אחת בשביל כולם: נועה קירל מוסקיטרית משתפרת
דודו אהרון חזק עם רוק ואמת, ליאור נרקיס בפסטיבל נצחי, עידו בי וצוקי ממכרים עם אפוקליפסה, גיל רון שמע נפלא עם ברי סחרוף
דודו אהרון - "הכל בגלל הגעגוע"
[youtube_embed youtube_id='/pHBjJkEoqrE']
"וזמרים שרים שעות על אהבה מבלי להתכוון / אצלי מילה היא לא סתם זיכרון, היא לפעמים יותר כמו חץ בלב". וזו לא רק השורה הזאת. "הכל בגלל הגעגוע" (אותו יצר עם דולב רם ופן חזות התותחים) הוא השיר הכי טוב של דודו אהרון מזה הרבה זמן, ואחד החזקים בקריירה שלו. אין פה שום דבר מזרחי, שיר רוק מיינסטרים, בלי סלסולים, בלי חי"ת ועי"ן גרוניות, בלי העתקות מלהיטים בלקניים ובלי גימיקים על טיסות לחו"ל או קליפ עם דוגמנית מבוקשת. סוף סוף שיר נקי, נטו, אורגינאלי, מהקרביים. זמר טוב נטו, ששר טוב נטו על געגוע לבחורה שעזבה ואיננה עוד. כששיר כזה מגיע מהפה ומהלב של מי שכמעט התחתן ועבר ויה דולורוזה עם אמא שלו, וכל הבלגן התקשורתי האדיר סביבו, סביב מי שפעם היה "הרווק", אי אפשר שלא להתרגש יחד איתו מהשיר הזה. יופי דודו. סוף סוף אמת שמנצחת.
ציון: 5 כוכבים
ליאור נרקיס - "פסטיבל"
[youtube_embed youtube_id='jQhB3UltUDI']
משה פרץ מפזז בלטיני, אייל גולן שר דאנס, דודו אהרון ברוק, עומר אדם בג'אז וסווינג, רגב הוד במרוץ למיליון, שרית חדד בחופשת לידה, קובי פרץ בכלא. רק אצל ליאור נרקיס מסיבת הקיץ המזרחית לא נגמרת אף פעם. גם עמוק לתוך הסתיו בואכה החורף. ליאור נרקיס חי בפייסטה מתמדת, בפסטיבל נצחי, מבמה לבמה, מחתונה לחתונה. אז הנה עוד להיט קצבי לרחבות, לחיילים, לצעירים, ללכבוש ולהרים את המדינה ולעשות לה שגעת טרפת. עוד בום בום סלסולים, עוד מחיאות כפיים במקצב בלאדי ומיד אחריהם ביט של דאנס, שהדיג'ייז לא צריכים אפילו למקסס, וקטע סיום קרוע עם טראנס מזרחי מגניב, דרופ ועלייה איטית. נרקיס לא עוצר, נרקיס בלתי נלאה, נרקיס השפן של אנרג'ייזר של הפופ הים תיכוני. האבא החוקי של איב אנד ליר. אם אני יבואן של משקה אנרגיה, תופר קמפיין סביב ליאור נרקיס ו"פסטיבל" שלו. הכי אנריקה איגלסיאס פוגש את פיטבול שהיה כאן.
ציון: 3.5 כוכבים
נועה קירל – "מי ייתן לי את הכוח"
[youtube_embed youtube_id='SOE-QfnhDgY']
בשנים האחרונות התרגלנו לשירי פסטיגל ומחזות זמר לחנוכה שנשמעים רובם אותו דבר. השיר הזה של נועה קירל, מתוך "שלושת המוסקטרים", מפתיע לטובה. ראשית קירל. ככל שהילדה הזאת גדלה, היא מתגלה כזמרת יותר ויותר טובה ומגוונת. גם קולית וגם טכנית. אם משווים את השיר הזה, למשל, לקאבר ל"אצל הדודה והדוד" ולשיר ששרה עם אחיה, מוצאים צעירה עם פוטנציאל להתקדם עוד ועוד כמבצעת. שנית, מדובר בשיר רוק (שיצרו אורי אוריין ובן זיידמן) שבאופן יחסי תואם את שמו ויש בו כוח, דרמה וקתרזיס בפזמון. ברור שזה לא פאר היצירה, אבל יחסית לפזמון של מחזמר לילדים, סביר בהחלט.
ציון: 3.5 כוכבים
עידו בי צוקי & אפוקליפסה – "תן לי לבד"
[youtube_embed youtube_id='3pM4g-tr-2U']
חודש לפני שיצא רשמית כסינגל, "תן לי לבד" של עידו בי וצוקי ואפוקליפסה יצא ליו טיוב וכיום כבר עומד על מעל ל-16 מליון צפיות. כבר כמה שנים שעידו וצוקי הם סנסצייה אלקטרונית בקרב קהל צעיר". השילוב כאן בין ראפ לאלקטרוני יצר היפ הופ עם צליל מינימליסטי אופייני. הראפ עצמו ספידי וקטלני. ההשפעות נכונות, הצליל קטלני, הפזמון ממכר ומזיז את הגוף. אפשר כבר לדמיין את הקהל בהמוניו זז לפי הקצב. בעולם פופ מקומי שבו לנצ'י נצ' יש שיר שנה והוא וטונה ממלאים אמפ והאנגר, החיבור הה בין הראפ של אפוקליפסה לביטים של צוקי ועידו, מתבקש. התוצאה ממכרת ומדברת לצעירים בול בגובה העיניים. יופי.
ציון: 4 כוכבים
גיל רון שמע וברי סחרוף – "קיץ"
[youtube_embed youtube_id='83Jj3xKxdzA']
גיל רון שמע חושף שיר שני מתוך פרויקט המוסיקה הערבית שלו "קפה ג'לאל". אחרי "יסמין" המקסים עם לובנה סלמה, מגיע "קיץ", גם הוא דואט, הפעם עם הנסיך המוכתר של הרוק הישראלי, ברי סחרוף, שתמיד שמח לקפוץ ראש לבריכות מוסיקליות מסקרנות. גם כאן, כמו ב"יסמין", לקח רון שמע לחן סעודי מקסים, כתב מילים שמתארות מעין אגדה בדואית על גבר שיצא למסע, לחפש ארץ עתיקה, עם מערה עם אוצרות זהב ואהבה שמחכה לו בכפר. יחד עם משה דעבול הנפלא יצר רון שמע שיר שנעים להקשיב לו, גם לאוזן מערבית שמוזיקה ערבית היא לא בהכרח כוס הקפה השחור שלה. סחרוף, עם הקול העמוק, העבה, המחוספס, מוסיף את הצבעים המיוחדים שלו. הכינורות של מקסים משעל והקאנון של מומין ססלר מרהיבים. יחד עם כלי ההקשה של איתמר דוארי הם עושים את השיר. התוצאה מיוחדת ושווה לפחות פלייליסט לילה בגלגלצ. הקליפ שמלווה את השיר צולם ביישוב בדואי. רון שמע מוליך גמל ומשחק בין גדרות עץ וגרוטאות עם ילדים שראויים למגרש משחקים אמיתי.
ציון: 5 כוכבים
עוד ברשת תרבות ובידור:
מז"ל טוב הוא סרט האימה הכי מצחיק שראינו, בקטע טוב