שוטי הנבואה: "לא יכולנו להמשיך יותר כי רבנו ממש, זה היה לא טוב"
להקת שוטי הנבואה סיפקה חלק נכבד מהפסקול התרבותי שלנו בתחילת שנות האלפיים, עד הפירוק הסוער. רואי לוי וגלעד ויטל, מקימי הלהקה, חוזרים לחמש תחנות בזמן של הלהקה, מההיכרות הראשונה, דרך הפירוק הבלתי נמנע ועד לימים אלה עם ההרכב החדש ואלבום שלישי בדרך
קייטנת האגדות במטולה
גלעד: "רואי ואני הכרנו בגיל עשר בקייטנת האגדות במטולה שאבא שלי ארגן ותוך שנייה התחברנו. בגלל שאבא שלי ניהל את הקייטנה הברזנו ממנה כל הזמן והלכנו לבית של רואי. באחת ההברזות הראשונות ראינו תרנגולת פצועה והחלטנו לטפל בה למרות שלא ידענו מה לעשות".
רואי: "הגעתי למטולה באמצע שנת הלימודים, נראה לי בחנוכה, ובעצם לא הלכתי לבית הספר לאורך השנה. בחופש הגדול רשמו אותי לקייטנה כדי שאכיר את הילדים של מטולה ושם פגשתי את גלעד".
גלעד: "התחלנו לכתוב שירים אבל אז קראנו לזה להמציא שירים, בעיקר שירים שטותיים של ילדים".
רואי: "המצאנו המון שמות ללהקות העתידיות שלנו כמו להקת הארנבים".
גלעד: "שוטי הנבואה זה שם מוצלח אבל היה גם את השם 'חחח טפו' בתקופת הפאנק שלנו".
רואי: "לפני זה היה לנו את השם Cool Fire, אפילו עשינו חולצות עם השם הזה".
כתבות נוספות:
מתי הבנתם שזה הולך לכיוון מקצועי?
רואי: "אני אספר את ההתחלה של שוטי הנבואה כמו שאני זוכר אותה. בשנת 1993, אחרי שטיילנו בעולם, חזרתי לרמת גן וקניתי סאמפלר של סוני כדי לשחק עם המקצבים ולהבין איך הגרובים האלקטרוניים עובדים. באותה תקופה גלעד מכר חולצות במיאמי, הוא שלח לי מכתבים ובאחד מהם היה שיר שנקרא 'אגם הברברים', שיר שהוא כתב בקופנגן ושבסופו של דבר נכנס לאלבום הראשון שלנו. בהמשך המכתב הוא כתב שהוא עם בחורה מאנגליה וכנראה שהוא ממשיך איתה ועובר לגור שם. אחרי שלושה שבועות קיבלתי ממנו טלפון שהוא חוזר ו-24 שעות אחרי זה הוא כבר עמד מחוץ לדלת של הדירה שלי. איך שהוא נכנס ובלי יותר מדי דיבורים כבר קפצנו ורקדנו עם ביטים שעבדתי עליהם. ככה בעצם הולחן 'אגם הברברים'. די מהר הגעתי לשם שוטי הנבואה ללהקה ועשינו סטיקרים שכתוב עליהם 'מי שנולד הרוויח'.
גלעד: "לא הכל היה כזה רומנטי. עבדתי בתחום של אופנועים, גם לנקות אותם. גדלתי במטולה וכל המשפחה נשארה שם. עברתי לתל אביב בלי שקל אחד אז אתה מתאבד על מה שמגיע כדי להרוויח כסף על מנת להקים את הלהקה. לא ויתרנו, ההתמדה היא הדרך היחידה לעשות את זה".
רואי: "הקלטנו את 'אגם הברברים' ועוד שיר שנקרא 'אמא', שהיום הוא לאספנים בלבד. הדפסנו את השירים על קלטות שקנינו במתחם הבורסה בתל אביב וחילקנו אותן בתיבות דואר לאנשי מפתח מהרדיו, שישמיעו את השיר".
