כשעוז פגש את עוזאל: מה מבקר המוזיקה שלנו חשב על התופעה החדשה בעולם הראפ?

אני חייב להודות שלא ידעתי מי זה עוזאל. למעט הסינגל שלו "שבועיים" שחרך את הפלייליסט, לא ממש הכרתי את הזמר שיש לו שם דומה לשלי, כך שעוד לפני שאכתוב על ההופעה שלו במועדון הגריי בתל אביב, מחובתי לפתוח את האייטם הזה עם כמה עובדות יבשות על התגלית החדשה בעולם הראפ הישראלי: אייל עוזאל קהלני, בן 26, נולד בלונדון ועלה ארצה עוד כשהיה בן 6.

לכתבות נוספות:

• אני בן 29 - וההופעה של קולדפליי היא הכי טובה שהייתי בה בחיים
• שלחנו מעריצה של מרגי לראיין אותו ולכתוב ביקורת הופעה; איך יצא? לא אובייקטיבי במיוחד
• ההופעה של נועה קירל בפארק הירקון - מושלמת; אירופה, תתכונני

עוזאל, שכבר שלוש שנים יוצר מוזיקת ראפ בשילוב היפ הופ, הוא מהזמרים החמים שפרצו השנה בארץ וככל הנראה שגם אתם תזהו איזה שיר או שניים שלו ("אחרייך", למשל). זה, לצד העובדה שלפני כחצי שנה הוא הוחתם בלייבל יוניברסל ישראל (שלוחה מקומית של יוניברסל העולמי), הספיקו עבורי בשביל ללכת לסקר את ההופעה שלו ולהבין על מה ההייפ שיש סביבו לאחרונה. שנתחיל?

באיחור קל, כשהוא באנרגיית שיא, עוזאל עלה לבמה בשיר "אפיל תחינתי" שפתח לנו את התיאבון למרות שלא מדובר באחד משיריו המוכרים. אבל עזבו אותי, אני הרי כבר הודיתי שלא כל כך הכרתי את הרפרטואר שלו. המעריצים שהיו שם דיקלמו את כל המילים, של כל השירים, וכאן הבנתי שיש לבחורצ'יק הזה קהל לא קטן. אל תתפלאו אם בהופעה הבאה תראו אותי כאחד מהם, שכן השיר "מערב פרוע" שהגיע בהמשך תפס אותי במיוחד. המילים שלו כנות וחושפות את האדם שמאחורי ואת הדרך שעשה עד כה.

לאורך הערב כולו עוזאל היה באנרגיית שיא עם אדרנלין מתפרץ, וממש ראו עליו שהוא רוצה לתת לקהל שלו את המופע הכי טוב שהם יכלו לקבל. גם מבחינה טכנית, אגב, הכול היה מתוקתק: התאורה הייתה מרהיבה, הסאונד היה חזק מספיק בשביל להכניס לקצב את הקהל והביצועים, נו מה, היו מעולים. אהבתי במיוחד שהוא פירגן לא אחת לנגנים שלו, וכן הודה לא פעם לקהל הנאמן שהגיע להרים לו (שהורכב ברובו מבני נוער ומזקנים כמוני, שאוטוטו חוגג 30).

משהו באינטימיות של הגריי פעל לטובתו של עוזאל. הדרך שבה הוא דיבר עם הקהל הייתה פשוט מכמירת לב, והרגע שבו סבא שלו חיבק אותו באמצע ההופעה (מה שגרם לעוזאל לעצור את השיר, לחבק את סביו - ולהתחיל את הביצוע מההתחלה) בכלל הפך אותנו לשלולית.

עם זאת, הירידה לקהל וההחלטה לבצע את השיר "עוד פעם" עם כמה מעריצים אקראיים, קצת הרגישה לי כמו מועבט אצל הדוד יעקב. המזל הוא שהקהל - ולא ברור אם בגלל שרצה הדרן או פשוט הדהד את שם השיר - צעק "עוד פעם", ואכן עוזאל שר את השיר בשנית, רק שהפעם הוא עשה זאת בצורה הרבה יותר מרשימה ומקצועית.

זו הייתה דרך מהנה במיוחד לפתוח את סוף השבוע: קצת ראפ היפ-הופי מקורי שעדיין לא שמענו כמותו הרבה בארץ, אנרגיות טובות, פיזוזים ברחבה וזמר פנתר שרוצה לטרוף את המדינה. כשחזרתי הביתה, לחלוטין שמעתי את האלבום של עוזאל עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם (סטגדיש).