צוואתו של אדם מולאה בהצלחה: הערב לזכרו, אותו תכנן בעצמו, היה מרגש ומכובד

אחד הסמלים המזוהים עם אדם (חיים כהן) ז"ל, כוכב הפופ הגדול של מדינת ישראל, היא הבנדנה אותה קשר על היד. לכן, לא התפלאנו שבערב "חברים שרים אדם", מופע ההנצחה המוקדש לעשייתו המוזיקלית שכל הכנסותיו קודש לחקר הסרטן ולפעילות מטה משפחות החטופים, יהיו מונחות בנדנות צהובות על מושבי הכיסאות. יש שיגדירו את אדם כג'ורג מייקל הישראלי - מוזיקאי ופרפורמר ענק שהצליח בשנות ה-80 בקנה מידה מטאורי. הוא כיכב בהצגות, סדרות, ואפילו מחזות זמר - כשמאחוריו עומד צי של מעריצות צורחות. נשים רצו אותו, גברים רצו להיראות כמותו, ורמת ההערצה כלפיו הייתה מטורפת. הגרעין הקשה של מעריציו היה נאמן אליו עד יומו האחרון, וליווה אותו במאבקו במחלת הסרטן עד שהלך לעולמו כשהוא בן 64, לפני כחודש.

המופע אמש (שני) בהיכל התרבות נפתח בסרטון של הזמר משוחח עם הפרופ' שטיפל בו, ומנסה להבין האם יוכל פיזית לקחת חלק בערב שתכנן לפרטי פרטים. מיד אחר כך הוקרן הקליפ "ג'יפסי ליידי", אחד השירים הראשונים של אדם דווקא בשפה האנגלית. אילן פלד ועופר ניסים עלו לבמה וביצעו אותו באופן מחודש ומהוקצע. הבחירה לפתוח דווקא בקליפ המדובר שנעשה במיוחד לרגל המופע, ולא על ידי ביצוע לייב, קצת הרגישה תמוהה - אבל זה לא העיב על המשך הערב. מיד אחר כך היה זה רביב כנר שביצע את "נוסע רחוק", וגרם לנו להיזכר עד כמה הפופ בשנות ה-80 היה עשוי טוב.

לכתבות נוספות בתרבות ובידור:

• עם רמי פורטיס, ג'ימבו ג'יי וג'ירפות: תוכנית פסטיבל מגדה
• הדוקו "שאגת ש"ס" מצביע על אשם אחד בדרדור המפלגה: אריה דרעי
• בהוליווד מגיבים לפרישה של ביידן: "הציב את העם לפני עצמו"

אדם, שהקריירה הענפה שלו כללה גם ריקוד, השתתף כרקדן בנאמבר של יזהר כהן "עולה עולה", שזכה במקום החמישי בתחרות האירוויזיון אשר נערכה בזמנו בשוודיה. אגב, אותו האירוע גרם לזמרת אילנה אביטל לזהות את כישרונו של אדם, והיא הייתה זו שעזרה לו להתחיל הקריירה שלו בווליום גבוה. כהן עלה לבמה וביצע את להיט הענק. הקהל התרגש מאוד, וכהן אמר בתגובה כי הוא מקווה שמחיאות הכפיים האלה עולות למעלה לאדם. "הייתה לי הזכות לפתוח את הדלת לראשונה לחיים, כשהוא עוד היה חיים כמובן, ודרך הדלת הזו הוא פתח שער ענק – וליוויתי אותו במשך כל חייו. זה כל כך כואב שהוא לא פה איתנו".

אחרי רצף קטעי ארכיון מרגשים שהמשיכו להפציע בין שיר לשיר, גלית גוטמן סיפרה על הבמה על הקשר שלה עם הזמר. היא הזכירה שאדם בעצמו החל בהפקת הערב הזה, שהוא בחר את המשתתפים, והתרגשה מאוד על שבחר בה לתפקיד ההנחיה. "הערב הזה מילא את אדם בכל כך הרבה תקווה ואהבה, ואנחנו נעשה כאן בדיוק את אותו הדבר - נתמלא בתקווה ובאהבה כי זה ערב שמח, חברים". בהמשך הודתה כי גם היא הייתה מאלה שהיה לה קראש על אדם, וסיפרה על ההיכרות איתו: "הדרכים שלנו הצטלבו ולאורך עשרות שנים זה תמיד בחיבוק, בכבוד, ובכל כך הרבה אהבה, כי אדם - מי שמכיר אותו יודע - זה מה שהוא היה. הוא היה אדם אוהב אדם".

בהמשך הגיע תורה של אביטל לשיר את "אין מוצא". לאביטל יש יכולת ווקאלית מרשימה שלא הלכה לאיבוד במהלך השנים, והיא פרפורמרית אדירה. לשמוע אותה מגיעה לגבהים ללא כל בעיה היה די מלהיב. "ככה רצית, נכון חיים? אני אוהבת אותך", אמרה בהתרגשות, וביקשה מהקהל לקשור את הבנדנה על היד ולשים את היד על הלב - לצורך הזהות עם החטופים.

