למרות הזוגיות הפוטוגנית עם יעל, עומר אדם שר רק על פרידות. למה?

זו תקופה לא טובה. גם עומר אדם יודע את זה. הוא עצוב וקשה לו ואין לו מושג מה לעשות אז הוא החליט להיכנס לאולפן ולהוציא מיני אלבום בשם "חמישה לילות", שבו חמישה שירים, שכל אחד מהם נכתב והופק על ידי מישהו אחר.

על פניו קונספט פצייץ למלך הפופ של ישראל. אדם הוא זמר שבכל אלבום שלו יש לפחות חמישה באנגרים, להיטים שלא נס ליחם שנים אחרי שיצאו, אז אלבום של חמישה שירים חייב להיות באנגר אחרי באנגר, לא? אז לא ממש.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• הכי קרוב למקור: להקת המחווה הרשמית של ABBA תופיע בישראל
• ספילברג: "חושש שנצטרך להילחם שוב על עצם הזכות להיות יהודים"
• בחשד לסחר בנשים: סוכנים פדרליים פשטו על בתיו של הראפר דידי

השירים כולם על פרידות. אני יכול להבין שאדם לא רצה הפעם לתת לשירים שמחים לצאת כי עצוב לו. עם זאת, אם כבר עצוב - אז למה רק פרידה? לא יכולת לצאת מהמסגרת המוכרת שלך של שירי זוגיות ולהפתיע באיזה שיר על עצב כללי?

חוץ מזה, מי אמר שחייבים שירי דיכאון? אם כבר באת לשמח קצת את האנשים, אפשר שיר אחד אופטימי. אף אחד לא היה כועס - בטח לא כשאדם עצמו בזוגיות שנראית טובה. אבל לא, שירי פרידה כולם. לא שזה ימנע ממעריציו לשיר את כולם איתו בהופעות, כי הם כולם קליטים, אבל בהחלט לא כולם נוגעים בלב באותה רמה.

מכיוון שיש רק חמישה שירים, ניתן לכל אחד את הכבוד המגיע לו ונדרג אותם מזה שהכי פחות אהבתי לזה שהכי כן:

5. לילות וקללות | מילים: טל קסטיאל | לחן: טל קסטיאל, עדן אטד ורז קופרמן

השיר עם השם הכי טוב הוא הכי פחות טוב באלבום. הוא נשמע כמו שירים אחרים של עומר אדם, בלי איזה ערך מוסף: זוג שרב הרבה, הוא, כרגיל, מצטער, ועצוב. הפזמון שייך לז'אנר של "לשיר עם האצבעות מורמות כשאדם על הבמה", אבל קשה להבין מי ירצה לשיר את השיר הזה בקול רם. יש פה אפילו שורה שקצת עושה קרינג': "איך נפלנו לעצב, איך איבדנו ת'קצב". שורה שמרגיש שבאה אחרי כמה חיפושי חרוז למילה "עצב".