"אני לא מרגישה שהקהל הישראלי פחות מקבל אותי. אני רק מתחילה את הדרך שלי"

אחרי סיבוב הופעות בארה״ב ואירופה, הזמרת הבינלאומית נטע ברזילי משחררת הבוקר (רביעי) את הסינגל Politica Playground בו היא צוללת לזיכרונות הילדות שלה, ולתקופה של 6 השנים בהן חיה בניגריה עם הזיכרונות הצבעוניים שנשארו בה. אבל השיר הקצבי והפופי שכל כך מזוהה עם נטע, יכול להטעות אתכם. כמעט כמו כל השירים שלה, גם כאן היא נוגעת ברגש מאוד עמוק מהילדות, לרגע שהיא חזרה לישראל אחרי שהייה ממושכת בניגריה: "המעבר לישראל היה לי מאוד מאוד קשה ולא הבנתי עד הסוף למה זה היה עבורי הלם - אני בעצם ילדה ישראלית שיודעת עברית, ובכל זאת היה לי קשה לחזור", מספרת נטע בריאיון לדיגיטל 13.

כשנטע חזרה לארץ משליחות של הוריה בניגריה היא הרגישה שהשונות שלה, שהיא מעידה על עצמה, הפכה ממשהו טוב למשהו לא טוב: "למדתי במין בית ספר בינלאומי כזה שהיה בו ילדים מכל הצבעים ומכל המדינות, מקניה ומניגריה ומיפן. אני זוכרת את עצמי לומדת שירים ביפנית, בשבט ירובה באפריקה, נחשפת בעצם גם למוסיקת עולם ולתרבויות ולמבטאים ולמראות מגוונים וצבעוניים מאוד".

כתבות נוספות בתרבות ובידור:

• "יותר חזק מה?" אגם בוחבוט מסעירה את הרשת
• שלחנו מעריצה של מרגי לראיין אותו ולכתוב ביקורת הופעה; איך יצא? לא אובייקטיבי במיוחד
• תחזיקו אותנו קרוב: האזינו לדואט החדש של בריטני ספירס ואלטון ג'ון

ואז כשחזרת לארץ...
כשחזרנו לארץ הרגשתי כאילו הודיעו לי שאני שונה ואחרת מאחרים. מה שהיה בעבר דבר טוב, הפך למשהו לא כל כך טוב. נתפסתי לא מוכנה לזה.

למה שונה ואחרת?
שמנה עם חד גבה, מבטא, רגישה, מדברת על כל מיני שירים ביפנית, סך הכול כאילו את יודעת, ילדה שהיא כאילו קצת שהיא קצת עוף מוזר, אין מה לעשות. אני לא ידעתי איך מתנהגים בתוך פוליטיקה של 40 ילדים שנראים אותו דבר. ומשם הגיע השיר Playground Politica.

אז אני חייבת לשאול, בתור ילדה שמנה, את לא חושבת שמצד אחד יש גבול מסוים לקדם דימוי גוף חיובי ומצד שני שיש מחויבות לקדם אורח חיים בריא?
אני מעולם לא אמרתי שאני רוצה להיות איזשהו מודל שאנחנו צריכים להראות כמותו, להיות כמותו, אני פשוט אני. אני יודעת מה נכון לי ועובד לי, אני כן יודעת שהתודעה שאידיאל היופי הבלתי אפשרי גורם למחלות קשות. כשבחורה נכנסת לחנות בגדים ואין את הבגד במידה שלה היא מרגישה כמו האדם הכי דחוי ואת מרגישה כמו נטל על החברה. אני מרגישה שקידום אהבה עצמית, איך שאני לא משנה מה, אם אני שמנה יותר או פחות ב-10 קילו זה חשוב, כרגע, נכון לרגע זה, יותר מאורח חיים בריא. כשאני אוהבת את עצמי ואני בחמלה כלפי עצמי, אז אני גם טובה לעצמי באלף מובנים אחרים, אני עושה הליכה בבוקר ואני אוכלת פחות פחמימות, אבל כשאת רעה לעצמך ולא אוהבת את עצמך את עושה בדיוק ההפך. אז שאנשים לא יתבלבלו.

אז ספרי לנו קצת על השיר
יש בשיר גם אפרו ביט ויש בו גם כלים מברזיל, והמנגינות כשאת מפשיטה אותן אז הן קצת אסייתיות, אוריינטליות, ויש שם סמפול של שיר ישראלי משנות ה-30 - הכול הוא מאוד חובק עולם, הדבר, היצירה עצמה. גם בהפקה וגם מוסיקלית זה מאוד מגוון.

נטע מארחת בשיר זה את Mr. Eazi, אמן ניגרי ידוע בעולם האפרו-פופ, ששיתף פעולה עם אמנים כמו Raye, Balvin J, Beyonce ועוד.

מאיפה הגיע החיבור למר איזי?
אחרי שכתבנו אותו, השיר הרגיש לי מאוד שטוח, מאוד לבד. הרגשתי שכל הנושא הזה של ה-happy place הזה שאני רוצה לחזור אליו, הוא בעצם ניגריה, והרגשתי שאני צריכה בן אדם שישיר איתי, שאני צריכה חבר. האופציה הכי טובה הייתה באמת מיסטר איזי. אני עם זמרת עם קול מאוד קופצני ודחוס והייתי צריכה מישהו שהוא מאוד חלק ונעים שישלים אותי. הוא מדהים.

