יש לה אותנו: מירי מסיקה והפילהרמונית זה בדיוק המופע שהיינו צריכים עכשיו

נתחיל מהשורה התחתונה: 20 שנה מאז פרצה לחיינו וזכתה בכל תואר אפשרי, מירי מסיקה הוכיחה לנו בסוף השבוע שאפשר ואף רצוי להמציא את עצמך מחדש. ביום שישי האחרון היא הופיעה בהיכל התרבות בתל אביב, כשמי שמלווים אותה הם נגני הפילהרמונית הישראלית, ומלבד חגיגות שני העשורים לקריירה שלה - מסיקה והתזמורת חגגו גם את יום האישה, שצויין בדיוק באותו היום. וכן, אין ראויה מזמרת כמו מירי מסיקה להשתלט על ההיכל ולחגוג את היום שכל כולו מוקדש לנשים.

מסיקה ביצעה שירים מהרפרטואר העשיר שלה, וכיאה להופעה עם הפילהרמונית - אלו קיבלו עיבודים סימפוניים מיוחדים ומגוונים, שלאו דווקא שומעים בכל הופעה אחרת שלה. המופע עובר בתחנות חייה של מירי מהלימודים ברימון עם חברתה הטובה קרן פלס, דרך ההופעות על בימות התיאטרון בארץ ובחו"ל ועד לסיפורים על הזמרות הבינלאומיות שהיוו עבורה השראה לאורך הקריירה.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• בשעתיים של להיטים, שלומי לימד את הקהל איך מערבבים בין עצב לשמחה
• עקב איומים להפגנות פרו-פלסטיניות: ההופעה בוטלה ברגע האחרון
• רגע לפני טקס האוסקר: זה הסרט שזכה בפרס "הסרט הגרוע ביותר"

מי שניצח על הפילהרמונית הוא רתם ניר, כשמי שניהל את המופע מוזיקלית הוא בעלה של מסיקה, אורי זך, העיבודים שקיבלנו לאורך ההופעה נעשו ברמה הכי גבוהה שאפשר לקבל: השילוב בין יצירות קלאסיות לבין השירים של מסיקה היה מאוד מסקרן לשמיעה, כשכמעט כל מעבר בין שיר לשיר לווה בעיבוד מיוחד עם צלילים מסקרנים, שגרמו לי לשחק ביני לבין עצמי את משחק הניחושים "איזה שיר היא תבצע עכשיו?".

היו שם להיטי ענק כמו "לשם", "באה אליכם", "אף אחת", "מאמי", וכמובן - "At last" של אטה ג'יימס שזכה לביצוע עוצמתי. מלבד אלו, מסיקה גם ביצעה את "עומר שריף" מתוך המחזמר "ביקור התזמורת" שבו היא כיכבה, על בימות הווסט-אנד בלונדון, וגם את "עכשיו אתה חוזר בחזרה" שכתב והלחין לה חברה הטוב אריק ברמן. זה היה ביצוע מושלם לשיר מושלם, והקהל לא הסתיר את חיבתו ללהיט הזה, שכן הוא שר איתה מילה במילה.

אחד הרגעים המרגשים (מיני רבים), היה כאשר מסיקה ביצעה את "יש לך אותך" והקדישה אותו ל-19 החטופות שעדיין נמצאות בשבי בעזה, בתקווה שישובו אלינו במהרה. בזמן שהיא שרה, תמונותיהן של החטופות, לצד כאלו של נשים שנרצחו בטבח, הופיעו על המסכים שלצד הבמה - מה שנתן לשיר משמעות עוצמתית ומצמררת.

נציין לטובה את הליינאפ של המופע שנבנה באופן חכם למדי: כמעט לפני כל ביצוע, מירי מרבה לדבר ולספר בין שיר לשיר על האנשים שעבדו איתה על השירים ועל האנשים שהשפיעו עליה בדרך למעלה. מירי מפלרטטת עם הקהל ומחזיקה את הבמה ברמה הכי גבוהה שיש. היא נגישה ומנהלת דו-שיח עם האורחים שלה ועם הקהל.

מה שהתחיל כקונצרט צהריים "מעונב" השתנה לאט לאט להופעה אנרגטית וחזקה, זאת בין היתר גם זכות הקהל שבחלקו הרב של המופע שר יחד עם הזמרת והרים את האווירה באולם. ניכר שקהל הורכב ברובו ממעריצים מושבעים של מירי, אבל כלל בתוכו גם את מנויי הפילהרמונית המנוסים והמבוגרים יותר.

אני מאוד אוהב את היוזמות והמשימה שהפילהרמונית שמה לעצמה בכדי להגיע לקהלים חדשים ולא דרך קונצרטים "קלאסיים" שאנו רגילים אליהם, אלא מופעים המשלבים את תרבות המוזיקה הישראלית ואת תרבות המוזיקה הקלאסית יחד - מה שיוצר אווירה קסומה וחיזוק הקשר בין הסגנונות שבדרך כלל לא באים לידי ביטוי על הבמות בישראל.

ובאשר למסיקה? מסיקה היא זמרת בכל רמ"ח איבריה, ולא שלא ידענו את זה קודם אבל תמיד כיף לקבל לכך הוכחה נוספת: הקול שלה מדויק ועומד בכל סטנדרט אפשרי, ובהיכל התרבות היו רגעים שחשבנו שאנחנו יושבים באולפן ומאזינים לאלבום מוקלט ולא לזמרת ששרה בלייב על הבמה.