הזרקור: האמנים החדשים שאתם חייבים להכיר

ברק ביטון – "אין בנו פחד"

"אני ברק ואני בן 30. מגיל עשר או 11 הגעתי לצפות בפסטיגלים והצגות וחלמתי להיות על הבמה. התחלתי להבין מה צריך לעשות כדי להגיע לבמות וכדי להצליח. התחלתי ללמוד פיתוח קול והופעתי בקהילות יהודיות ברחבי העולם. התגייסתי ללהקה צבאית, להקת משמר הגבול, ואז הגעתי לעונה הראשונה של 'דה וויס'. הגעתי רק לתוכנית הראשונה בלייב ואז הודחתי, אבל זה פתח לי הרבה דלתות, היתה חשיפה ענקית. הבמאי משה קפטן לקח אותי מהתוכנית להיות מחליף בהצגה 'גבירתי הנאווה' וככה הגעתי לתיאטרון. הופעתי גם ב'אוויטה', 'היירספריי', 'סאלח שבאתי' ובימים אלה אני מופיע ב'זה אני' וב'החיים הם קברט' בתיאטרון הקאמרי. הוצאתי לפני כמה שנים אלבום בשם 'דרך לעבור' ונבחרתי להבטחת השנה של מגזין 'פנאי פלוס'. שני שירים שלי נכנסו לפלייליסט לילה בגלגל"צ. הופעתי בכל הארץ ואז היתה הופעת השקת האלבום. בשיר השני נכנסתי לחרדה שלא ידעתי שהיתה קיימת אצלי, לא רציתי להיות שם ונבהלתי. כבר שלוש שנים שאני לא מופיע בגלל זה. ההופעות בתיאטרון מחיות אותי אבל בא לי לחזור להופעות שלי. הבנתי שהילד שכל כך רצה להצליח התחיל להצליח ונבהלתי, בגלל זה קצת נעלמתי בשנים האחרונות".
ספר לנו על השיר "אין בנו פחד".
"השיר מדבר בעיקר על זה שאין בי פחד יותר. שאלו אותי הרבה למה אני שר בשיר הזה לבת אם אני הומו. בגלל שאני הומו אני חייב לשיר רק לבנים ולהביא סיפורי אהבה כואבים ודרמטיים? בא לי לשיר לקהל רחב יותר ויש לי הרבה מה להגיד לנשים, אני אוהב אותן. לא הכל צריך להיות בקטע המיני. השיר מדבר על נשים שלא אוהבות את עצמן ולא רוצות להיות מי שהן. אין בנו פחד להיות אנחנו וביחד, הביחד מנצח הכל. את השיר הפיקו אליאס בטשון ונדיר חווא, מפיקים צעירים שהפיקו שירים לחן אהרוני ועדי אולמנסקי בין השאר".

הקשיבו לשיר "אין בנו פחד" של ברק ביטון
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-74-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_1t4kt69p' duration='190']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"יש מצב שהשיר הזה דומה קצת לסגנון של אליעד. בתקופה האחרונה חזרתי להקשיב למוזיקה משנות התשעים. אני מקשיב הרבה למארי ג'יי בלייג', בריטני ספירס, ווסטלייף, מדונה עם האלבום 'Frozen'. אני מקשיב גם הרבה לריטה לאחרונה".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"פשוט להופיע, זה החלום הכי גדול שלי עכשיו. לא לחשוש מזה ופשוט ליהנות מהסיטואציה. אני רוצה להופיע בחו"ל והאמת שבסוף החודש זה יקרה. הקלטתי דואט עם זמרת בשם פולי ג'נובה. היא ייצגה את בולגריה באירוויזיון בשנת 2016 והגיעה למקום הרביעי. היא ענקית בבולגריה והיא שופטת ב'דה וויס' בבולגריה. היא היתה בישראל לפני שנתיים וחצי והקלטנו ביחד את השיר 'Jaffa'. היא בקשה ממני רשות להכניס אותו לאלבום החדש שלה ובסוף החודש אני טס להופיע איתה בהשקת האלבום מול שמונת אלפים איש. זה השיר השלישי הכי מצליח שלה בספוטיפיי ובאפל מיוזיק. השיר תפס מאוד טוב בבולגריה".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"אני חושב שאני הקושי הכי גדול. אני מאוד טוב באחד על אחד ואוהב ליצור אבל כשאני מגיע לבמה אני נורא נלחץ ואני לא מבין למה. הקושי הוא בלהוציא את הדברים החוצה. היום שאני מוציא שיר לרדיו הופך להיות היום השנוא עלי, אני לא נהנה מהתהליך הזה. אני מפחד מכישלון. להיות מוזקאי נראה מדהים מהצד כי נראה שאנחנו עושים מה שאנחנו אוהבים אבל יש המון כישלונות. לא כל דבר מצליח, האמת שהרוב לא מצליח ועד שמשהו כן תופס לוקח מלא זמן. יש המון לילות ללא שינה עד שזה תופס".

