נועה קירל, אל תשכחי אותנו מאחור - אנחנו מתגעגעים
נועה קירל ופלד עושים ביונסה וג׳ייזי, חנן בן ארי עושה שכונה ואלין גולן לעד תצטרך להוכיח את עצמה בצילו של אביה אבל היא בכיוון הנכון • לירון אשקורי מסכם את השבוע במוזיקה הישראלית
"שחרר אותי"/ דולי ופן מארחים את נועה קירל ופלד
החדש של צמד המפיקים 'דולי ופן' (יום ג') בשיתוף נועה קירל והראפר פלד, הביא לפה משהו שצריך ממנו יותר– שיתוף פעולה של זמרת פופ אסלית עם ראפר אסלי. זהו שילוב מתבקש ועל נועה ופלד זה יושב חלק ומרענן ומכוון להיות המנון הרווקות החדש. נראה שדולי פן פיצחו את הנוסחה של הלהיט הישראלי החדש – פופ אמריקאי עם שילוב אלמנטים ים תיכוניים. נועה מעולה בשיר הזה ללא ספק, אבל הפאנץ' של השיר מגיע דווקא מהכיוון של פלד שמצליח להרים את השיר הזה עוד טיפה למעלה.
נועה מציבה לעצמה רף גבוה ככל שהקריירה שלה נוסקת מעלה, כך שלא כל שיר יצליח להתעלות על קודמיו. בכנות, הייתי שמח לשמוע ממנה שיר בעברית תחת השם שלה (כמו פאוץ', מיליון דולר וכו') ולא בשיתופי פעולה כאלה או אחרים, כי נועה לא צריכה אף שם אחד לידה.
עוד בתרבות ובידור:
אל תוך הלילה: תמיר גרינברג משחרר סינגל שני
תמיד שלך: עומר אדם בשיר אהבה ליעל שלביה
שובה של המלכה האם: הסינגל החדש של ביונסה כבר כאן
זה מובן לגמרי שרוב העשייה שלה מופנית כרגע למעבר לים, אבל אל תשכחי אותנו פה מאחור, בדיוק כמו השורה בשיר "שיר אחד לפה שיר אחד לחו"ל", ואני באופן אישי צמא לנועה הישנה, זאת שהייתה יושבת אצל ג'ורדי באולפן ומוציאה להיטי מדינה אחד אחרי השני.
"על הגל הבא" / עוז זהבי
עוז זהבי מזוהה יותר עם עולמות המשחק מאשר המוזיקה, אך לאחרונה הוא מחלק את האהבה שלו בין המשחק למוזיקה, ומשחרר השבוע (ראשון) סינגל בכורה בשם "עד הגל הבא". בשמיעה ראשונה השיר זורק אותי לאזורים של קרולינה ועלמה זהר - מסגנון ההגשה ועד להפקה בניחוח הרגאיי. זה סגנון מאוד נישתי ורחוק מהסאונד הפופולרי שמוכר לנו בעברית וזה מבורך כל עוד עושים את זה נכון ומעניין. כשראיתי את השותפים לעשייה, ג'ורדי ורון ביטון, ציפיתי לטיל בליסטי. אבל בניגוד לקרולינה ועלמה זהר, חסרה לי אותנטיות מצד זהבי. השירה יוצאת מעט מתאמצת, והקליפ מנסה בכוח למכור לך את האווירה. השיר לא משאיר חותם לא לפה ולא לפה ואין משהו שאני אקח איתי הלאה. קצת כמו קינוח פרווה.
"שלוותה"/ ענבל רז
ענבל רז המוכרת בעיקר מהטיקטוק או כבת זוגו של אלי חולי, משחררת השבוע (יום ג') את הסינגל בכורה שלה 'שלוותה'. מישהו אמר אוליביה רודריגה ולא קיבל? בכנות, אפשר לראות מהוויזואליות של הקליפ ומהסאונד שהקריצה לאוליבה רודריגה ניכרת, אבל חסר פה משהו שאולביה מביאה איתה וענבל לא – בגרות ותחכום.
