הזרקור: האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

 

עידן טמלר – "מקום פרטי"

"אני בן 24 וזה השיר הראשון שאני משחרר לרדיו. אני כותב בעיקר באנגלית מפני שנולדתי וגדלתי בניו יורק עד גיל 15, אז כל המשפחה שלי עלתה לארץ. ניו יורק היא מקום מיוחד לגדול בו כיהודי כי יש שם קהילה חזקה וציונית שאוהבת את ישראל. המשפחה עלתה למשגב אל היום אני גר בתל אביב".

ספר לנו על השיר "מקום פרטי".

השיר נולד בשיתוף פעולה עם אסף אברבוך. פגשתי את אסף תוך כדי השירות הצבאי שלי, כשהייתי זמור בתזמורת צה"ל והגענו לאולפן שלו להקליט פלייבק לאירוע. היה בינינו קליק מקצועי ושמרנו על קשר אחרי השחרור שלי.  אסף הראה לי את השיר 'מקום פרטי' שהוא כתב והתחלתי לשחק עם כל מיני מנגינות עד שהגענו לשיר שאתם שומעים היום. השיר מדבר על לתת לעצמך את המקום לראות את הטוב שמסביב. בשיר אני פונה לבן אדם שעוזר לי לראות את הטוב ויש שורה בשיר שאומרת 'אם תסתכל מספיק בסוף תדע לראות', וזו שורה מאוד אישית עבורי. המקום הפרטי הוא המקום שאפשר לכבות בו את רעשי העולם הפנימיים שמסיחים אותנו, פשוט להיות וליהנות מההווה. אני חושב שהמקום הפרטי צריך להתחיל מבפנים. ברגע שאתה מרגיש בבית בגוף שלך, תוכל להרגיש שכל מקום הוא המקום הפרטי שלך".

הקשיבו לשיר "מקום פרטי" של עידן טמלר

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-20-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_75ux9t45' duration='']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?

"אני מושפע מאוד מג'ון מאייר ואד שירן, פופ עם נגיעות פולק. אני מנגן על גיטרה אקוסטית ומהמקום הזה מגיעים רוב הלחנים שלי. אני משתדל להכניס צבעים אלקטרוניים חדשניים. זה פופ עם השפעה אמריקאית".

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?

"החלום הכי גדול זה שאוכל להשתמש במוזיקה לא רק כדי להתבטא אלא כדי להשפיע על אנשים בצורה חיובית. שהמוזיקה שלי תהיה כלי לאנשים שמחפשים משהו טוב בחיים. אני מתעסק בהוראה ולומד פסיכולוגיה, עובד עם אנשים סביבי כל הזמן והמוזיקה היא כלי להתחבר לאותם אנשים".

מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?

"ברוך השם הכל הולך חלק עד עכשיו, אבל הבעיה המרכזית היא לתקצב נכון את עצמך כאמן עצמאי. צריך להשיג תקציבים וצריך לבנות תוכנית פעולה. אפשר להשיג את הכסף בהמון דרכים – להופיע יותר ולהציג את המוזיקה בפני קהל חדש או דרך עבודה אחרת. צריך ללמד אמנים חדשים איך עושים נכון את הדבר הזה, בינתיים אני עובד עם האנשים הנכונים והכסף הפך להיות שולי".

 

מור – "הכל אצלך נורמלי"

"אני בת 20 והכל התחיל כשלמדתי באולפנה והעליתי סרטונים שלי שרה לאינסטגרם. המון אנשים התחילו להגיב וביקשו שאעלה עוד סרטונים. יום אחד העליתי סרטון שאני שרה את השיר 'ילדים כאלה' של עדן חסון שאני אוהבת מאוד ומעריצה. עדן שלח לי הודעה באינסטגרם שהוא רוצה להיפגש איתי ושהוא מתחבר לשירה שלי. לא האמנתי כשראיתי את ההודעה, זה היה מטורף, ממש סיפור סינדרלה. הוא כל כך צנוע ואוהב לפרגן, אין דברים כאלה. נפגשנו באולפן של יעקב למאי. פתאום אני מוקפת באנשים הכי טובים שאפשר והחתימו אותי ב'שרית הפקות'. זה כבוד גדול. יש לי שיר בנקרא 'תקרא לי מאמי' שעדן כתב לי וכבר הגיע ל-15 מיליון צפיות ביוטיוב".

ספרי לנו על השיר "הכל אצלך נורמלי".

"השיר הזה הגיע לפני הקורונה. רועי מאנה כתב והלחין אותו ומהרגע הראשון ששמעתי אותו היו לי פרפרים בבטן, היה לי חיבור מיוחד איתו. השיר מדבר על בני זוג כשאני שרה את התפקיד של הגבר, אני הקול של איך הוא מרגיש חושב. בשיר אני פונה למי שפגע בגבר ושואלת אותה איך את אומרת שהכל אצלך נורמלי בזמן שאני משתגע ובחרדות. בעצם קשה לגבר עם הפרידה כי הוא מרגיש שלאשה לא ממש קשה איתה".

הקשיבו לשיר "הכל אצלך נורמלי" של מור

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-22-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_p5asfzw4' duration='']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?

