מלכת הלילה: תחנות בחייה של וויטני יוסטון
אחת הזמרות הגדולות בהיסטוריה של המוזיקה העכשווית הלכה אמש לעולמה. לצד קריירה מפוארת, קול שניפק להיטים ושיאים חוצי גבולות, היו השערוריות והסמים שהעיבו על פועלה בשנים האחרונות. פרידה
קולו של דור שלם נדם, מוקדם מדיי: וויטני יוסטון, זמרת עם קול מופלא ששלטה במצעדי הלהיטים ברחבי העולם, זכתה בעשרות פרסים והשתתפה בסרטים שוברי קופות, אך מנגד גם נאבקה באופן פומבי בהתמכרויות לסמים ואלכוהול וחייה חיי נישואים לא קלים - מתה אמש. יוסטון היתה רק בת 48 במותה, גיל צעיר לכל הדעות, אבל הלכה לעולמה כשמאחוריה כמעט 30 שנים על הבמה, מול המצלמות, כשכל העולם מכיר אותה.
יוסטון נולדה ב-9 באוגוסט 1963 בניו ג'רזי, שחררה את אלבום הבכורה שלה "Whitney Houston" בשנת 1985 כשהייתה בת 22, ומאז עד ליום מותה הפכה לזמרת שקיבלה הכי הרבה פרסים ואותות הכרה בכל הזמנים לפי ספר השיאים של גינס. היא צמחה ממשפחה של זמרות שחורות גדולות כמו דיון ווריק והסנדקית שלה היתה אריתה פרנקלין, כך שלא הייתה זרה לפופ-סול, r&b והבלוז.
השנים התמימות
כבר בגיל 15, היא עשתה קולות רקע בגרסא המקורית לשיר של שאקה-קאן "I'm Every Woman" משנת 75' - להיט שחידשה בעצמה לפסקול הסרט "שומר הראש". עשור אחר כך כבר עמדה בזכות עצמה כשהוחתמה בחברת התקליטים "אריסטה רקורדס" ושחררה את האלבום הראשון שלה. למרות שהשירים הראשונים ששחרה לא הצליחו כפי שציפו, היתה זו הבלדה הג'אזית "Saving All My Love for You" שתפסה את המאזינים - והגיעה אל המקום הראשון בארצות הברית ואנגליה.
בהמשך שחררה עוד להיטים שהפכו אותה לאייקון של הקהילה האפרו-אמריקנית, כמו "How Will I Know", "Greatest Love of All" שהצליחו להביא למכירות של 25 מיליון עותקים מאלבום הבכורה שלה. כבר בשנת 86' זכתה בפרס הגראמי הראשון שלה כזמרת הפופ הטובה של השנה, פרס אמי על הופעתה בטלוויזיה ובפרסי המוזיקה האמריקנית ו-MTV, תקדים שפרץ דרך לאמניות פופ שחורות דוגמת ג'נט ג'קסון, ולהקות כמו אן ווג ו-TLC.
את אלבומה השני " Whitney" שחררה כבר בשנת 1987 והפכה לזמרת הראשונה שאלבום שלה נכנס היישר אל המקום הראשון של מצעד הבילבורד האמריקני והמצעד האנגלי. השיר הראשון מתוכו, סינגל הפופ "I Wanna Dance With Somebody (Who Loves Me)" הפך למגה-להיט שכבש כל מצעד בעולם. השירים הבאים מתוכו נכנסו כולם אל המקום הראשון גם הם, מה שהביא אותה לשבעה מקומות ראשונים ברצף במצעד ובכך לשבור את השיא שהיה שייך לפניה לביטלס והבי-ג'יז.
שומר הראש שהביא אותה לפסגה
אבל היא לא עסקה רק במוזיקה. יוסטון התנגדה לאפרטהייד בדרום אפריקה, וקיימה במופע חגיגי לציון יום ההולדת ה-70 של נלסון מנדלה בשנת 1988 למול קהל של עשרות אלפים ועוד מיליונים סביב העולם שצפו בה מופיעה. באותה שנה, הקליטה את השיר ""One Moment in Time עבור משחקי האולימפיאדה, שהפך לקלאסיקה של תחרויות הספורט. בתחילת שנות התשעים הקימה את "העמותה של וויטני יוסטון עבור ילדים", שנועדה לטפל בילדים חסרי בית, וכאלה סובלים מסרטן ואיידס.
בשנת 1991, בשעה שארצות הברית נלחמה בעיראק, יוסטון ביצעה את ההמנון האמריקני במהלך משחק הסופרבול בארה"ב וזכתה לתגובה חיובית חסרת תקדים באמריקה הפטריוטית - מה שגרם לחברת התקליטים שלה לשחרר את הביצוע כסינגל שנכנס ל-20 הגדולים במצעד. באותה שנה החלה צאת עם הזמר בובי בראון, לו נישאה שנה מאוחר יותר.