גלעד: "אפילו הגעתי עם קלטת לאלי ישראלי ז"ל בבריכת גורדון. הגעתי כאילו אני מכיר אותו ונתתי לו עותק של שוטי הנבואה והוא לקח את זה. זה היה סימן בשבילי שהכל יהיה בסדר. אפילו כשנסענו בדרכים ראינו קטנוע עם המדבקה שהכנו, 'מי שנולד הרוויח'. היינו בטוחים שאלוהים איתנו, בטוחים שזה הולך לקרות".
הטיול ליפן שהשפיע על הטעם המוזיקלי
רואי: "בשנת 1992 גלעד ואני נסענו לטיול בתאילנד יחד עם חגי, אחיו של אברהם טל שאנחנו מכירים שנים. חגי ראה פוסטר שקורא לאנשים להגיע ליפן לקראת חג המולד כדי למכור תכשיטים ואמר לנו 'תקנו מעילים, נוסעים ליפן'. הלכנו לקניון וקנינו מעילים וסוודרים, קנינו כרטיסי טיסה והגענו ליפן. היה שם קור מטורף וכשיצאנו מנמל התעופה ראינו מדרכה ארוכה מאוד ובסופה היו אורות ניאון יפים ומנצנצים, אבל זה היה רחוק מאוד. חשבנו להעביר את הלילה על המדרכה עד שהשמש תזרח ולקח לנו חצי שעה להבין שקר מדי בשביל זה. המשכנו ללכת לכיוון האורות והגענו למלון של הביוקר ששילמנו עליו 200 דולר ללילה. באותו הזמן חשבנו שעשינו את זה, שנהיה עשירים ממכירת תכשיטים עתידית. היו לנו הרבה הרפתקאות ביפן".
גלעד: "יש קשר לטיול הזה עבור הלהקה. קודם כל, השהות ביחד גיבשה אותנו עוד יותר אבל גם היתה לנו קלטת אוסף עם שירי רגאיי שהיו קיימים הרבה לפני המוזיקה של בוב מארלי. וואלה, זו הפעם הראשונה שבאמת הקשבנו למוזיקת רגאיי. בוב מארלי עבר לנו ליד האוזן אבל לקלטת הזו הקשבנו בלי סוף. היה שם שיר שנקרא 'How Long' ויותר מאוחר כשחזרנו לארץ, רואי כתב ללחן הזה מילים בעברית שהפכו בסופו של דבר לשיר 'במלון ברבת עמון'. החיבור שלנו לרגאיי התחיל מהטיול הזה, הוא פתח לנו את הראש לגוון מוזיקלי חדש. הז'אנר הזה התאים לחברי הלהקה שנוספו בשנים שיבואו אחרי זה".
פסטיבל שנטיפי 2000
רואי: "בשנת 1998 הצטרפו ללהקה עמית כרמלי, אסי גבעתי, עידן כרמלי ואברהם טל והפכנו ללהקה שאתם מכירים. בשנת 1998 לא הוזמנו להופיע בפסטיבל שנטיפי אבל ניגנו מתחת לאיזה עץ. בשנת 1999 הופענו בבמה הקטנה של הפסטיבל ובשנת 2000 הופענו על הבמה הגדולה, ממש עם יציאת אלבום הבכורה שלנו. התכוננו להופעה הזו ממש טוב, לא רצינו לעלות לבמה כמו שאר הלהקות, רצינו את העולם שלנו על הבמה איתנו".
גלעד: "רצינו לעשות את זה הכי טוב והכי מגניב. היה מעט מאוד תקציב ללהקה יחסית לא מוכרת אז אני וחבר נוסף, ליאור בן חמו, החלטנו לעשות את התפאורה של עצמנו. עבדנו עליה במשך חודש וחצי ואם תסתכלו ביוטיוב על חלקים מההופעה תראו מה עשינו שם. הרמנו וואחד תפאורה מדהימה ואני רואה בזה סימן – כל מה שאתה עושה, תביא את זה הכי טוב שאתה יכול ותביא את השפיץ שלך אחרת תהיה כמו כולם. אני זוכר שהדרך לשם היתה קשה כי לא קיבלנו עזרה מהפסטיבל".
