ג'ימבו ג'יי לקח את הקהל למסע של ביטים סוחפים וטקסטים מרגשים בהופעה שהשאירה את כולם בעננים

קו רקיע בפארק אריאל שרון הפך אתמול (חמישי) לזירה חיה של מוזיקת היפ הופ בועטת, בהופעה של ג'ימבו ג'יי, שהוכיחה שהוא אחד הקולות החשובים במוזיקה הישראלית. יש הופעות שמרגישות כמו מסיבה ענקית עם אלפי חברים, ויש כאלה שמצליחות לגעת עמוק יותר - ההופעה של ג'ימבו ג'יי אמש הייתה בדיוק השילוב הנדיר הזה: מצד אחד חגיגה רועשת, קופצנית, מלאה בלהיטים שכולם צעקו מהשורה הראשונה עד האחרונה, ומצד שני רגעים אינטימיים, חשופים, צחוק וגם כאב.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• הרבה יותר מסתם עוד חבר: כך הפך מת'יו פרי את הסרקזם לאמנות
• התלהבות שיא: הקאסט של "דוסון קריק" מתאחד בערב מרגש במיוחד
• 101 שנה לאפרים קישון: האיש שהפך את הישראליות לבדיחה גאונית

ההתחלה הייתה מרגשת, ג'ימבו ג'יי פתח את המופע עם השיר "בעזרת השם", ומיד אחריו המשיך בצלילים מוכרים של השיר שהפך לאהוב ופופולארי במיוחד, "סתלבט בקיבוץ". השיר בשנתיים האחרונות מקבל משמעות אולי קצת שונה בעקבות המלחמה, ומול אלפי אנשים בפארק, ג'ימבו שיתף: "זה שיר שאנחנו ממשכים לנגן בהרבה מאוד אופטימיות בכל הופעה". הקהל מחא כפיים בהתלהבות, והתחושה הייתה של חיבור עמוק בינו לבין הקהל, ובין המילים שנכתבו מזמן לבין המציאות של היום.

משם המוזיקה המשיכה להתגלגל בקצב מסחרר, וג'ימבו ג'יי המשיך כשהוא בשיא האנרגיה, עם כריזמה ששפכה אש וגרוב על הקהל. מהרגע הראשון היה ברור שזה ערב מיוחד, לא רק בגלל הראפ, המילים המדויקות והביטים ששברו את האוויר, אלא גם בזכות הסיפורים האישיים שהוא שיתף מהחיים בקיבוץ שבעוטף עזה לצד המלחמה, שבאים גם לידי ביטוי בטקסטים שבשירים. זה הורגש במיוחד כשהתחיל להתנגן השיר "במקום שאני גר" ואחריו "בומים". ג'ימבו ג'יי לא ניסה להסתיר את השבר והמציאות המורכבת, אבל ידע לשזור אותם בהומור ובאנרגיה טובה, כזו שמרימה את הקהל.

הוא העלה את הקצב עם השירים "מטקות" ו"הוליווד" שהקפיצו את ההמון והכניסו את כולם אל תוך הערב. מיד אחר כך המשיך עם השיר הגאוני "תזכרי", שהטריף את הקהל וגרם לו לקפוץ בכל הכוח עד שהרעיד את הרצפה. ואז הגיעה ההפתעה הגדולה של הערב, שכיוני בלוך עלה לבמה לארבעה שירים משותפים, עם גיטרה וחיוך שגרם לכולם להריע. בלוך התרגש והוסיף: "מדובר בבן אדם מאוד מוכשר", ואפילו השתעשע כשניסה לשיר ראפ בעצמו. הפגישה המוזיקלית הזו בין שני עולמות, הראפ החצוף והכובש של ג'ימבו ג'יי לצד הרוק-פופ הרגיש של בלוך, הפכה את הערב לבלתי נשכח. הם בצעו יחד את השירים "אחריות" ו"נפוליאון" של יוני בלוך, ואת "מאמי אני על זה" ו"חתולים" של ג'ימבו, ויצרו רגעים שבקלות יכולים להיות בין שיתופי הפעולה הטובים שראיתי. החיבור שלהם היה טבעי, הם היו באנרגיית שיא על הבמה וסחפו את הקהל.

[brightcove_iframe video_id='entertainment-music-israeli-part-02-2508221735' autoplay='0' credit='בר יקואל' desc='יוני בלוך וג′ימבו ג′יי' poster='' kid='1_jy11fs78' duration='57']

כשהקצב נרגע, והערב הגיע לישורת האחרונה, ג'ימבו ג'יי ביצע קטע אקוסטי, יפה במיוחד ומעורר מחשבה, יחד עם הגיטריסטית רוני מרקוביץ, שבו הם עשו מאשאפ וחיברו את השירים "נולדתי לשלום", "חרבו דרבו", "חי מיום ליום", "Where is the love", "אין לי ארץ אחרת", "לצאת מדיכאון" ו"לבכות לך". המאשאפ המפתיע הזה התנדנד בין מחאה לחיוך, בין ציניות לתקווה והראה מעין מראה פוליטית מוזיקלית שריגשה את הקהל.

רגע לפני שההופעה הסתיימה, הוא לא שכח להזכיר את עשרות החטופים שנותרו בשבי חמאס בעזה, וקרא להחזירם. ההופעה ננעלה בעוצמות שיא, כשקהל כבר היה כולו על הרגליים, ג'ימבו ג'יי שר את "חטיפים" ו"פירות" ששברו את הפארק בגלים של אנרגיה. וכמובן שאי אפשר היה לסיים את ההופעה בלי הלהיט "עשיתי" שהפך את המקום לרחבת ריקודים ענקית, כשכולם קופצים יחד ומדקלמים את כל המילים באנרגיה שאי אפשר להסביר במילים אלא רק להרגיש. הקהל יצא מהמופע טעון, שמח ומלא אנרגיה, עם התחושה שזכה להיות חלק מערב שהוא הרבה יותר מהופעת היפ הופ, זו הייתה חוויה אנושית, מוזיקלית וחברתית שעטפה את כל מי שהיה שם.