זז כמו ג'אגר - גם בגיל 80: חוגגים יום הולדת לסולן הרולינג סטונס
מיק ג'אגר הגיע לגבורות ונכנס לעשור התשיעי בחייו. לרגל ציון הדרך החגיגי, הרכבנו את רשימת השירים הגדולים של האבנים המתגלגלות, ומה נגיד לכם? קל זה לא היה • מזל טוב מיק!
מיק ג'אגר, הרוקר שלא הפסיק לשיר ולרקוד מאז שנת 1962, חגג בשבוע שעבר יום הולדת 80. קשה להאמין שהוא הגיע עד הלום. הפרונט-מן האגדי עבר דרך ארוכה מאוד מקיץ 1965, אז נתפס יחד עם חבריו המרדנים משתינים על קיר של תחנת דלק בלונדון.
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- "צבי הנינג'ה - טירוף המוטנטים" הוא סרט נחמד - אבל למה הדמויות נראות נורא?
- "טבריה" מציגה את הקרב על העיר בצורה משעשעת ומבלי להטיף מוסר
- מופע השקת האלבום של שי המבר בט"ו באב הוא התגשמות כל החלומות
כיום, ג'אגר הוא אחד מכוכבי הרוק העשירים ביותר בעולם עם הון של 500 מיליון דולר. לא זו בלבד, אלא שלהקת הרולינג סטונס אותה הוא מוביל כבר יותר מ-60 שנים, מכרה במשך 40 השנים האחרונות כרטיסים להופעותיה בשווי 2 מיליארד דולר.
אז לכבוד יום ההולדת של ג'אגר, ריכזנו כמה מהשירים הגדולים והבלתי נשכחים של האבנים המתגלגלות - והרי הם לפניכם; מזל טוב, מיק היקר. עד 120 ועוד המון להיטים שיישארו איתנו לנצח.
As Tears Goes By
הבלדה הזו שכתבו יחד מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס בסוף שנת 1965, סימנה לא רק עידן חדש עבור הלהקה הצעירה דאז אלא גם הפכה את הזמרת מריאן פיית'פול לכוכבת פופ בינלאומית, שכן לה ניתנה הבכורה לבצע את השיר ברבים.
הפריטה המרה-מתוקה לסירוגין על המיתרים והנגינה הרגשית והסוחפת, הפכו את השיר לנאמבר אקוסטי בעל מצב רוח מלנכולי, שונה לגמרי מעזות המצח שהפגינה להקת הרולינג סטונס עד אז. העיבוד של האבנים המתגלגלות לשיר הוקלט שנה לאחר מכן, כאשר קולו הרך והכן של ג'אגר סיפר את הסיפור על תמימות אבודה, מה שהפך אותו מאובייקט מיני למשורר:
"It is the evening of the day," he sings. "I sit and watch the children play / Smiling faces I can see / But not for me"
Angie
השיר המוביל באלבום SoupGoats Head או (מרק ראש עז) שנכתב ב-1973 על ידי קית' ריצ'רדס והיה להצלחה גדולה. עם יציאתו, ליווה אותו הרבה מסתורין לגבי זהותה של אנג'י האמתית, בזמן שבמבט על מילות השיר נדמה שריצ'רדס שר על מערכת יחסים גוססת עם אישה בשם "אנג'י".
בזמנו, צצו שמועות כי מדובר באנג'לה בואי, אשתו של דיוויד בואי, או לחלופין בתו של ריצ'רדס שנולדה שנה לפני שהשיר נכתב ונושאת את אותו השם. ריצ'רדס עצמו שלל את שתי האפשרויות, בטענה שלא פגש באשתו של בואי בעת כתיבת השיר, וכי השיר לא עוסק כלל בבתו ואף לא בדמות ספציפית. לדבריו, השיר עוסק ברגש. למרות זאת, עד היום מסרבים מעריצי הלהקה להאמין כי מדובר בצירוף מקרים.
