כבש את מדורת השבט: מוש בן ארי בהיכל התרבות

קרוב ל-18 שנה חלפו עת הפציעה על הבמות להקת "שבע" של מוש בן ארי. הניו אייג' היה באותה התקופה בחיתוליו, והסגנון המוסיקלי החדש נמזג בקלות לתוך האוזן הישראלית. להיטים כמו "עוד יבוא שלום עלינו" כבשו תוך זמן קצר מדינה שלמה והפכו לשירי חתונה פופולאריים.

מוש בן ארי כבר לא ילד, השנה יהיה בן 44, והמוסיקה שהוא יוצר בוגרת, בשלה וסולידית יותר. פחות תופים והקפצות ויותר מינימאל מלטף עם תוכן רגשי. בן ארי התבגר וקשה להתעלם מהשערות הלבנות שמעטרות את הראסטות. יש המגדירים אותו כבוב מארלי הישראלי, יתכן שזו הגדרה מוגזמת, אבל אין ספק שבין ארי הוא מי שפתח את שערי מוסיקת הניו אייג' בפני הציבור והפך אותה לקונצנזוס. בשנות פעילותו הוא הצליח לחדור ללב המיינסטרים הישראלי וה-'יא יא ייאיי' החינני שלו הפך לחלק מהדי.אנ.איי של גלגל"צ.

המופע האחרון שלו בהיכל התרבות תל אביב, התחלק לשניים: בחלק הראשון הגיש בן ארי את שירי האלבום החדש, ובשני שר וניגן את להיטיו מכל הזמנים. במופע החדש יש להיטים כמו "להוריד את העיניים" עם החצוצרה היפה שמלווה אותו וקטעי הסולו המעולים. זהו שיר פופ-רוק נוגה ועדין יחסית לבן ארי. ישנו גם השיר "מה עושים" שעוסק בפחדים, או "בין הטיפות" שמתאר פוליטיקאים וקשרי הון ושלטון ומבקר את הממסד.

המוסיקה עצמה השתנתה מעט, ובמקום פופ של מיינסטרים יש יותר מלודיות עם אלמנטים אתניים מזרחיים, יחד עם רוק וכמובן הרבה מאוד רגאיי.

יש פער ודיסוננס בהופעה של בן ארי. הלוק שלו כמו גם המוסיקה האנטי ממסדית שאותה הוא מייצג, כמו גם הוייבים שלו בתור אמן שיוצר מוסיקה אלטרנטיבית מתנגשים עם היותו לב ליבו של הקונצנזוס הישראלי. הוא איננו נער שיוצר מוסיקה אלא תעשיית עתק.

באולם היה ניתן למצוא קשת רחבה של גילאים, אנשים מכל חתכי האוכלוסיות והמגזרים כמו עפר שכטר, שלישיית מה קשור, אייל קיציס ומנחת אקס פקטור בר רפאלי שהוסיפו חותמת רשמית לבן ארי כמדורת השבט הישראלית. האם האותנטיות שלו כיוצר אלטרנטיבי נשחקה? ייתכן. יחד עם זאת, המוסיקה עצמה, למרות הקיטשיוות, עדיין מרגשת ועושה את העבודה.

המופע אמנם הוגדר כמופע ישיבה, אבל איש לא עמד בכך. בביצוע להיטים מאלבומו החדש ובעזרת להיטיו הקלאסים, הקפיץ בן ארי את הקהל על הרגליים. אל הגיטרה וקולו המחוספס התווספו כלי תיפוף ומיתרים אקזוטיים שהפכו את הסאונד המוכר למשוכלל ורחב עוד יותר.

הקשת המוסיקלית של בן ארי מורכבת משילוב של כמה סגנונות כמו רוק, פופ, רגאיי עם נגיעות של מלודיות וקטעי סולו של חצוצרה וכינור, והתוצאה פשוט נהדרת.

המופע נחתם ב"שיר המעלות" אותו חידש בן ארי הרבה לפני שעידן החזרה בתשובה שטף והרס את האמנים הישראלים, והסתיים ב"כמו בחיים" שעל שמו נקרא המופע. הסיום העוצמתי הוכיח שמדובר ביוצר מוערך ובשל שלצד המיינסטרים מצליח עוד לגעת.