הזרקור: האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

דיויד כרמל - "טיפה של שקט"

"אני עוד מעט בן 20, מפוריה עלית שליד טבריה. אני חייל בצה"ל, מאבטח מתקנים בשירות הצבאי. המוזיקה הגיעה לחיים שלי בגיל מאוד צעיר, כשהייתי בן ארבע. אני לא זוכר את זה אבל ספרו לי שאני וילדה נוספת בגן אובחנו כמחוננים למוזיקה ושם החל המסע שלי. למדתי לנגן על כינור בגיל חמש ובגיל שבע עברתי לתופים ושם התאהבתי במוזיקה רוק. התחלתי לקחת שיעורים גם בנגינה על גיטרה, פסנתר וחצוצרה. כשהייתי בכיתה י' קיבלתי הצעה מפתה לעבור ללמוד בבית הספר למוזיקה 'רימון'. ויתרתי על תעודת בגרות מלאה ועל 12 שנות לימוד כדי להגשים את החלום. ההורים שלי עודדו אותי לעשות את המהלך הזה, הם מאמינים בי. עברתי בגיל 16 לדירה משלי ברמת השרון, לא רחוק מהבית הספר, ולמדתי שם שנה וחצי עד שהגיעה הקורונה. לא היה לי שם כל כך טוב כי הרגשתי בודד בגלל פער הגילאים משאר התלמידים, הייתי צעיר בהרבה מכל השאר ולא הצלחתי להתחבר אליהם. הדבר הכי טוב שיצא לי מ'רימון' היה ששם פגשתי את מי שהפך למפיק המוזיקלי שלי, אבי שבת. זה השיר השני שאני משחרר לרדיו אבל יש לי עוד חמישה שירים באנגלית שהעליתי ליוטיוב".
ספר לנו על השיר "טיפה של שקט".
"זה השיר הראשון שהצלחתי לכתוב בעברית. כתבתי את השיר בזמן שהייתי בבידוד בגלל אחותי. ישבתי עם הגיטרה וניגנתי את המנגינה ופתאום המילים התחילו לצאת ממני. המחשבות שעברו לי בראש בזמן כתיבת השיר היו קשורות לדברים שחוויתי בבית הספר היסודי. עברתי חרם והתעללות מהילדים בכיתה לאורך ארבע שנים. היה ילד אחד שנטפל אלי ואל חבר טוב שלי מהכיתה והוא משך אחריו את שאר הכיתה. החבר הטוב עבר בית ספר ונשארתי לבד בתוך הסיטואציה הזו. השיר מדבר גם הדרך שהצלחתי לעבור את זה, ואני חייב הרבה לאמא שלי שתמיד אמרה לי שיהיה בסדר ותמכה בי. עבורי השיר מדבר על התעללות והעבר אבל מה שמיוחד בשיר הוא שכל אחד יכול לקחת אותו למקום שלו, כולם צריכים טיפה של שקט בחיים שלהם. זה יישמע מוזר אבל היום אני מודה על כל רגע בבית הספר כי בלי הדברים האלה לא הייתי מי שאני. הגעתי למצב שלמדתי לקחת את הדברים הרעים ולהשתמש בהם באופן שהופכים אותם לטובתי".

הקשיבו לשיר "טיפה של שקט" של דיויד כרמל
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-174-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_0cvi9pys' duration='218']
עוד במדור המוזיקה:

נדב גדג': "הייתי צריך עבודה שתעיר אותי על החיים שלי"

לכבוד עליית "אקס פקטור לאירוויזיון": האחיות כרקוקלי מגלות מה השירים האהובים עליהן מהאירוויזיון

הכוכבים הבינלאומיים שהגיעו לאירוויזיון (חלק שני)

מה בער בך להוציא את השיר הזה דווקא עכשיו ולא לחכות כמה שנים?
"אני לא רוצה לבזבז זמן. המוזיקה מקום ראשון אצלי תמיד וכל עוד יש לי את האמצעים ואני יכול לשלב אותה עם הצבא, אני אמשיך לשחרר שירים. השיר הזה בער בי כל כך הרבה זמן כי רציתי לגרום לאנשים להבין שהם לא לבד. אם יש ילד שקשה לו להסביר להורים שלו שהוא עובר חרם, וזה לא משהו שקל לספר, אז אני רוצה שאותו ילד יידע שהוא לא לבד בעולם. יש מיליונים של אנשים שעברו את אותו הדבר ואם הצלחתי לעזור לילד אחד להתמודד עם זה, עשיתי את שלי בחיים ואהיה אסיר תודה".
עם מי אתה חולם לעשות דואט ולמה?
"אני חולם לעשות דואט עם אמיר דדון, הוא אומן מדהים מבחינתי. הוא בין האנשים שהשפיעו על הדרך שלי כמוזיקאי. הכתיבה של אמיר עזרה לי מאוד בכתיבה שלי בעברית. הוא פשוט מוזיקאי בחסד עליון ואם יתמזל מזלי, הוא יסכים לשיר איתי דואט".
האם לדעתך אתה מתאים לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון?
"את האמת, אף פעם לא חשבתי על זה ואתה מתקיל אותי. זה כמובן לא משהו שאתנגד לו. אחרי הכל צופים באירוויזיון 200 מיליון אנשים וזו חשיפה יפה. אני חושב שהז'אנר המוזיקלי שלי יתאים לתחרות, חד משמעית. אולי אנסה לייצג את ישראל בשנה הבאה".

