גותית גירל

טיילור מומסן כועסת. אולי היא כועסת על מי שגנב לה את המכנסיים ואולי על מי שהדביק לה ג'יפה לשיער. אהה.. רגע, זה בעצם האימג' החדש, הבועט והרוקיסטי שאימצה שהיא עצמה מכנה "זונה ברמה גבוהה". מומסן, שרובנו מכירים כג'ני האמפרי הבלתי נסבלת מ"גוסיפ גירל" צמצמה את נוכחותה בעונה החדשה של סדרת הלהיט כדי להתעסק בפאשן האמיתי שלה בחיים - מוזיקה. מומסן, רק בת 17, בוודאי מתחלחלת מהמחשבה שיספרו אותה בנשימה אחת עם כוכבות מזמרות אחרות בגילה שעושות פופ ממוחזר שמאגניבים אפלים כמוה מקיאים קצת  בפה כשהוא מגיע לסף דלתם. אבל זהו, שעם כל הכבוד (ובאמת שאין שמץ של כבוד, זה רק ביטוי) לתחפושת ההאלווין המושקעת שמומסן עוטה על עצמה בשנה האחרונה, האזנה ל"Light Me Up", אלבום הבכורה של להקתה The Pretty Reckless תגלה לכם יותר מכל ראיון יומרני של מומסן במגזין "ניילון".

נתחיל ונאמר שמומסן היא ילדה יפה, יפה מאוד והיא יודעת את זה. היא "מכערת" את עצמה בצורה מאוד לא מכוערת והתדמית שהיא מוכרת היא לא באמת של נערת רוק/גראנג' מהאשפתות - היא פשוט רוצה שנחשוב ככה. קורטני לאב הייתה אולי האישה היחידה בהיסטוריה העכשווית של המוזיקה שבאמת האמנו לכל זרזיף ג'יפה שהילך על גופה. מומסן רוצה להילקח ברצינות כזמרת/יוצרת, אבל כבר במפגש החיצוני עם האלטר אגו המוזיקלי שלה, יש תחושה שאנחנו פשוט רואים את ג'ני האמפרי עוברת את מרד הנעורים שלה, ולא את מומסן במצבה הטבעי.

משחקת בנדמה לי

האלבום, הכולל עשרה שירים, לא יגרום לכם להיחרד ולהתחלחל. מדובר ברוק פופי מאוד שאפשר לשמוע ברקע מבלי להזדקק לאופטלגין או שקית הקאה. נדמה שהבעייתיות מתחילה ונגמרת בפער בין היומרה לביצוע. מומסן, שלזכותה ייאמר שיש לה קול יפהפה, מהפנט ובוגר מכפי גילה, משחקת בנדמה לי. אם מזקקים את כל אחד מהשירים שלה לשלד החשוף שלהם מדובר בתכנים שקלי קלארקסון, מיילי סיירוס ואפילו טיילור סוויפט כבר חרשו עליהם ברוורס. העובדה שבין הליריקות יש המון גיטרות, דיסטורשנים וכל מיני קולות משונים וכחכוחים שמומסן אילתרה באולפן, לא הופכים אותה לרוק סטארית אלא לקופי קאט. טיילור נורא רוצה להיות קורטני לאב, וג'ואן ג'ט וגם קצת אלאניס מוריסט (בחלק מהשירים היא נשמעת ממש כמוה). יש לה המון זעם נעורים שלא מבשיל לכדי יצירה מקורית שתפיל אותנו מהכיסא כפי שעשתה אותה אלאניס בזמנו עם "Jagged Little Pill".

הטקסטים של מומסן עוסקים בשיט הסנטימנטלי שמעסיק נערות בגילה, וזה לגמרי בסדר. אבל יש משהו מתנשא ומעצבן בדרך בה היא ניגשת לעניין, וכאילו אומרת "יש לי המון שחור בעיניים ולא הסתרקתי חודשיים, כנראה שאני יותר בועטת מכן ביצז'". פרידות, מסיבות, אהבות נכזבות - לנו זה נשמע כמו החומרים מהם עשויים חייה של אישה צעירה. כשהיא מנסה לבגר קצת את האווירה עם שיר הרומז על שימוש בסמים ואחר המדבר על רומן עם גבר מבוגר לא נותר אלא לגחך על הפנטזיה הילדותית של הבלונדינית החולמנית. כל אחד מהשירים באלבום היה יכול להשתלב באופן מושלם בפסקול של דרמה רומנטית עם אשטון קוצ'ר או לחילופין, בפרק דרמטי של סדרת נעורים לוהטת - ממש כמו זו שמומסן גדלה בה. יש בהם משהו הוליוודי, נוסחתי ולחלוטין לא כאוטי, מה שהופך אותם למשהו ששמענו כבר מיליון פעם, פשוט ארוז אחרת ועם מעט מאוד בגדים.

The Pretty Reckless - Pretty Reckless