כל העיניים לאירופה: האם ישראל באמת תודח מהאירוויזיון הקרוב?

אירוויזיון 2026 שיתקיים בעוד כשמונה חודשים יהיה התחרות ה-70 במספר, ובמקום להתעסק בספקולציות סביב מופע שיחגוג מהדורה עגולה לתחרות השירה האירופית, היקום האירוויזיוני מתעסק בדבר אחד – האם לישראל מותר להשתתף בה או לא?

אז נתחיל מהסוף: נכון לכתיבת שורות אלו, ישראל משתתפת באירוויזיון 2026, ואין החלטה רשמית אחרת מטעם איגוד השידור האירופי (ה-EBU) על גורלה של ישראל בתחרות. ההחלטה הסופית צפויה להתקבל ב-5-4 בדצמבר, במהלך העצרת הכללית של האיגוד, כשבמקביל האיגוד האריך את האפשרות לפרוש מהתחרות ללא קנס יציאה עד לקבלת ההחלטה.

כתבות נוספות במדור תרבות ובידור:

• הנתונים נחשפים: זה השיר המושמע ביותר בישראל בשנה האחרונה

• השחקן האגדי הזה לא רק שינה את הוליווד. הוא היה הוליווד

• הישג מטורף: נגה ארז תופיע באחד מפסטיבלי המוזיקה הגדולים בעולם

אז מי נגדנו?

סלובניה הייתה הראשונה לצאת בהצהרה כי היא תפרוש מהתחרות במידה וישראל תיקח בו חלק. בהמשך הצטרפו אליה אירלנד והולנד, שהכריזו שהן לא מתכוונות להשתתף בשנה הבאה במידה וישראל תתחרה באירוויזיון. ייתכן ובקרוב נשמע קולות מחאה גם מאיסלנד ופינלנד, שעדיין מתלבטות.

הפצצה האמיתית הגיעה שלשום (שלישי), כאשר ספרד, אחת מחמש המדינות המממנות את התחרות, הודיעה כי תפרוש מהתחרות במידה וישראל תמשיך להתחרות בה. המהלך הזה נחשב בעל משקל גדול יותר, שכן ייתכן וזה יגרור שינויים מהותיים בתקציב ובהפקת התחרות. חשוב לציין כי בניגוד להולנד, אירלנד וסלובניה – ספרד ממתינה להחלטת ה-EBU כדי לקבל החלטה סופית.

מי בעדנו? (או לפחות לא נגדנו)

למעשה, בין חמש הגדולות  נוצר קרע של ממש: בעוד ספרד קוראת להחרים את התחרות, גרמניה ואיטליה עומדות על רגליים אחוריות ותומכות בהשתתפותה של ישראל, ואף הכריזו כי במידה וזו תודח, הן יהיו אלה שיפרשו מהתחרות.

צרפת הודיעה לאחרונה כי היא מאשרת את השתתפותה בתחרות ללא קשר לישראל, וממשיכה את הקו הניטרלי שלה, כשפרסמה בהודעתה כי היא "ממשיכה לתמוך ביצירה מוזיקלית, באמנים ובאירוע הייחודי הזה". האחרונה מחמש המממנות היא בריטניה, שלעת עתה פרסמה כי אין לה כוונה להחרים את התחרות, והדגישה כי היא תתמוך בהחלטת איגוד השידור.

אליהן מצטרפות מלטה, שהכריזה כי יש לעודד תרבות של דיאלוג, אוסטרליה שהודיעה שבכוונתה להשתתף ללא שום תנאי מקדים, סן מרינו הודיעה כי תשתתף ללא קשר לישראל, ונורווגיה שמרגיעה את הרוחות יחד עם דנמרק שממשיכה לשדר עסקים כרגיל. ככל הנראה, אנחנו צפויים לקבל הודעות דומות גם משוויץ, יוון, קפריסין ואזרבייג'אן.

אליהן מצטרפת אוסטריה, שזכתה בתחרות האחרונה (שבה, כזכור, נציגת ישראל יובל רפאל הגיעה אל המקום השני) ושתארח את הבאה, שהכריזה כי היא תומכת רשמית בהשתתפותה של ישראל בתחרות בווינה. האוסטרים אף הרחיקו לכת, ובהודעה רשמית של שרת הפנים האוסטרית נכתב כי "עדיף שאוסטריה תארח את תחרות השירים לבדה עם ישראל מאשר בלעדיה". יש המסיקים שההחלטה של המדינה המארחת לתמוך בישראל תמתן מעט את הלחץ מצד מדינות אחרות, ותשפיע לחיוב על השיח.

למה רוסיה כן וישראל לא?

על פי חוקי ה-EBU, כדי להדיח את ישראל (או כל מדינה אחרת) נדרש רוב מיוחד של 75% מחברי האיגוד שצריכים להצביע בעד ההרחקה – תרחיש די דמיוני נכון לעכשיו.

אך הטיעון העיקרי של המתנגדות הוא ההדחה של רוסיה מהתחרות. לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה, איגוד השידור הדיח אותה מהתחרות, ומאז היא לא חזרה להשתתף בה. במכתב רשמי שיצא לפני אירוויזיון 2025, טען האיגוד כי אין מקום להשוואה ישירה בין סכסוכים, וכי השעיית רוסיה בשנת 2022 נבעה מאובדן עצמאות גופי השידור במדינה והפרות חוזרות של כללי האיגוד – דבר שלא נכון לגבי ישראל. האיגוד גם חזר והדגיש כי תחרות האירוויזיון היא תחרות בין גופי שידור ציבוריים – ולא בין ממשלות.

מה גם שאיגוד השידור לרוב לא יוזם הדחה, אלא מיישר קו עם העולם – במידה וישראל הייתה מודחת מעוד ארגונים בינלאומיים אחרים, ייתכן והיו מדברים אחרת. כל זה נכון עד דצמבר, שם תתקבל החלטה, לכאן או לכאן.

אני נזהר להגיד, אבל ככל הנראה שישראל לא תודח מהתחרות. לפני שתצאו בצהלות שמחה, תחרות האירוויזיון, שנולדה מיד אחרי מלחמת העולם השנייה במטרה לאחד את אירופה, עומדת בפני רגע היסטורי – שככל הנראה ישנה את התחרות לעד.