כמה טוב עוד לפניו: עקיבא כבש את קיסריה - וברור שזו רק עוד תחנה בדרך
למרות שהגרעין החזק של עקיבא מזוהה עם המגזר הדתי, הוא הצליח לפרוץ את תקרת הזכוכית תוך שמירה על צביונו וליצור מוזיקה יהודית שחדרה לפלייליסט ונכנסה ללבבות הישראלים בכל מגזר שהוא. לראשונה בקריירה הוא הגיע הגיע לקיסריה - ואנחנו (וגם ישי ריבו) היינו שם נרגשים ומרוגשים | ביקורת הופעה
בשנים האחרונות אנחנו מגלים בתחנות הרדיו יותר ויותר זמרים שהגיעו מז'אנר הנושא את השם "מוזיקה יהודית". שמות מוכרים כמו חנן בן ארי, ישי ריבו, יונתן רזאל, שמואל, ואפילו נתן גושן שעבר שינוי באורח החיים שלו והחל לייצר מוזיקה בעלת פן יותר אמוני. אם חשבתם שעקיבא הוא קול חדש ברשימה - טעות בידכם, שכן, הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו כבר בשנת 2017, ומאחוריו לא מעט להיטי ענק. הוא מצליח להתבלט בזכות היכולת הווקאלית שלו, והמילים של השירים שלו מדברות בעד עצמן. לכן, מן הראוי שנזכה לראותו מסמן על המסלול המוזיקלי שהוא עובר את הנקודה החשובה הזו שנקראת "קיסריה".
מאז אירועי אוקטובר המטלטלים, החיים של כולנו עברו שינוי כזה או אחר. למדנו להכיר צדדים יפים בישראליות, להתאחד כולם יחד למען מטרה משותפת ולהבין שהדומה עולה על השונה. עקיבא, שהתגייס לשירות המילואים כבר בשבעה באוקטובר ושירת חודשים ארוכים בחזית, זכה אף להתגייסות מלאה מהקהל הנאמן שלו - שהגיע אמש (חמישי) לחגוג איתו הופעה ראשונה בקיסריה, לרגל יציאת האלבום החדש "אלף מנעולים".
לכתבות נוספות בתרבות ובידור:
- 18 שנים אחרי: דיסני מפתחים סרט המשך ל"השטן לובשת פראדה"
- ניסה לזרוק חפץ לבמה - הזמרת איימה בתביעה: "תוציאו את הזבל הזה"
- אנימה בצל המלחמה, בסימן השבעה באוקטובר: תוכנית פסטיבל אנימיקס
הוא התחיל את הערב עם הגרסה שלו ל"ניגון ברדיצ׳ב" החסידי שקיבל טוויסט כן ומרגש, ומיד אחר כך עבר לבצע את "להחזיק חזק" המצוין - שיר שהוקלט לפני כחצי שנה בעת ששב הביתה מגיחה קצרה מהמילואים. אין כל ספק, מדובר בשיר שמתכתב בצורה יוצאת דופן עם החוויות המורכבות שעוברות עלינו בחודשים האחרונים. מעבר למלודיות היפהפיות, וליכולת של עקיבא לנוע באופן הרמוני בין כמה סגנונות מוזיקליים - חשוב להתייחס גם למילות השירים ולנחמה הגדולה שאפשר למצוא בהן. עקיבא כותב את נבכי הנפש במלוא מובן המילה, ומתאר את התהליכים המורכבים שאנשים עוברים בינם לבין עצמם.
המופע המשיך עם "רבה אמונתך בי" הקליט. אז, פנה עקיבא לקהל, ואמר: "אחים שלי יקרים! התחלנו גבוה, ואנחנו רק מרימים! אין לכם מושג כמה אני מתרגש מהרגע הזה". גם הקהל התרגש ביחד איתו. משם עבר לביצוע נפלא של "ללמוד לעוף" ואף הצליח להפתיע עם סולו גיטרה חשמלית. מיד אחר כך בחר לבצע את "כמו שאת", שנפתח עם צלילי חליל בעלי נגיעה אוריינטלית, והמשיך עם "אתה הולך איתי" - שיר מלפני ארבע שנים, שזכה למיליוני צפיות אורגניות ביוטיוב, מה שרק מעיד על החיבוק לו הוא זוכה מהקהל.