רואי: "בסופו של דבר, אחרי כל הקושי הזה ראינו בקהל אלפים של אנשים מרימים את הידיים גבוה לשמיים. כולם היו בעניין, כולם הכירו את השירים שלנו".
גלעד: "לפני הקלטת האלבום לא היה לנו שקל, לאף אחד מאיתנו לא היה כסף. אני זוכר שאברהם נסע עם אמא שלו לצרפת בשביל ירושה קטנה וחזר עם 40 אלף שקל ששמנו אותם על ההקלטות. זה כמובן חלק קטן מאוד מהעלויות אבל על סמך זה נכנסנו להקליט את האלבום. אז היה מה שנקרא שוטף פלוס 90 ואמרנו לעצמנו שעד שיעברו 90 יום כבר יחתימו אותנו על חוזה בחברת תקליטים. ידענו שכולם ירצו להחתים אותנו אז תפסנו תחת ולא פחדנו. נכנסנו לחובות בידיעה שחברת התקליטים תוציא אותנו מהם ברגע שנצטרך את זה. קיבלנו לאורך הזמן התראות וצווי הוצאה לפועל אבל זה לא עניין אף אחד. ידענו שנצליח".
רואי: "ואז התחילו ההופעות וכל הזמן היינו בוואן, מהופעה אחת לשנייה".
ההופעה האחרונה של שוטי הנבואה
רואי: "הרבה אנשים שואלים למה בעצם הלהקה התפרקה. ההופעה האחרונה שלנו בהרכב המקורי היתה בשנת 2007 בפסטיבל ניצנים".
גלעד: "בגדול, אמרנו שאחרי סדרת ההופעות שהיתה לנו אז ניקח הפסקה ונחליט אם קוראים לזה להתפרק או לא אבל זה התדרדר מהר מאוד. עלה לנו אחד מהשני. החלטנו ביום אחד להתפרק, אפילו הודיעו על זה בחדשות".
ידעתם שזו תהיה ההופעה האחרונה שלכם?
גלעד: "לא ידענו את זה, אבל רבנו בפסטיבל ניצנים בצורה קשה. אני רבתי עם אברהם ובאופן טבעי הוא התקשר למחרת להנהלה שלנו ואמר שהוא לא מוכן להופיע יותר עם הלהקה. הוא היה השכל בדבר הזה, לא חשבתי על זה אפילו. זה היה הרעיון הנכון. לא יכולנו להמשיך יותר כי רבנו ממש, זה היה לא טוב".
רואי: "התפרקנו בגלל האגו שלנו".
גלעד: "באגו יש פחד שמגיע מהרבה סיבות. בדיוק התחתנו, נהיו לנו ילדים והלהקה הפכה לפחות חשובה. כשיש לך משפחה היא הופכת להיות הדבר הכי גדול בחיים שלך, פתאום הלהקה פוגעת לך בחיים. היינו גרועים מאוד בקטע הכלכלי ואכלנו אותה בלי סוף. מה שקרה זה שהלהקה, הדבר שאתה הכי אוהב, אתה מתחיל לכעוס עליה. פתאום אחד מחברי הלהקה מחליט שלא מתאים לו יותר להופיע באותו חודש כי הוא רווק ורוצה לנסוע אז לא מופיעים כל החודש ויש לך משפחה שאתה צריך לדאוג לה. נולד לך ילד ואין לך כסף לקנות חיתולים ואתה נורא מפורסם, אז המוזיקה הופכת לאויב. לקח לי שנים להבין שאסור להעמיס על המוזיקה את החיים שלך. אם אתה רוצה לעשות מוזיקה אתה צריך להיות בסדר עם החיים שלך ואז ללכת לעשות אותה. זו זווית ראייה של בן אדם בוגר אבל פעם לא היה אכפת לי מהחיים שלי. היום, כשאנחנו מחזירים את שוטי הנבואה, זה ממקום של לתת אחד לשני לפרוח ולא מהאגו שהיה לנו שם, מי יוביל, מי יעמוד באמצע וכל מיני שטויות כאלה. היום זה התיקון שלנו ואתם לא מבינים איזה כיף זה. אני מגלה מחדש כמה המוזיקה זו המצאה גדולה".