"אני ים תיכונית, אבל יהיו כמה הפתעות בהמשך הדרך. יש המון סגנונות מוזיקליים שאני אוהב. עדן חסום הוא מודל לחיקוי בשבילי. אני מסתכלת על ההופעות שלנו ולומדת ממנו המון. הוא עובד איתי בחזרות, תמיד מלמד אותי ונותן טיפים. הוא סוג של מנטור עבורי ותמיד נמצא שם בשביל להתייעץ. אני אוהבת לשמוע רגאטון וספרדית. יש סלסולים שאני לוקחת מהדברים החדשים שאני אוהבת ויש סלסולים שלקחתי מהמוזיקה ששמעתי בבית בגיל צעיר, כמו אייל גולן ומרגול".

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?

"כרגע אני ממש חולמת על מופעים עצומים עם המון קהל, לייב פארק שאמלא אותו בכוחות עצמי. אני חולמת לשמוע את הקהל צורח את השירים שלי ומתחבר אליהם. האהבה מהקהל היא הכל בשבילי. מי יודע, אולי יום אחד אשתתף בתוכנית ריאליטי מוזיקלית בתור שופטת".

מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד עכשיו?

"התגובות. תמיד יש את התגובות או הטוקבקים הרעים ולאנשים יש מה להגיד ולא כולם יפרגנו, בעיקר ברשתות החברתיות. לא משנה מה – לא לקרוא את התגובות. אם כבר החלטתם לקרוא אותן תלמדו לקחת אותן בערבון מוגבל. חשוב להאמין בעצמך אם אתה באמת רוצה להצליח".

 

אור הדר – "ורציתי ללכת"

"אני בת 26 וזה השיר הראשון שאני משחררת לרדיו. את השיר כתב והלחין אבא שלי, יוסי הדר. הוא עיתונאי ושדר רדיו וותיק, לשעבר ברשת ב' וכיום ברדיו 90FM ומגיש פודקאסט חדשותי ב'ישראל היום'. הוא המון שנים בתחום העיתונות ולפני כמה שנים הוא שחרר אלבום שהוא שר את השירים שהוא כתב והלחין. זו הפעם הראשונה שהוא לא כתב שיר לעצמו. כל התהליך היה מאוד מרגש, רציתי שהוא יהיה זה שיתאר את הרגשות שלי דרך הכתיבה שלו. ישבנו ודיברנו על החיים ומה שאני רוצה להגיד בשיר והוא כתב את זה בצורה נפלאה. בכלל, מוזיקה תמיד היתה חלק מחיי גם בבית, זה ממש אצלנו בדם. הקשבנו הרבה לביטלס והמוזיקה שלהם עיצבה את הילדות שלי. אני לומדת פיתוח קול במשך שנים ארוכות וגם הייתי רקדנית מקצועית. היום אני לומדת משחק בבית הספר של לי שטרסברג בניו יורק. המטרה היא לחזור לפה עם הכלים שאקבל שם אבל כמובן שאי אף שחקן או שחנית שהיו חוסמים הצעות עבודה אם יהיו שם. החלום שלי היה ללמוד שם".

ספרי לנו על השיר "ורציתי ללכת".

"השיר מדבר על תקופה שהחיים מנתבים אותך למקומות שלא תמיד חשבת שלשם תגיע או שאתה לא במקום שחשבת שתגיע אליו. השיר מסמל את הרגע של ההרהור, המחשבה והחלום לפרוח הלאה לעומת המציאות שאתה נמצא בה. הרגשתי שאני מסתכלת קדימה על החלומות שלי אבל אני עדיין לא שם. השיר מדבר על הרצון לעבור את המסע בדרך להגשמה עצמית, להבין מה חשוב ואיפה רוצים להיות בעתיד".

הקשיבו לשיר "ורציתי ללכת" של אור הדר

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-27-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_6pmnbo9y' duration='']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?

"אם אני צריכה להגדיר את הסגנון שלי אני חושבת שזה נע בין שירי מימון ליובל דיין, משהו באמצע. מעבר לזה ששתיהן מדהימות ולכל אחת יש את הסגנון שלה, אני חושבת שאני לוקחת את הדיווה של שירי שיוצא החוצה עם הטקסטים האינטימיים של יובל".

מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?

"אין ספק ששילוב בין משחק לשירה, אף תחום לא צריך להיות שחקן משנה. חלום שלי לשחק בסדרה או סרט מצליחים ולשחרר אלבום ולתת לכולם להקשיב לו וליהנות ממנו. אני עובדת עכשיו על האלבום שייצא בקרו ורוצה שהכל יישב שם כמו שצריך".

מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד עכשיו?

"אני חושבת שהבמה לאמנים חדשים היום טיפה מוגבלת. יש את הרשתות החברתיות ששם כל אחד יכול להעלות מה שהוא רוצה, אבל תחנות הרדיו פחות משמיעות אמנים מתחילים. לוקח זמן להתחבר לאמן חדש, זה כמו דייט ראשון. אי אפשר ליצור קשר ראשוני עמוק, צריך לקחת את הזמן. אנחנו נמצאים בשוק מאוד תחרותי שלאמנים חדשים יש בו פחות מקום וחבל כי יש אמנים חדשים שיש להם מה להגיד ולהראות. ההזדמנות השווה היא משהו שצריך לשים עליו דגש. יש מקומות שנותנים במה לאנשים חדשים, כמו המדור הזה, אבל אפשר יותר".