נגמר הפאתוס: הגיע הזמן להודות - שוודיה בהחלט הייתה צריכה לזכות באירוויזיון

שלא תבינו לא נכון - נועה קירל היא החיים. היא השמש, הירח, האדמה והתגשמות האלוהות בגוף מהמם (בכל צורה ומשקל ותניחו לה) עם סאטר פאוור מטורף שלא נראה בישראל מאז שרה אימנו. אין בטור הבא ולו קמצוץ של השמצה או ביקורת כלפי נועה. ההופעה שהיא נתנה באירוויזיון 2023 תיחשב לעד כאחת ההופעות הטובות ביותר שישראל שלחה לתחרות האירופית. כזו שצריך ללמוד באוניברסיטה.

אבל הגיע הזמן לרדת מהעץ של הלאומיות והאחדות - השיר יוניקורן, עם כמה שהוא פופ טהור מושלם, הוא שיר פחות טוב מ"Tatto" של לורין. את השיר "יוניקורן" כתבו דורון מדלי הגאון (שאחראי לאינספור שירים אייקונים בתרבות הישראלי), מאי ספדיה, ינון יהל ונועה קירל האחת והיחידה - והוא שיר מצוין שמכיל את כל מה שלהיט פופ צריך להכיל.

כתבות נוספות בתרבות ובידור

• 50 שנות ישראל באירוויזיון - מהו השיר הטוב ביותר ששלחנו?
• אירוויזיון 2023: כל מה שקרה בתחרות הזמר האירופית
• נועה קירל חתמה על השתתפותה בפסטיגל 2023: "מאושרת לחזור הביתה"

הוא קליט בצורה היסטרית, עם קאצ' פרייז (ביטוי) מדבק, ביט חזק, עוצמתי במידה הנכונה, עדין כשצריך, ויושב על קירל כמו כפפה ליד, או כמו שדעות חשוכות מתאימות לשי גולדשטיין ויורם שפטל. אי אפשר להתכחש להצלחה שלו. הוא דורג במקום הראשון במצעד הרשמי של גלגלצ ובמצעד הרשמי של כאן גימל. הוא גרף מעל 11 מיליון השמעות בספוטיפיי והקליפ הרשמי בחשבון האירוויזיון צבר מעל 18 מיליון צפיות.

אם לא שמתם לב, מדלי ושאר היוצרים בנו את ההייפ והבאזז השנה לא סביב השירה של נועה, לא סביב השיר עצמו ולא הלחן. הרי כל הקמפיין והטירוף היה סביב השורה הקטנטנה "you wanna see me dance". וכן, רצינו לראות, אירופה רצתה לראות, והעולם התאהב, כי הפרפורמנס עצמו היה מושלם. נועה עשתה על במת האירוויזיון בליברפול מה שאף אחד השנה לא עשה - היא שרפה את הבמה והשאירה לכולם אבק.

אבל, וזה אבל שנאמר בחשש קל מהתגובות - "Tatto" הוא שיר טוב יותר. כבר בביט הראשון הוא נכנס לעורקים ולנבכי הנשמה, הוא נוגע בנקודה הכואבת הזו של פרידה, של אהבה שספק טובה לנו, ספק ממכרת והרסנית. הפסנתר, הכינורות, התופים, הקול המחוספס והעוצמתי של לורין - הכול מתחבר לזעקה עמוקה. תוסיפו לזה את ההופעה, יש שיגידו המוגזמת, כמו שרק לורין יודעת לעשות.

בכלל, תחרות ושירים זה דיסונס לכשעצמו. הרי אי אפשר באמת להשוות בין שירים, במיוחד כאלה מסגנונות שונים (כמו פינלנד או אוסטרליה) יכולות קוליות שונות (צרפת לדוגמא), או ביט ומסר (כמו אוסטריה או קרואטיה). אבל העולם לא מושלם, ואנחנו נאלצים לדרג ולהעניק נקודות ולהכתיר מנצח. וכשנאלצים להשוות בין השירים, עם כל האהבה, הדוז פואה הלך ובצדק לשוודיה.