מזמרת אדירה אחת לזמרת אדירה אחרת – גם זהבה בן הגיעה לפרגן לאדם, וביצעה באופן יוצא מהכלל את "ברחוב הנשמות הטהורות". מיד אחר כך עלתה לבמה אילנית, וביצעה יחד עם הקלטה בקולו של הזמר אדם את הדואט שלהם "ללמוד שוב לעוף". היא טענה שלמרות שהוא אינו נוכח פיזית, הנשמה שלו נמצאת באולם. "נפגשתי עם אדם כשהוא היה בתוך הטיפולים, הוא עשה את המאמץ הכי גדול שלו וזה יצא פשוט נפלא". ההחלטה להשמיע את אדם בשיר הזה, ומדי פעם בקטעים אחרים, גרמה לקהל להרגיש שהוא אכן נמצא באולם. זה היה מצמרר.

אם מסתכלים במבט לאחור על הקריירה של אדם מבינים שהוא שבר שיאים בכל פעם מחדש. למשל, שירו "מצטער" הצליח להישאר בראש מצעד הפזמונים במשך 14 שבועות רצוף, ומדינה שלמה זמזמה את ה'טודו טו טו טו טו' בפזמון, שהפך למידבק. הזמר הראל סקעת עלה לבמה לבצע את השיר הזה ועשה זאת בחינניות רבה. אחריו ירדנה ארזי ביצעה את "אל תשכח", וסיפרה גם היא על ההיכרות שלה עם הזמר. בהמשך ביקשה להזכיר שגם לפני מותו אדם הלך בכוחות נפש עצומים להופיע בכיכר החטופים. "הוא חשב על כאב של אנשים אחרים".

דנה אינטרנשיונל לקחה גם היא חלק בחגיגה המוזיקלית, וביצעה את "מלחמה" ו"שקיעה אחת", והצליחה בסגנונה הייחודי להכניס לשיר חיים חדשים. "מקווה שמשהו מזה הגיע אליך", אמרה כשהיא מכוונת לזמר המנוח. מיד אחר כך הגיע תורו של מתי כספי, שעלה לבמה, התיישב מול הפסנתר וניגן את "ילדותי השנייה", באחד הרגעים המרגשים של הערב. אחריו, היה זה רון רוזנפלד, סולן להקת "פורטרט", שביצע את "תפקיד חיי" – סינגל של אדם, שהוא גם הלחין. הביצוע היה מרענן, והעיבוד המוזיקלי העצים את אווירת הרגאיי בשיר המקורי. הוא שיתף את הקהל והכניס אותו לאווירה, והתגובות היו בהתאם.

לכל אחד יש זיכרון אחר מהזמר אדם. יש מי שנחשף אליו מההופעות הרבות, ויש מי שפגש בו לראשונה דווקא על בימות המחזמר "הקוסם" - שם גילם את איש הפח יחד עם מיכל ינאי כדורתי. ינאי עלתה לבמה לצלילי "איך הלב פורח כשנכנס אליו אורח", וסיפרה על החברות עם אדם שנרקמה באותה התקופה. משם, קפצנו לביצוע של נונו ורוני דואני לשירו "הסוד", הקאבר שהשתיים מבצעות כבר תקופה, והביצוע של דואני מלפני שנים הצליחו להחזיר את העשייה האדירה של אדם לקדמת הבמה. אי-אפשר שלא להודות להן על זה.

בהמשך הערב יואב גינאי סיפר על היכרותו רבת השנים עם הזמר, לאחר שכתב לו כמה וכמה שירים; דפנה דקל בתורה הזמינה את רותם שרעבי - האחיינית של אלי ויוסי שרעבי, שנחטפו לעזה, וביצעה איתה את "אל תיקחו לי את האהבה". זו הייתה בחירה נפלאה של שיר עבור; אחר כך עלה לבמה גם יהונתן פלרמן, שביצע עם להקה את השיר "יש אהבה", ושחר טבוך המצוין שביצע באופן יוצא מהכלל את "הימים שאנחנו יחד".

יזהר אשדות ופיטר רוט שרו יחד את "זריחה על המדבר", ולאחר מכן ביצעו את "שקיעה אחת" - למרות שכבר שמענו את השיר הזה בערב, אבל אין ספק שזה היה במקום והשאיר טעם של עוד; השחקנית יונה אליאן-קשת, ראש ארגון אמ"י, עלתה גם היא לבמה וטענה שהיא מאוכזבת מכך שבישראל אוהבים את האמנים רק אחרי שהם מתים. "תנו להם לשמוע את התשבחות, ותשמיעו אותם דווקא ביצירות החדשות שלהם. מגיע לאמנים שלנו יותר, תראו את ההתגייסות של האמנים בכל מצב - בהתנדבות תמיד". הקהל הריע לאליאן-קשת, ודבריה המשיכו להדהד גם אחר כך.

רגע לפני סיום ביצע עברי לידר את "בלדה בין כוכבים" באופן אדיר, וההחלטה החכמה של מפיקי האירוע לסיים את המופע דווקא בסרטון וידיאו של אדם שר את שירו "אחרי שאמות", הייתה מעולה. אחרי למעלה משעתיים של מוזיקה ונוסטלגיה יצאנו מהאולם עם קצת יותר תקווה בלב.