"Ori Ronen & the Folk Stoners - "Matilda

"קוראים לי אורי. אני בן 33 ונולדתי וגדלתי ביישוב הקהילתי בת חן בעמק חפר. כשהייתי ילד לא למדתי מוזיקה, אצלי הכל התחיל מאוחר. אהבתי מוזיקה מגיל צעיר, אהבתי הרבה ראפ באותה תקופה. הקשבתי הרבה למשפחת תאקט, סנופ דוג ו-50 סנט, הייתי ממש בתוך הקטע הזה. אהבתי גם מוזיקת רוק ואת אביב גפן, שייגעצ, בלינק 182, דברים כאלה. השינוי הרציני הגיע בצבא כשפתאום גיליתי את הביטלס. פול מקרטני הגיע להופעה בישראל אבל למרות שלא הלכתי אליה, כולם דיברו עליו אז קראתי עליו ועל הביטלס וממש נשאבתי לתוך זה. קניתי גיטרה והתחלתי ללמוד לנגן עליה באופן עצמאי. אחרי השחרור מהצבא טיילתי בדרום אמריקה ואחרי זה בארצות הברית. הטיול בארצות הברית נעשה בעקבות הרוקנרול. הלכתי למקום שבו התקיים פסטיבל וודסטוק האגדי לראות הופעה של בוב דילן, ראיתי הופעה של הרולינג סטונס, הלכתי למוזיאון הרוקנרול ועוד כמה אירועים טובים. כתבתי על זה שיר ובשנת 2014 החלטתי להוציא אותו בעזרת חבר שהפיק אותו. זו היתה השנה שהתחלתי ללמוד במכללת ספיר ומצאתי כאן הרבה אנשים שאוהבים מוזיקה, טלוויזיה וקולנוע. אחרי שנתיים שהופעתי לבד הקמתי את הלהקה בשנת 2016 ומאז אנחנו ביחד".
ספר לנו על החידוש לשיר "Matilda", במקור של להקת ALT-J.
"תמיד כששמעתי את השיר הזה הוא נשמע רומנטי וקסום אבל הרגיש לי שההפקה שלהם, מדהימה ככל שתהיה, לקחה את השיר לכיוון מסוים ואני דמיינתי אותו בצורה אחרת, יותר הרמונית ועדינה. רציתי לנסות לקחת שיר של מישהו אחר, לעשות לו עיבוד משלנו ולהפיק לו קליפ מגניב. רציתי להתעסק עם כל הדברים מלבד הכתיבה וההלחנה. חוץ מזה, בשנה שעברה היה טרנד לעשות קאברים אז רצינו לעשות גם קאבר. את הקליפ לשיר שידרו בארץ וגם בגרמניה כמה פעמים".

הקשיבו לשיר "Matilda" בביצוע Ori Ronen & the Folk Stoners:
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-175-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_1i1si134' duration='245']

מעבר ללהקה, אתה עושה עוד הרבה דברים שקשורים לתעשייה.
"אני מייצג אומנים, בדגש על אומנים מדרום הארץ, אבל לא רק. אני עושה להם קידומים, יחסי ציבור ברשתות החברתיות, עוזר להם עם אסטרטגיה, מלמד איך להתראיין ואיך לעשות סדר בדברים. זה מיועד לאומנים צעירים שאוהבים להופיע אבל מתקשים עם כל מה שמסביב".
יש לך גם פודקאסט שנקרא "הופעה מהגיהינום" בו אתה מראיין אומנים על הופעות גרועות שהיו להם. איך זה קרה?
"זו יציאה מהקורונה. התחלתי להקשיב למלא פודקאסטים בשנה וחצי האחרונות ואז קפץ לי הרעיון לראש. אני מנחה את הפודקאסט עם דניאל סלגניק וחשבנו שיהיה מגניב אם תהיה פלטפורמה שמדברת על הופעות גרועות, על הרגעים האלה שלא שומעים מהם הרבה מהאומנים. כמעט כל מי שפנינו אליו נדלק על הרעיון ולכן הצלחנו להביא שמות גדולים כמו גיא מזיג, האחיות כרקוקלי, שאנן סטריט, יוסי פיין, אלון עדר ועוד הרבה אנשים שאני מעריץ ואוהב, זה תענוג".
מה ההופעה מהגיהינום שלך?
"בפרק הראשון של הפודקאסט אירחנו את גל ניסמן מלהקת פול טראנק. אני זוכר שלפני כמה שנים חיממנו את פול טראנק הופעה בפסטיבל בירה בנגב. חוץ מזה שההופעה היתה במדבר ואכלנו הרבה חול, אף אחד מהקהל לא התעניין בהופעה. היו מלא אנשים צעירים וחשבתי שיהיה קהל מגניב וכיפי, אבל לדעתי 90 אחוז מהם התעסקו בכל מה שמסביב – בדוכנים, במסאז' חינם שהציעו שם, באוכל ובשתייה, רק לא בהופעה. היו איזה 20 או 30 איש שבאו ואשכרה הקשיבו לנו. כל שאר מאות האנשים שמו עלינו קצוץ".
כלהקה, אם מי הייתם מקליטים דואט אם הייתם יכולים?
"מצחיק שאתה שואל על זה כי לא מזמן אירחנו את מיקה שדה בהופעה, שהיא זמרת מדהימה. אני מאוד אוהב מוזיקת אינדי ישראלית ואוהב מאוד את אסף אבידן, גבע אלון ואת מיקה שדה. זה היה חלום כשהיא התארחה בהופעה שלנו ושרה שיר שלי. אם כבר להקליט דואט עם מישהו אז לגמרי איתה כי היה לנו חיבור מקסים. זה משהו שמרגיש לי שצריך לקרות".