כיאה למופע ראשון בקריירה בקיסריה, ציפינו שעקיבא יארח מישהו (כך הרגילו אותנו הקולגות שלו למקצוע) - אבל הפעם לא נרשמו אירוחים מיוחדים (כמעט), וגם לא ממש היה צריך: עקיבא הוא יוצר שמצליח לתפוס את הקהל די בקלות, ולא באמת זקוק לאף אחד שיחלוק איתו את הבמה במעמד הזה. דבר הוביל לדבר, ולאורך הערב הזמר הרגיש נחשף גם כאדם מאוד מאוד משעשע, והדרך הסוחפת שבה הוא מספר סיפורים ראויה לציון.
נכון שהגענו למופע מוזיקלי, אבל האנקדוטות הקצרות שהביא היו כל כך בטוב טעם: הוא תיקשר עם הקהל ורצה לבדוק מי הגיע הכי מרחוק להופעה (הזוכים היו חבר'ה מארצות הברית); סיפר על חוויה שהייתה לו מול משטרת ישראל ואף פרגן לשוטרים על שעושים את עבודתם נאמנה; ובהמשך הערב הוא גם הזכיר את הוריו המתגוררים בדימונה, סיפר על הטיול הראשון שלו לסיני והרעיף אהבה והערכה לאשתו צורית תורג'מן, שעומדת מאחורי כמה מלהיטיו הגדולים.
מכאן, הוא המשיך עם סינגלים כמו "הכל אפשרי", "שלום בבית", והלהיט הגדול "פשוטים". בהמשך, הקדיש את השיר "בשעה אחת" למערך המילואים בביצוע מעולה, והמשיך עם שירים מתוך אלבומו השלישי אותו שחרר בחודש שעבר, "אלף מנעולים" - "תרקוד ת'חיים", "רוצה להתעורר" ו"צעדים". הקהל, וסליחה על זה, אכן רקד את החיים ופתח בצעדים ממקום מושבו.
מרגש לראות זמר, על הבמה בקיסריה, כשאלפי אנשים הגיעו לראותו - ולדעת שרק לפני שבועות ספורים, אם לא אתמול, הוא עדיין היה על מדים ופיזית הגן על מדינת ישראל במה שנראה כמו מלחמת הקיום שלנו. מרגש לראות שכשיש את הרצון - גם זמר, עם קריירה עמוסה, שיכל להסתפק בעיקר בלשמח את החיילים (שזו משימה מבורכת כשלעצמה) עלה על הירוק והתגייס במלחמה על הבית.
זוכרים שציינו קודם כי הליינאפ היה נטול אורחים ואירוחים? אז מי שבכל זאת נצפה בקהל, כשהפעם הוא על תקן חבר של האמן המופיע, הוא הזמר ישי ריבו. הסתכלנו עליו רבות לאורך הערב, ובכל פעם היה נראה שהוא נרגש לא פחות מעקיבא עצמו. כמו אב נרגש, או מנטור רוחני גאה. לקראת סיום עקיבא ביקש להודות לריבו על האמונה הרבה שלו לאורך כל הדרך, ורגע לפני שסיים לבצע את הלהיט הענק "אל תעזבי ידיים", הוא ירד לקהל והביא לריבו את המיקרופון. את פזמון הסיום הם כבר ביצעו יחד. "אתה תרופה וישועה ונחמה לכל כך הרבה אנשים", אמר לו ריבו, "אשרייך". שכוייח לשניכם.
לסיום ביצע עקיבא את "יש בך הכל", שיר שכתב יחד עם רעייתו לבנם וזכה למיליוני השמעות (הסיכוי שהייתה מסיבת סיום שהשיר הזה לא התנגן בה קלוש מאוד). מדובר בלהיט ענק שמצליח לגעת ברגישות בתחושות מאוד עמוקות של הורים רבים, והביצוע של עקיבא היה פשוט נהדר. את הערב חתם עם "מזמור לתודה", ובתום שעה וחצי - שהרגישו הרבה פחות - החגיגה של עקיבא הגיעה לסיומה.
למרות שהגרעין החזק של עקיבא מזוהה עם המגזר הדתי-לאומי, הוא הצליח להיכנס לרשימה המצומצמת של מוזיקאים שפרצו את תקרת הזכוכית, תוך כדי שהם שומרים על הצביון שלהם, והחלו ליצור מוזיקה יהודית שכולם מאזינים לה. מבחינתנו, "מיינסטרים" זו לא מילה גסה אם אתה מצליח לעשות משהו באמת טוב. עושה רושם שעקיבא סולל לו פה דרך, הוא מייצר מוזיקה חוצה מגזרים והוא כאן בשביל להישאר. אנחנו, כאמור, מאוד בעד. קיסריה זו רק ההתחלה. נתראה במנורה.