זמר ים תיכוני מאוד גדול. הקלטתי את הסקיצה וזה היה מאוד כיף והבנתי  שזה השיר הכי שמח שלי. בסוף השארתי את השיר אצלי ואני מאוד אוהב אותו, למרות שזה לא הסגנון שאני כותב לעצמי בדרך כלל. השיר הזה הוא בסגנון ישראלי שמח ואני רואה שהתגובות של אנשים אליו שונות מהשירים האחרים שלי. בדרך כלל התגובות יותר עמוקות ופה זה בעיקר פאן. יצא לי לשיר אותו פעמיים בהופעות והקהל נהנה מאוד".
הקשיבו לשיר "כפרה על הכסף" של נפתלי קון
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-87-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_g3njjfy8' duration='226']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"אני מגדיר את עצמי פופ רוק, אולי רוק רך. היום קשה מאוד להתקיים מז'אנר ספציפי, אני לא יודע איך להגדיר את עצמי. השירים שלי בדרך כלל מדברים על משמעויות החיים ויחסים של בינו ובינה. תמיד יש מסר בשירים שלי שיכולים לחשוב עליו כשהשיר מסתיים".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"החלום הראשוני היה הרצון שכולם יקשיבו למוזיקה שלי, שמישהו יחווה את השירים. מוזיקה לא יכולה לשנות את העולם אבל היא יכולה לגרום לאנשים לחשוב על משהו. אם גרמתי לאנשים לאמץ כלב בזכות השיר שעשינו, זה עושה לי טוב. ככה גם עם הלומי הקרב, אני רוצה שיבינו אותם יותר טוב . אני לא יודע מה המטרה אבל אני רוצה משהו מעבר לסתם להוציא סינגל. אני רוצה שיכירו את המוזיקה שלי ושהיא תגרום לאנשים לחשוב".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"זו דרך כל כך מלאת קשיים, קשה לשרוד במקצוע הזה. אני עושה את מה שחלמתי עליו וזה לא קל, גם אם צריך להשלים הכנסה ממקום אחר. פעם היה רעב לגלות מוזיקה חדשה והיום מאוד קשה לפרוץ. רוב תחנות הרדיו משדרות את אותה התבנית של הלהיטים והמלחמה היא לפרוץ. פעם אמרתי שהנחישות תנצח. היא לא תמיד נעימה אבל צריך להחזיק מעמד".