רואי: "חשוב לי לציין שבזמן הריאיון הזה אני יושב עם חגי, אח של אברהם טל. אנחנו חברים מאז ומתמיד ואברהם הגיע ללהקה בזכות חגי. כולנו משפחה אחת גדולה".
אתם בקשר עם אברהם?
גלעד: "בקושי, דווקא איתו פחות. תשים אותנו באותו חדר ויהיה סבבה, הכל סבבה איתו כרגע".
אלבום שלישי
גלעד: "לפני הקורונה התאספנו כל החבורה של שוטי הנבואה של פעם למפגש אצל אברהם בבית. כולם הגיעו חוץ מעידן שהיה באוסטרליה אבל הצטרף דרך האינטרנט. חשבנו להחזיר את שוטי הנבואה ואפילו הקלטנו בצחוק שתי סקיצות. ואז נכנסה הקורונה לחיינו וביטלה את האיחוד וכל אחד המשיך בדרך שלו. באחד הגלים של הדעיכה רואי ואני עשינו הופעות סלון ובאחת ההופעות פגשנו בחור שהתחיל לדבר איתנו על החזרת שוטי הנבואה. טחנו לנו את המוח על זה כבר 14 שנים. זה לא קרה עד עכשיו כי רציתי שאם יהיה קאמבק הוא יהיה עם חברי הלהקה המקוריים בלבד. אחרי הקורונה התחלתי להרגיש אחרת. הבנתי שזה הזמן לצאת שוב פעם למסע כי זה כבר לא יקרה עם חברי הלהקה המקוריים".
רואי: "אולי כן יקרה".
גלעד: "אולי, אבל הרגשתי שאפשר לעשות את זה עם חברים חדשים כי משהו נפתח אצלי לאפשרות הזו. בגדול, שוטי הנבואה זה רואי ואני, הקמנו את הלהקה בשנת 1994 ושירי האלבום הראשון היו כתובים לפני שארבעת החבר'ה הצטרפו אלינו. כשסיפרנו להם בקבוצת הווטסאפ של הלהקה על המהלך הם כעסו בהתחלה אבל מהר מאוד הם הבינו וקיבלנו את ברכתם. היום אנחנו עובדים באולפן על שירים חדשים עם אייל מזיג שמפיק אותנו מוזיקלית".
רואי: "אסי גבעתי מההרכב המקורי נשאר איתנו והצטרפו אלינו עינת הראל, עמית טנא וליהי אשל המדהימים להרכב החדש. ממש כיף לנו לנגן איתם".
גלעד: "אנחנו עובדים על כל שיר בנפרד אבל בסופו של דבר יהיה אלבום שלישי לשוטי הנבואה. זו מתנה גדולה לחיים".
רואי: "אנשים שחיים פה הם אנשים יפים ומה זה כיף לראות אותם שמחים, אפילו אם זה רק לשעה או שעה וחצי. ברום השם יש לנו הופעות ולראות את השמחה בפנים של הקהל זו זכות גדולה וכיף ענק".
הופעות קרובות של שוטי הנבואה:
23.6 - אמפי עין הוד
30.6 - יקב תל שיפון, אורטל
6.7 - גן העצמאות, ירושלים
13.7 נחלת ראובן, נס ציונה
19.7 - בארבי, תל אביב