זיו שליט – לב מקצף"

"אני זיו ואני בן 32. לפני שנה, בשיא הקורונה, יצא אלבום הבכורה שלי 'אותו נהר פעמיים'. העבודה עליו היתה מאתגרת כי מצד אחד היה המון פרגון מהרדיו והיו שש כניסות לפלייליסטים, כולל בכאן גימל ובפלייליסט לילה של גלגל"צ, זה היה מאוד כיף. מהצד השני היה קשה למנף את הדבר הזה, לתרגם את זה להופעות. אני שמח מאוד שהאלבום יצא למרות התזמון. לפני חודש יצא עוד מיני אלבום שנקרא 'אוסף ביניים' עם חמישה שירים ו'לב מקצף' נמצא בו. כל החיים הייתי על התפר בין תיאטרון ומוזיקה. ניגנתי על סקסופון בתור ילד ובגלל שלא היתה מגמת מוזיקה בתיכון נכנסתי למגמת תיאטרון. למדתי באקדמיה למוזיקה בירושלים וגם למדתי משחק בניסן נתיב בירושלים. נסעתי לניו יורק למשך שנה בעקבות בעלי וגם שם למדתי משחק. אני מרגיש שהתיאטרון זו עבודת היום שלי שאני מאוד אוהב. התחלתי בחג המחזמר של אורי פסטר בבת ים וזה פתח לי דלתות לתיאטרון 'הבימה', שם הופעתי ב'עלובי החיים'. הופעתי גם ב'אבודים ביונקרס' של תיאטרון באר שבע. בחנוכה שיחקתי ב'בילבי' לצד נלי תגר, הייתי גם ב'מיקה שלי' ובעוד הרבה דברים אחרים".
ספר לנו על השיר "לב מקצף".
"הרפרנס לשיר, או לפחות לפתיחה שלו, היה 'Dancing queen' של להקת אבבא, לגמרי. בגדול זה דימוי שמתייחס לרעיון של התאהבות שטחית, בטח בעולם של האינסטגרם כשהכל זמין ונגיש. לב מקצף זה כמו קראש שמתבסס על משהו חיצוני. הרי בסופו של דבר אם לא תשתה את הלב מקצף בקפה שלך הוא יתמוסס ואם תיקח שלוק הוא ייעלם. זו אלגוריה שיש משהו נוצץ, סקסי ומצטלם טוב אבל אין לזה עומק. אין פה בית, זוגיות או משפחה, אתה לא הולך עם הקצף למכולת. השיר מדבר על התאהבות בבריסטה שעושה לך לב מקצף בקפה. אתה לא יודע אם הוא עושה את זה לשאר הלקוחות, זה הכל בראש שלך. התוכן הוא להט"בי אבל זה לא סיפור גדול. יש פה סיפור יומיומי בין שני בחורים וחשוב לתת לדבר הזה את המקום הטבעי והרגיל, בלי הדרמה סביב זה. הלוואי וגם הזמרים הגדולים ששייכים לקהילה ייתנו יותר פוקוס על שירים כאלה".

הקשיבו לשיר "לב מקצף" של זיו שליט
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-73-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_g9gthkyy' duration='187']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"את האלבום הראשון מיקמו בין אלון עדר ותומר ישעיהו. השירים מתוך המיני אלבום החדש יותר קלילים וקייציים, היה מאוד כיף לעשות אותם".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"להופיע עם תזמורת בקונצרט עם השירים שלי. אני חושב שכשאגיע לסיטואציה הזו אדע שעשיתי את זה נכון. ברור שיש שאיפות להגיע עם השירים לרדיו אבל סמן הדרך שלי זה תזמורת שמנגנת את השירים שלי. יש לי זיקה לעולם הקלאסי אז אני פריק של הכלים האלה. זה דורש ממך המון – העיבודים, ארגון הנגנים, להרים את הדבר הזה. כל כך הרבה אנשים שמרוכזים ביחד סביב דבר אחד זה לא משהו שהולך ברגל".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"קצת נדוש לדבר על זה אבל הקורונה נתנה ברקס רציני. אני יכול להגיד שעבורי ועבור רבים מחבריי כל העשייה נקטעה ברגע אחד והתחום הוגדר על ידי המנהיגים שלנו שלא חיוני, זה גורם לך להרגיש לו חיוני. היה מעצור גדול וזו היתה שנת מפנה. לצד כל זה אבחנו לאבא שלי סרטן והוא נפטר לפני ארבעה חודשים, אז כל השנה הזו היתה צבועה בצבעים האלה. אני מקווה שהגרוע מכל מאחורי ושמכאן אפשר רק לגדול".
זיו שליט יופיע עם שיריו בתאריך 29.7 באוזן בר בתל אביב.