Mr. Eazi שמשתתף בשיר ובקליפ חווה ילדות דומה לשל נטע. גם הוא גדל מחוץ לארץ הולדתו ולמד בבית ספר בינלאומי. "לא היה לי שמץ של מושג שהוא גם למד בבית ספר בינלאומי כמוני. בשיחת הזום הראשונה שלנו הוא פשוט בא ואמר את זה, וחשבתי שליקום יש דרך מאוד מאוד מצחיקה להגיד לי שהכל טוב. אחרי הגרסה שלו אנחנו נפלנו, אני ואבשלום (אבשלום אריאל נ.ש), ואני מאוד מאושרת שזה קורה איתו. נסענו לצלם איתו בניגריה וזה היה חוויה מטורפת לכשעצמה".

הקליפ של Politica Playground צולם כולו בניגריה, ב-2022 ובסוף שנות התשעים. הוא עשוי כשילוב ייחודי בין צילומי ריקודים של נטע ו-Eazi Mr, תיעוד דוקומנטרי של הנסיעה של נטע לניגריה וביקור בלתי נשכח בבית הספר בו למדה, וחומרי ארכיון משפחתיים מהילדות של נטע.

זו פעם ראשונה שאת חוזרת לניגריה מאז בעצם?
זו הייתה פעם ראשונה ומאוד מאוד מאוד מרגשת.

יש משמעות לטיימינג היציאה של השיר? פוליטיקה של בן שעשעועים וישראל שוב בתקופת בחירות?
*נטע צוחקת* לא, לא חשבתי על זה, באמת שלא. אבל את מבינה? עוד פעם הדרך של היקום להגיד לי שאני בדרך הנכונה.

תהליך היצירה של נטע הוא שונה משל אחרים, באחד הריאיונות נטע סיפרה שהשיר האחרון "I love my nails" הגיע כי אהבה את נקישות הציפורניים שלה.

"אני תמיד אוהבת למצוא את הנישה ואת הדבר המיוחד שלי כי זה שם אותי במקום שאני לא צריכה להיות בו בהשוואה עם אחרים. אני לא יודעת if it makes sense, אבל אני אוהבת שיש לי את הדבר המיוחד שלי שאין לאף אחד, אני אוהבת להתלבש כמו שאף אחד לא מתלבש, אני אוהבת להיות כאילו את יודעת. אני לא יודעת אם זה ממנגנון הגנה, כאילו הנה, בשיר הזה יש לי הרבה פחות מהשטיקים שאני מוסיפה כל הזמן. זה מאוד it is what it is, זה חסר ציניות, זה ערום לחלוטין, שזרנו פנימה חומרי דוקו שההורים שלי צילמו פעם וזה באמת מטורף עבורי לעשות את זה, אז ממש נרגשת לקראת היצירה מלאת הלב הזאתי, יש פה מלא לב בתוך השיר הזה".

אחרי שמאזינים לשיר ורואים את הקליפ, בהחלט יכולים לראות על מה היא מדברת.
בכל פעם שאני עושה קליפ, אם אני עושה קליפ, אני עושה אותו בסטייל שלי ובצורה שלי, ושזה מאוד מוקפד ואסתטי, ומיוחד כאילו ומוזר. רציתי בווידאו הזה, משהו שהוא מאוד tone down, משהו שהוא טבעי והוא שמח בלי ציניות או התנצלות. זה הצריך ממני להסיר הגנות וגם העובדה שלצלם בניגריה הייתה מתאגרת מאוד כי עם כל הכבוד, את בעולם שלישי וזה הביא איתו המון אתגרים, מצחיקים, ומדהימים וכייפים בטירוף.

בשיר את מתארת תקופה שהיא מאוד מאושרת, את יכולה להגיד שגם היום את מאושרת?
בדיוק אמרתי מקודם למישהי שהחיים שלי הם כמו ביקור בלונה פארק שהביקור בלונה פארק כהשוואה לחיים שלי זה די מדויק. יש את החלק שאת באה ואת נורא נורא מתרגשת, ואת עולה על מתקנים וכיף לך את שיש לך בחילה ואז את רוצה הביתה, ואת עומדת בתור ומעצבן לך ואת מחכה נצח ואז את עולה ויש 'היי' ואז את מאבדת את החברה שלך ואת מתעצבנת ואת מפחדת ואת לא יודעת מה יהיה, ונכבה לך הטלפון וככה זה החיים שלי. האם אני מאושרת? אני שמחה מאוד בחלקי.

למרות שאין מי שלא מכיר את נטע (ומי שלא מכיר אז יאללה שתו כוס מים), אנחנו לא שומעים עליה פותחת קופות, משיקה מופע בפארק הירקון או כובשת את קיסריה.

את מרגישה שהקהל בחו"ל פתוח אלייך יותר ומקבל אותך יותר מהקהל הישראלי?
אני עושה מוסיקה באנגלית שזאת מוסיקה שהיא לא בשפת האם של הקהל הישראלי אז זה מין הסתם תהליך טבעי שקורה. זה לא משהו שהוא מפתיע שאנשים לא מכירים שיר כזה או אחר אבל זה מאוד שונה. זה שני קהלים שונים לגמרי, כל אחד מקבל משהו בצורה אחרת לגמרי, אני לא מרגישה שהקהל הישראלי מקבל אותי פחות. אני רק מתחילה את הדרך שלי ואני רק מתייצבת.

זה יפה להגיד שאת רק מתחילה את הדרך שלך כשאת כבר שם דבר בתעשיית המוסיקה.
אני רק מתחילה, באמת.

מה את מאחלת לעצמך להמשך הדרך?
לא להספיק להתחיל את הדרך שלי.