כאילו לא הצליחה מספיק, החליטה יוסטון להפציע לראשונה בקולנוע למרות שדחתה הצעות דומות עד אז. את הופעתה הראשונה על המסך בשנת 1992 עשתה בסרט "שומר הראש" לצד קווין קוסטנר. מלבד משחק בדרמה על הזמרת המפורסמת שמקיימת יחסי אהבה-שנראה עם שומר האישי שלה, פסקול הסרט כלל את הביצוע שלה "I Will Always Love You", חידוש לשירה של דולי פרטון משנת 1974, שהפך לשיר אייקוני שזוהה איתה יותר מכל. השיר שהה 11 שבועות במקום הראשון במצעד האמריקני, ומכר כ-12 מיליון עותקים בעולם. "I'm Every Woman" ו- "I Have Nothing" שנכללו גם הם בפסקול, הגיעו לחמשת הגדולים במצעד.
האהבה שלה קשה
בשנים הבאות הופיעה בעוד כמה סרטים, בהם "Waiting to Exhale" ו-"אשת הכומר", שלא זכו לאותה הצלחה לה זכה שומר הראש. במקביל, שחררה שירים מתוך פסקולי הסרטים, בסגנון גוספל ורית'ם אנד בלוז, שאמנם זכו להערכה בארצות הברית אך לא פרצו גבולות מחוצה לה. זאת עד לשנת 1998, אז שחררה את אלבום האולפן הראשון שלה זה שמונה שנים "My Love Is Your Love", שהוקלט בשישה שבועות בלבד ונשמע יותר פאנקי משיריה הקודמים. בין השאר, הוא כלל את המנון ההעצמה הנשית "It's Not Right But It's Okay", את שיר הנושא מהאלבום ואת "I Learned from the Best", שנשמעו מפוכחים ועוקצניים יותר מהחומרים הקודמים שלה.
במקביל שרה גם על מי שנחשבה ל"יריבתה המוזיקלית", מאריה קארי, את הדואט המפורסם של השתיים "When You Believe"מפסקול הסרט "נסיך מצרים". היא אף הוכתרה לאמנית ה-r&b המוכרת ביותר במאה האחרונה, לאחר שמכרה לא פחות מ-51 מיליון עותקים של פסקול "שומר הראש". בתחיל העשור הבא שחררה את אוסף הלהיטים הראשון שלה, בו כללה גם דואטים שונים עם ג'ורג' מייקל ואנריקה איגלסיאס.
אולם בסוף שנות ה-90, תדמית "האישה הטובה" שלה שונתה לכזו של אמנית עושת צרות. הנישואים שלה עם בובי בראון הביאו לפי השמועות ליחסי התעללות, וגרמו לה לפנות לסמים ואלכוהול - אליהם התמכרה. זאת למרות שהביאו יחד ילדה משותפת בשנת 1994, בובי-קריסטינה בראון. בשנת 2000 נעצרה בשדה תעופה כשבתיקה נמצא סם המריחואנה, השתתפה במופע הוקרה למייקל ג'קסון כשהיא מסוממת ושנתיים אחר כך אף הודתה בראיונות שונים שהשתמשה גם בקוקאין ותרופות במרשם לשיכוך כאבים באופן חופשי. "אין לי יצר הרס עצמי", אמרה אז, "אני אדם שמותר לו לחיות". היא פנתה לגמילה רק בשנת 2004, וחזרה אליה שוב כשנה אחר כך. בשנת 2005 השתתפה בתוכנית הריאליטי "להיות בובי בראון" על חייו של בעלה, ונראה שלא בשיא תפארתה.
התבוננה לעבר העתיד
לאחר שנים של מערכת יחסים קשה (וגם ביקור נשכח אצל קהילת הכושים העבריים בדימונה בשנת 2003), יוסטון נפרדה מבראון ב-2007. היא שחררה עוד אלבום אוסף, ובאותה תקופה החלה לעבוד גם על אלבום חדש ששוחרר לבסוף רק ב-2009, ונקרא "I Look to You". עם זאת, שיר הנושא והסינגל " Million Dollar Bill" לא הביאו לה את ההצלחה לה ייחלה, והמון ביקורת על שהיא לא מצליחה להגיע לשיאים עם קולה כפי שיכלה בעבר. גם סיבוב ההופעות שליווה את האלבום לא עבר חלק, כשכמה הופעות בוטלו בשל מצבה הבריאותי של הזמרת.
בשנה האחרונה נפוצו דיווחים שהיא מתחילה לעבוד על אלבום האולפן השמיני שלה, יחד עם יוצרים כמו וויל איי.אמ, אך התוכניות נעצרו כשנכנסה שוב למוסד גמילה, כדי להתגבר על קשייה עם האלכוהול. מה שכן הספיקה, הוא להצטלם בחודש נובמבר האחרון לסרט שהפך להופעה האחרונה בחייה - "Sparkle", על סיפורה של להקת הסופרימז המיתולוגית בו שיחקה את אמה של הכוכבת. באוגוסט הבא כולנו נוכל לראות אותה מפעילה את הקסם על המסך הגדול ולזכור אותה כפי שהיתה - כוכבת ענקית ונוגעת.