שלושה דורות לירח: אביב גפן והפילהרמונית
שירי מרד הנעורים של אביב גפן קיבלו אמש בהיכל התרבות ובשילוב עם הפילהרמונית מגע של שרביט קסם קלאסי. התוצאה עלתה על כל הציפיות
תמיד חשבתי שיש לאביב גפן שני סוגי קהלים - הקהל הבוגר, הוותיק, זה שמעריץ אותו כבר שנים, מלווה אותו מתחילת הדרך, הולך בעקבות קצב פעימות הלב שלו - ילדי אור הירח. והקהל השני - ילדי הריאלטי, המעריצים החדשים, אלה שהאזינו למוזיקה שההורים שלהם השמיעו בבית, הילדים של ילדי אור הירח. ככה חשבתי.
אבל מתברר שיש לו עוד קהל. קהל מעונב, מיושב, בורגני, תרבותי - ההורים של ילדי אור הירח. שלושה סוגי קהל היו שם אתמול בהופעת הבכורה של אביב גפן והתזמורת הפילהרמונית הישראלית - כולם הגיעו לחוות את אביב קצת אחרת. לספוג את תרבות הרוק באופן הכי נשגב שיש.
הצצה חטופה בספר האורחים של התזמורת הפילהרמונית חושפת לא מעט זמרים ואפילו שחקנים שעמדו על בימת היכל התרבות לצד הנגנים והמנצחים המוכשרים שידענו כאן בארץ ויצרו חיבור של אמנות ותרבות ואולי גם קצת בידור. משהו שמביא קהל אחר אל תוך עולמה של המוזיקה הקלאסית.
עם אביב זה הרגיש קצת שונה - זו הקלאסיקה שספגה את הרוק. שירי מרד הנעורים שלו, על החלום שיהיה פה טוב יותר, על אהבות נכזבות. שירים שגדלנו עליהם וכולנו מכירים היטב, זכו לנגיעות של כינורות, לטיפה של חלילי צד ועיבודים מורכבים וחודרים של המנצח אילן מוכיח שאף אחד עוד לא הכיר בשירים שלו.
אותו מוכיח התגלה כמי שהיה מורה קשוח בבית הספר הגבוה למוזיקה, רימון, ואפילו העיף פעם כיסא פלסטיק לעברו של גפן. מאז הם הפכו לחברים והנה היום הם חולקים את אותן מחיאות הכפיים של שלושה סוגי קהל שיודעים להעריך את שני העולמות.
בסיפור ששיתף פעם אביב בתכנית רדיו שהוקדשה ליום הולדתו ה-40 נחשף שהשיר "אולי" כמעט ולא נכנס לאלבום השני של אביב, "עכשיו מעונן", ורק בזכות התערבותו המקצועית של שלום חנוך, שזיהה את הפוטנציאל החבוי בו, הוא צורף והפך עם השנים לשיר מיוחד שנכנס לכל רפרטואר בכל הופעה.
שיר אהבה פשוט ונאיבי, כזה שנכתב, כנראה, למגירה, קיבל אתמול עוצמות אחרות. אמנם דווקא את השיר הזה ועוד מספר שירים נוספים, הוא ביצע ללא ליווי התזמורת, אבל עצם הנוכחות שלו על במת הפילהרמונית מילאה את האוויר בקסם בלתי מוסבר. כי ככה זה עם אביב - גם כשהוא אורח הוא מרכז העניינים.