Can't You Hear Me Knocking
מותו של הגיטריסט ומייסד הרולינג סטונס בריאן ג'ונס ביולי 1969, לצד הרצח המחריד בפסטיבל אלטמונט בדצמבר של אותה שנה, סימנו אולי יחד עם קץ התמימות את גלגולם הראשון של יתר חברי הלהקה, שהפכו מנערי בלוז של לונדון רבתי לאחת מלהקות הרוקנרול הגדולות בעולם.
השיר הזה, שבמילותיו נושא טון של מסוכנות במידת מה, ליווה באופן קבוע סצנות שחיתות בסרטים הוליוודיים. כך למשל, השיר הושמע במלואו בסצנה בסרט "קזינו" בבימויו של מרטין סקורסזה, כאשר הדמות אותה מגלם השחקן ג'ו פשי מתארת את הצמיחה המהירה של אימפריית הפשע שלו ברחובות לאס וגאס.
הדימוי של השיר עם סצנות אפלות בסרטים אלימים, ואולי תדמית פורעי החוק של חברי הלהקה, עשויים להסביר מדוע לשיר אין כמעט גרסאות כיסוי. ואולי זה כי לא ניתן לשחזר באופן מדויק את שירתו הספונטנית והנמרצת של ג'אגר - שמייצג בעת ובעונה אחת אכזריות ועונג.
Street Fighting Man
השיר, שנכתב בתקופה של טלטלות פוליטיות וחברתיות, ייצג את הרוח שליוותה את שנות ה-60 המאוחרות. מה שמתחיל בתופים רועמים ובצרור של מטחים כבדים הפך לקלאסיקת רוק צורבת, שמקפלת בתוכה את האירועים השליליים והדרמטיים של שנת 1968.
לרולינג סטונס של אז, לפחות עד אותה השנה, לא הייתה נטייה פוליטית מובהקת. אלא שהכול השתנה אחרי שמיק ג'אגר נכח בהפגנה נגד מלחמת וייטנאם בכיכר גרובנר שבמרכז לונדון. השיר משקף את הכאוס שג'אגר היה עד לו במהלך ההפגנות נגד המלחמה: הוא מגלם בתוכו הצהרות עוצמתיות, אבל גם טומן בחובו הסתייגויות מסוימות.
מחשש שהשיר יגביר את המתחים שגם ככה בעבעו בשטח, תחנות רדיו בארה"ב סירבו לנגן אותו. ג'אגר סיפר בראיונות כי מנהלי התחנות ציינו בפניו שמדובר בשיר חתרני. "כמובן שזה חתרני", השיב אז. "זה מטופש לחשוב שאתה יכול להתחיל מהפכה בעזרת תקליט. הלוואי והיה אפשר!".
You Can’t Always Get What You Want
השיר הסוגר באלבום "Let It Bleed" שיצא ב-1969. השיר, אותו כתב ג'אגר, מסמל יותר מכל את שקיעתו של האידיאליזם של הדור הצעיר, שהסתיים בתסכול והתפכחות. בסופו של דבר, השיר נגע בצורה דומה לשירים אחרים שיצאו באותה תקופה, כמו "Bridge Over Troubled Water" של ארט וגרפונקל ו-"Let It Be" של החיפושיות, בכך ששימש מזור ללבבות ולנשמות פצועות.
השיר הזה, אמנם, לא עבד על אנשים שלפני כמה שנים לאחור שרו להם "אני לא יכול לקבל עונג", ועכשיו שרים להם "אתה לא יכול כל הזמן לקבל את מה שאתה רוצה". ג'אגר התעמת עם המצב, והסביר כי המפתח ליישוב הקונפליקט נמצא בפרספקטיבה השונה במילות השיר. "עכשיו אתה גם לא יכול לקבל את מה שאתה רוצה", הכריז עם צאת השיר. "אותו דבר תקף גם עליי, אני אומר את אותו הדבר כששרתי 'אני לא יכול לקבל עונג', זה רק מנוסח אחרת". בכל מקרה, זה השיר לשים חזק באוזניות כשהמטרות שלך חורגות מטווח היכולת שלך.