השנייה הראשונה של השיר, שמתחיל בגיטרות, הזכיר לי כמה חסר פופ פאנק כחול לבן, אבל ככל שהשיר התקדם הוא נופל לקלישאה – במקום שיר בועט ובוגר קיבלתי שיר מפוצץ בסוכר וצפוי. השיר חמוד ובהחלט, קליט וניכרת האהבה של ענבל למוזיקה, שלקחה חלק בכתיבה והלחנה של השיר. ברור לכולם שענבל היא לא סתם פרצוף יפה שמנסה לפרוץ את גבולות הרשת, אבל השיר נשמע כמו שיר שכבר שמענו עשרות פעמים, ואין זמרת שאין לה אחד כזה ברפרטואר, ואף יכול להיות מעולה בתור רצועה מתוך אלבום. אבל כסינגל בכורה חסרה לי האמירה מה ענבל מביאה שאין לאחרות. הפוטנציאל הוא עצום, ואני לגמרי מחכה לראות מה יש לה עוד להציע.
"חנניה"/ חנן בן ארי
החדש של חנן בן ארי (יום א') שמדבר על סבו הוא פשוט מעולה. חנן מביא את השכונה אלינו וכל אחד יכול למצוא את עצמו בו ולהיסחף איתו. הקצב המכשף בשילוב המילים של חנן שנוגעות בכל מי שגדל כאן, הוא כל מה שטוב בחנן, שמצא את האיזון בין הדת לבין החילוניות. בין לגעת בלב לבין להרים אותך לרקוד.
ההפקה של תומר בירן, שמלווה את חנן כבר תקופה, נכונה ולא מתחכמת - זה מה שזה. הכל מוכר ונשמע כמו הבית של סבתא שלי ביום שישי, בזמן גדוד הסירים מתבשל על הגז, ומה זה בעצם מוזיקה אם לא מאיפה באנו ולקחת אותנו לחוף מבטחים בתחושת ניתוק של רגע.
"אין לי כח"/ אלין גולן
סינגל הבכורה של אלין גולן שהושק באצטדיון בלומפילד בהופעה של אביה איל גולן, שוחרר הבוקר (יום ה') באופן רשמי עם וידאו קליפ מההופעה ההיא. אני חייב להודות שמאוד חיכיתי לשמוע את הסינגל המדובר, בין אם זה עקב ההצצה לחיים של אלין שקיבלנו ב"משפחת שדה", לבין העובדה שמדובר בבת של אחד הזמרים הגדולים במדינה.
כבר מהסרטונים שהגיעו אלינו מההופעה אי אפשר היה שלא היה להתרגש איתה מהמעמד. נורא קל לצקצק ולהגיד איזה פריווילגיית, היא לא תצטרך לעבוד קשה בשביל הקריירה שלה והכל יוגש לה על מגש כסף. יש בזה מן האמת, אבל אפשר גם להסתכל על העובדה שהיא תמיד תהיה בצל של אבא שלה. וכמה גדולה שלא תהיה הקריירה שלה, היא לעולם תצטרך להוכיח את קיומה בזכות עצמה. ועכשיו לשיר – אני חייב להודות שקשה לי להאמין לילדה בת 16 ששרה על אהבה. זה עדיין מרגיש בוסר , גם בשירה. הכיוון המוזיקאלי שלקחה אלין הוא מעולה לה לדעתי, הסאונד הפופ-ישראלי עם ההתייחסות למילים וללחן ופחות לגימיקים מוזיקאליים (כמו דרופים ומילים קאצ'יות \ טרנדיות למיניהן) יעזור לאלין להתקבל ברצינות ולהרוויח קהל בוגר. הטונים הנמוכים שלה בבתים הוא מעולה והגוון שלה יפה באזורים האלה, מאוד. הבעיה צצה כשאלין עולה לטונים הגבוהים יותר בפזמון, שם ניכרת הבוסריות שלה והקול שעוד לא התייצב על הגוון הטבעי לה. אבל אין ספק שזה סינגל מעולה כסינגל בכורה ועוד בלהתייחס שמדובר בבת של.