תמר ליאונוב – "דיברנו קשה"

"אני בת 44. יש לי חמישה ילדים ואני מגיעה מבית דתי. הייתי נשואה 22 שנה ולפני חצי שנה התגרשתי. אני כותבת ומלחינה מאז שאני זוכרת את עצמי. התחלתי להתעסק עם המוזיקה באופן רציני בשנת 2010. הקלטתי אלבום של מוזיקה יהודית שנקרא 'תמיד היה מזה קצת בעולם'. בשנת 2016 הקלטתי אלבום שני עם חומרים יותר אישיים ויותר קשים, עם טקסטים כבדים שנקרא 'בנות האלים'. בימים אלה יצא האלבום השלישי שלי, שנקרא 'שיקוי' ואפשר למצוא אותו בספוטיפיי. האלבום החדש שונה מכל מה שעשיתי עד היום, אני הולכת איתו צעד אחד קדימה מבחינת ההפקה. אלה חומרים בשלים שהשקעתי בהם הרבה יותר מבעבר. הלחנתי את כל תשעת השירים בו. כתבתי חמישה שירים וארבעה נוספים הם של דליה רביקוביץ. האלבום מאוד מדויק מבחינת הסאונד והפיק אותו מרקו גורקן".
ספרי לנו על השיר "דיברנו קשה".
"רוב השירים שלי נכתבים ברגע של משבר קטן או גדול במערכת היחסים. השיר הזה נכתב אחרי ריב וזה מן ייאוש שאין מה לעשות עם תקשורת לא טובה בזוגיות. יש לי אש פנימית ואני חייבת ללכת עם הניצוץ שלי קדימה כי לא מצאתי את הניצוץ במערכת היחסים. אני לא רוצה לוותר על הניצוץ שלי אז אני מתקדמת לבד".

הקשיבו לשיר "דיברנו קשה" של תמר ליאונוב
[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-72-external' autoplay='0' credit='' desc='' poster='' kid='1_e2ua6ias' duration='192']

את מי סגנון המוזיקה שלך יזכיר לנו?
"האינסטינקט שלי להגיד שאני נשמעת קצת כמו שילוב של קורין אלאל ורונה קינן. אני לא ממש דומה לאף אחד מהן אבל מבחינת עומק הטקסטים זה יותר הכיוון שלהן, יש אצלי המון דגש על המילים. קורין רוקרית אבל יש הרבה מלודיה בשירים שלה. זה מצחיק שאני משווה את עצמי לשתי זמרות להט"ביות, אבל בנות לפעמים מתחילות איתי כי הן חושבות שאני מהקהילה. זה מחמיא לי ואני מרגישה שאני עושה משהו נכון אם אני לא ברורה מאליה".
מה החלום הכי גדול שלך בקשר לקריירה?
"להמשיך להופיע ולהתפרנס מהופעות, אבל אני בעיקר רוצה שישמעו את השירים שלי. זה כמו שמישהו יכתוב ספר והוא יישאר במגירה, זה מבאס. יש גם אתגר גדול בלהופיע כל פעם מחדש. אני עוד לא הגעתי למקום שאני יודעת איך עושים את זה כמו שצריך. אני רוצה שהקהל ייקח את הכאב והעוצמה מהשירים, אני רוצה להניע אותם לפעולה, שיקבלו השראה ושלא יישארו תקועים במקום שלהם. אתה השולט בחיים שלך ואתה יכול לעשות מה שאתה רוצה".
מה הקשיים הכי גדולים שנתקלת בהם בתעשייה עד היום?
"להביא קהל להופעות. כשאף אחד לא מכיר אותך את לא יכולה לשכנע אותם שהם רוצים לשמוע את המוזיקה אם לא הגעת מלהקה צבאית או מה'אקס פקטור'. צריך לעשות את זה בצעדים קטנים. אני כבר לא בת 20 ויש לי חמישה ילדים והמון אחריות עליהם. אם דברים היו אחרת הייתי 'מבזבזת' עשר שנים בהופעות בברים קטנים אבל נסיבות החיים שלי שונות. אני שמחה שזה ככה כי אני באה בצורה מאוד בוגרת ועם רגליים על הקרקע. לרדיו יש תפקיד חשוב בעיניי כי הם עוזרים לקהל להבין מה לחפש באינטרנט".