אייל גולן ומשה פרץ: ככה צריך להראות ולהישמע מופע משותף
שניים מהכוכבים הגדולים של המוזיקה הישראלית איחדו כוחות להופעה משותפת ראשונה בהיכל מנורה. התוצאה: אחת מההופעות הישראליות המוצלחות של השנה • זוהר צלח, ביקורת
אחרי שנים של שליטה במוזיקה הים-תיכונית (והישראלית בכלל) אייל גולן איבד את כס המלכות. פרשת הקטינות, הנסיקה המטאורית של עומר אדם ובעיקר ירידה הדרגתית באיכות השירים שהוא מוציא, פגעה בתזרים המזומנים. הפתרון? פשוט מאוד - ריאליטי או מופעים משותפים.
אחרי סדרת מופעים מוצלחת במיוחד עם שרית חדד ועוד אחת מוצלחת לא פחות עם אתניקס, עלה אמש (ד') אייל גולן יחד עם משה פרץ לבמה בהיכל מנורה מבטחים להופעה הראשונה במסע ההופעות שזכה לטייטל "הולכים להשתגע" (על שם שיר משותף של השניים) וכצפוי כל הכרטיסים נחטפו מהר מאוד. היכל מנורה הצטייד שוב בבמת ה-360 המפורסמת ובסביבות 22:00 פרץ וגולן עלו לבמה. השניים פתחו את המופע עם ביצוע מצוין לדואט שלהם "המילים החסרות". משם המשיכו השניים לשתף פעולה עם "באתי אלייך", "ברצלונה" ו"שישי בצהריים" שזכו גם כן לביצועים מדויקים.
כבר בתחילת המופע ברור שהערב כולו הולך לכיוון חיובי מאוד. הכימיה של השניים נהדרת, הדיאלוגים שלהם בין השירים מרגישים אותנטיים והם בעיקר מצליחים להוציא אחד מהשני את המקסימום. פרץ, שזז על הבמה בלי סוף, מצליח לגרום לאייל, שבדרך כלל סטטי מאוד במופעים שלו, לתזז ורואים את זה נהדר בביצועים הקצביים ל-"ארוץ עד אליך" ו"אלף פעמים".
אייל, אולי הווקליסט הכי טוב בישראל, מצליח להוציא מפרץ, ווקליסט בחסד גם הוא, את המקסימום מבחינה קולית ויחד השניים מספקים ביצועים אדירים ל"נעצר העולם" ו"אם את הולכת" וסוגרים חלק ראשון פנטסטי למופע. אחרי החלק הראשון אנחנו מגיעים לחלק הסולו של המופע שנפתח עם קאבר של משה פרץ ל"אלוהיי", אחד השירים היפים ביותר של גולן. הביצוע הנקי של פרץ לשיר הזה היה המוצלח ביותר בערב כולו. לאחר מכן שר פרץ את "סוכר בקפה" שהיה מעט פחות מוצלח.
אייל גולן בחר ב"טירוף מתוק" שהיה סולידי ולאחר מכן ביצע קאבר ל"הולך לי מיואש" של משה פרץ שהיה מדויק מאוד ווקאלית, אבל מעט ריקני מבחינה רגשית.
בין לבין הספיקו פרץ וגולן לשחק עם הקהל וביצעו שירים לפי מילים ששמעו מהם. מכל האקט המעט מאולץ הזה יצא ביצוע מצוין לגרסה של זוהר ארגוב ל"את לי לילה" הנהדר שכתב והלחין בועז שרעבי.
הסאונד הנהדר, התפאורה המרשימה, הרקדנים והנגנים שהקיפו את השניים סיפקו לגולן ופרץ את כל התנאים לספק שואו גדול והשניים בהחלט עשו את זה, בעיקר בחלקו האחרון של המופע שהיה מורכב ברובו משירים שמחים. זה התחיל עם "כרמלה" של פרץ, אותו ליוו צמד רקדנים סלוניים והמשיך עם "חתונת השנה" הסתמי של אייל גולן ואיתי לוי ו"רק רוצה לרקוד" של עומר אדם ופרץ שזכו לביצועים טובים.
לאחר מכן ביצעו השניים רצועה של שירים מהתקופה המוקדמת שלהם: "רק איתך" ו"אלייך" של פרץ ו"יפה שלי" ו"לקנות לך יהלום" של גולן. בעיניי הרצועה הזו הייתה המוצלחת ביותר מאלה שביצעו השניים ביחד ולפי תגובות הקהל נראה שגם הם חשבו ככה. לאחר מכן עברו השניים שוב למוד של שירים שקטים. פרץ ריגש עם "סימני הזמן" היפהפה שכתב להוריו ולאחר מכן "זכינו" לשמוע ביצוע משותף וחסר רגש ל"האם להיות בך מאוהב" של אביב גפן.
את המופע סיימו השניים בסוג של מסיבת EDM קטנה עם "הולכים להשתגע", "תבואי היום", ו"בחור חדש", שלושה שירים שמאופיינים יותר בסאונד אלקטרוני מאשר ים תיכוני. השניים נתנו את כל כולם בחלק הזה ויחד עם הרקדנים שסבבו אותם הקפיצו את הקהל ושלחו אותו הביתה עם חיוך אחרי מופע מוצלח במיוחד.
בשורה התחתונה, ההופעה של השניים היו מהופעות הישראליות הגדולות והטובות שראיתי השנה. פרץ וגולן הצליחו להתעלות על עצמם וסיפקו הופעה נהדרת, קצבית ומרימה שבהחלט סיפקה את הקהל שהגיע להיכל. אני לא תמיד בעד הופעות משותפות כי בדרך כלל מדובר בגימיק מוכר כרטיסים ולא בחיבור אומנותי אמיתי אבל אם כבר עושים את זה - ככה זה צריך להראות ולהישמע.